לדלג לתוכן

שורש 12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
八部 (בַּה בּוּ)
שורש 12, (Unicode: 516B)
入部
冂部
סדר הכתיבה של בַּה בּוּ (八)
פירוט
משמעות: שמונה
פיניין: Bā bù
מספר קווים: 2
האנגול: 여덟

שורש 12, או בַּה בּוּסינית: 八部; בפיניין: Bā bù) הוא השורש השנים-עשר של הכתב הסיני. פירושו "שמונה" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.

במילון קאנגשי יש 44 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה. כאשר הוא מרכיב תו עם שורשים אחרים לפעמים מופיע בצורה הזו: 丷, כגון ב 䒑.

תווים נגזרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר קווים נוספים תווים
+0
+2 公六兮兯KO
+3 SC (=蘭->)
+4 共兲(=天->)关SC (=關->)兴SC (=興->)
+5 㒵(=貌->豸)㒶(= 公)㒷(=興->臼)兵
+6 其具典
+7 㒸兹SC/variant (=茲->)养SC (=養->)
+8 KO
+9 SC (=獸->)
+11 兾/兾(=兿) 兿 (=藝->)
+14
+16 SC (=囅->)
+18 㒹(=顛->)

יש ניואנס עיצובי בגופני הדפסה שונים עבור שורש זה. במילון הקאנגשי ובהנג'ה הקוריאנית, יש קו אופקי קצר בתחילת הקו השני של תו. קו קצר זה אינו קיים ברוב הגופנים הסיניים המפושטים המשמשים בסין, למעט כמה מקרים כמו הדמותכמו בסמל של צבא השחרור העממי. הוא קיים ברוב הגופנים הסיניים המסורתיים אך לא בכולם. בגופן יפני, נוכחותו של הקו הקצר תלויה בעיצוב כל גופן.

הקו האופקי הקצר קיים רק בהדפסת גופן, ולא בצורות שונות של כתב יד.

עם הקו העליון הקצר ללא הקו הקצר

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
  • לוי לי: "התחקות אחר שורשי הדמויות הסיניות: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,ISBN 978-7-5619-0204-2
  • KangXi: עמוד 126, תו 26
  • Dai Kanwa Jiten: דמות 1450
  • דיי ג'אבון: עמוד 274, תו 13
  • האניו דה זידיאן: כרך 1, עמוד 241, תו 3

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שורש 12 בוויקישיתוף