ריגיקוגו

אספת המדינה של אסטוניה
Riigikogu

מדינה
סוג	בית מחוקקים חד-ביתי
היסטוריה
תקופת הפעילות	23 באפריל 1919 – הווה (105 שנים)
הרכב
מספר מושבים	101
קואליציה: (54) מפלגת הרפורמה (37) המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (9) מפלגת המולדת (8) אופוזיציה: (47) מפלגת העם השמרנית (17) מפלגת המרכז (16) אסטוניה 200 (14)
בחירות
שיטת בחירות	שיטת ד'הונד מתונה
בחירות קודמות	5 במרץ 2023
מנהיגים
נשיא	יורי רטס
משכן
טירת טומפאה
אתר אינטרנט
www.riigikogu.ee

הריגיקוגו (באסטונית: Riigikogu;‏ riigi - של המדינה, kogu - אספה) הוא הפרלמנט החד-ביתי של אסטוניה. בנוסף לאישור החקיקה, הפרלמנט ממנה פקידים בכירים, לרבות ראש הממשלה והשופט העליון של בית המשפט העליון, ובוחר (לבד או, במידת הצורך, יחד עם נציגי השלטון המקומי במסגרת חבר אלקטורים רחב יותר) את הנשיא. בין יתר עיסוקיו מאשרר הריגיקוגו אמנות בין-לאומיות משמעותיות המטילות חובות צבאיות וקנייניות ומביאות לשינויים בחוק, וכן מאשר את תקציב המדינה שמציגה הממשלה ומפקחת על הרשות המבצעת.

היסטוריה

אסטוניה

ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של אסטוניה

חוקה נשיא קרסטי קליולאיד ראש ממשלה יורי רטס בית המחוקקים מערכת המשפט בית המשפט העליון מערכות בחירות מפלגות פוליטיות מחוזות אסטוניה יחסי חוץ יחסי אסטוניה-ישראל

23 באפריל 1919, מושב הפתיחה של האספה המכוננת האסטונית , נחשב לתאריך הקמת הפרלמנט של אסטוניה. בריגיקוגו, שנוסד על פי חוקת אסטוניה מ-1920, היו 100 חברים שנבחרו לכהונה של שלוש שנים על בסיס ייצוג יחסי. הבחירות נקבעו ליום ראשון הראשון במאי של השנה השלישית לפרלמנט. הבחירות הראשונות לריגיקוגו התקיימו ב-1920. מ-1923 עד 1932 התקיימו ארבע בחירות נוספות לריגיקוגו. הבחירות היו על בסיס אזורי, ללא אחוז חסימה בשתי הבחירות הראשונות, אך משנת 1926 נעשה שימוש באחוז חסימה מתון (2%). מפגשי הריגיקוגו מתקיימים בטירת טומפאה, שם הוקם בניין חדש בסגנון אקספרסיוניסטי יוצא דופן בחצר הטירה מימי הביניים בשנים 1920–1922.

בשנת 1933 אושרו תיקונים לחוקה הראשונה במשאל עם, בהם ניתן יותר כוח לנשיא. בשנה שלאחר מכן השתמש הנשיא בסמכויות החדשות הללו כדי לפזר את הפרלמנט והכריז על ממשל צבאי כדי למנוע הפיכה לכאורה. בשנת 1937 אושרה חוקה שנייה במשאל עם, בה הונהג בית מחוקקים דו-ביתי, שכלל את בית הנבחרים (ריגיווליקוגו, Riigivolikogu) והמועצה הלאומית (ריגינוקוגו, Riiginõukogu). לאחר מכן נערכו בחירות בשנת 1938, בהן הורשו להתמודד רק מועמדים בודדים.

בתקופות הכיבוש הסובייטי (1940–1941), הכיבוש הגרמני (1941–1944), והכיבוש הסובייטי השני (1944–1991) פורק הפרלמנט. מבנה הריגיקוגו שימש את הסובייט העליון של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האסטונית במהלך שלטון ברית המועצות.

השבת העצמאות

בספטמבר 1992, שנה לאחר קבלת העצמאות מחדש של אסטוניה מברית המועצות, התקיימו בחירות לפרלמנט על בסיס החוקה השלישית שהתקבלה במשאל עם בקיץ של אותה שנה. חוקת 1992, שהצהירה במפורש על רציפותה עם המדינה האסטונית כפי שהתקיימה בין 1918 ל-1940, הכריזה על חזרתו של בית מחוקקים חד-ביתי עם 101 חברים. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-5 במרץ 2023. ההבדלים העיקריים בין השיטה הנוכחית לשיטת ייצוג פרופורציונלי הם אחוז החסימה, שנקבע ל-5%, והשימוש בנוסחת ד'הונט שונה (המחלק מועלה בחזקת 0.9). שינוי זה גורם לחוסר יחסיות גדול יחסית מאשר בצורה הרגילה של הנוסחה.

