רובר גיסקאר
 | |
| לידה |
1015 נורמנדי |
|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1085 (בגיל 70 בערך) קפלוניה, יוון  |
| מקום קבורה |
ונוסה |
| בן או בת זוג |
אלבראדה מבונאלברגו (1051–?) Sikelgaita (1058–?) |
  | |
רובר גיסקאר דה אוטוויל (בצרפתית: Robert Guiscard; 1015 בקירוב – 17 ביולי 1085) היה מייסד ממלכת הנורמנים בדרום איטליה ובסיציליה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא היה בנו של טנקרד דה אוטוויל ושל אשתו השנייה פרסנדה. לפי ההיסטוריונית הביזנטית אנה קומננה, הוא עזב את נורמנדי בחברת חמישה פרשים ושלושים מלווים בלבד. ב-1047, כשהגיע לדרום איטליה, הפך לראשה של חבורת שודדים, אך עם נישואיו לאוברה דה בורגון שינה את אורח חייו והפך ליד ימינו של אחיו אונפרואה (אנ').
הוא השתתף בקרב סיביטאטה (18 ביוני 1053) שבו נפל האפיפיור לאו התשיעי בשבי הנורמנים. ב-1054 כבש את קלבריה ואת בנוונטו (מחוזות בדרום איטליה של ימינו) וב-1057, עם מות אחיו אונפרואה, הפך למנהיג הנורמנים ושם לעצמו כמטרה לכבוש את כל דרום איטליה. ב-1058 שלח את אחיו הצעיר רוז'ה לכבוש את האי סיציליה, וב-1059 כרת ברית עם האפיפיור ניקולאוס השני, נשבע לו אמונים כוואסל וקיבל ממנו בתמורה את פוליה (מחוז בדרום איטליה) ואת סיציליה.
ב-1068 הטיל מצור על עיר הנמל בארי, שהייתה בירת האימפריה הביזנטית בדרום איטליה, כבש את העיר (16 באפריל 1071) וסילק את הביזנטים מפוליה. ב-1072 כבש את פלרמו והפך לשליט סיציליה. מכאן ואילך חלם על כיבוש האימפריה הביזנטית ובירתה קונסטנטינופול ושאף להיות שליטה העליון של אירופה.
במאי 1081 כבש יחד עם בנו בוהמון (מאוחר יותר בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה) את האי קורפו וצרו על עיר הנמל הביזנטית דורס (באלבניה של ימינו). הביזנטים קראו לעזרתם את ונציה, שהצי שלה נחל ניצחון על זה של גיסקאר (יולי 1081), אך הוא הוביל את צבאו שוב לדורס ונחל שם ניצחון על צבאו של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית (18 באוקטובר של אותה שנה). ב-21 בפברואר 1082 כבש את דורס ומשם המשיך לאפירוס ולתסליה (כיום מחוזות ביוון) והגיע כמעט עד סלוניקי.
ב-1083 קיבל קריאה מן האפיפיור גרגוריוס השביעי, שנאלץ להימלט מרומא, לבוא לעזרתו נגד היינריך הרביעי מלך גרמניה (מאוחר יותר קיסר האימפריה הרומית הקדושה) שכרת ברית עם הביזנטים ועלה על העיר. רובר גיסקאר השאיר את צבאו בתסליה תחת פיקודו של בנו בוהמון, שב לאיטליה והקים שם צבא שהורכב מנורמנים, איטלקים ומוסלמים.
ב-21 במרץ 1084 נכנס היינריך הרביעי לרומא וכעבור עשרה ימים הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה על ידי האנטי-אפיפיור קלמנס השלישי. ב-24 במאי של אותה שנה עלה רובר גיסקאר על רומא בראש צבא של 36,000 איש, וכעבור שלושה ימים שחרר את האפיפיור שהיה נצור במבצר סן אנג'לו וכבש את העיר מידי הגרמנים. הוא דיכא את מרידת תושבי רומא נגד הנורמנים, והניח לחייליו לשרוף ולבזוז את העיר.
בינתיים שב בנו בוהמון לאיטליה והודיע לו כי צבאו בתסליה הושמד בידי צבאו של אלכסיוס הראשון. הוא הקים את הצי מחדש והביס את הצי של ונציה לחופי האי קורפו. אך תוכניותיו הגדולות לכיבוש האימפריה הביזנטית עלו בתוהו כאשר נפטר שם כתוצאה מהידבקות במחלת המלריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רובר גיסקאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)