הקצאת מושבים נוכחית

בניין הפרלמנט בטירת טומפאה, מקום מושבו של הפרלמנט.

• מפלגת הרפורמה: 34
  • מנהיגה: קאיה קאלאס
• מפלגת המרכז: 23
  • מנהיג: יורי רטס
• מפלגת העם השמרנית: 19
  • מנהיג: מרטין הלמה
• מפלגת המולדת: 11
  • מנהיג: הליר-ואלדור סידר
• המפלגה הסוציאל-דמוקרטית: 9
  • מנהיג: לאורי מאנמטס
• עצמאיים: 5
  • ריימונד קלג'ולאיד
  • מרטין רפינסקי
  • אנסטסיה קובלנקו-קולברט
  • סים קייזלר
  • מיהאיל סטאלנוהין

הרכבי הפרלמנט בעבר

1992–1995

29	17	15	12	10	8	8	1	1
בלוק המולדת	בית בטוח	החזית העממית	המתונים	מפלגת העצמאות הלאומית	המפלגה המלוכנית	אזרח	הירוקים	מפלגת היזמים

1995–1999

41	19	16	8	6	6	5
הקואליציה	הרפורמה	המרכז	העצמאות ופרו פטריה	המתונים	בית	מפלגת הימין

1999–2003

28	18	18	17	7	7	6
מפלגת המרכז	פרו פטריה	הרפורמה	המתונים	הקואליציה	אספות האיכרים	מאוחדים

2003–2007

28	28	19	13	7	6
המרכז	רס פובליקה	הרפורמה	האיחוד העממי	פרו פטריה	המתונים

2007–2011

31	29	19	10	6	6
הרפורמה	המרכז	המולדת	SDE	הירוקים	האיחוד העממי

2011–2015

33	26	23	19
הרפורמה	המרכז	המולדת	SDE

2015–2019

30	27	15	14	8	7
הרפורמה	המרכז	SDE	המולדת	החירות	EKRE

2019–2023

34	26	19	12	10
הרפורמה	המרכז	EKRE	המולדת	SDE

2023–הווה

37	17	16	14	9	8
הרפורמה	EKRE	המרכז	אסטוניה 200	SDE	המולדת

יושבי ראש הריגיקוגו

שכרו של יושב הראש הוא 5,288 אירו לחודש.

1921–1937

שם	פרק זמן	ריגיקוגו
אוטו סטרנדמן	4 בינואר 1921 – 18 בנובמבר 1921	I
ג'והאן קוק	18 בנובמבר 1921 – 20 בנובמבר 1922	I
קונסטנטין פטס	20 בנובמבר 1922 – 7 ביוני 1923	I
יאן טוניסון	7 ביוני 1923 – 27 במאי 1925	II
אוגוסט ריי	9 ביוני 1925 – 22 ביוני 1926	II
קארל איינבונד	22 ביוני 1926 – 19 ביולי 1932	III, IV, V
יאן טוניסון	19 ביולי 1932 – 18 במאי 1933	V
קארל איינבונד	18 במאי 1933 – 29 באוגוסט 1934	V
רודולף פנו	28 בספטמבר 1934 – 31 בדצמבר 1937	V

יושבי ראש הריגיווליקוגו (הבית התחתון)

שם	פרק זמן	ריגיקוגו
יורי אולוטוס	21 באפריל 1938 – 12 באוקטובר 1939	VI
אוטו פוק	17 באוקטובר 1939 – 5 ביולי 1940	VI
ארנולד וימר	21 ביולי 1940 – 25 באוגוסט 1940

יושבי ראש הריגינוקוגו (הבית העליון)

שם	פרק זמן	ריגיקוגו
מיכל פונג	21 באפריל 1938 – 5 ביולי 1940	VI

יושב ראש המועצה העליונה (1990–1992)

שם	פרק זמן
ארנולד רוטל	29 במרץ 1990 – 5 באוקטובר 1992

מאז 1992

שם	פרק זמן	ריגיקוגו
אולו נוגיס	21 באוקטובר 1992 – 21 במרץ 1995	VII
טומאס סאווי	21 במרץ 1995 – 31 במרץ 2003	VIII, IX
אנה ארגמה	31 במרץ 2003 – 23 במרץ 2006	X
טומאס ורק	23 במרץ 2006 – 2 באפריל 2007	X
אנה ארגמה	2 באפריל 2007 – 20 במרץ 2014	XI, XII
אייקי נסטור	20 במרץ 2014 – 4 באפריל 2019	XII, XIII
הן פולואס	4 באפריל 2019 – 18 במרץ 2021	XIV
יורי רטס	18 במרץ 2021	XIV

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריגיקוגו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הריגיקוגו (באסטונית)

• ריגיקוגו, ברשת החברתית פייסבוק
• ריגיקוגו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)