רגולר שואו
לוגו הסדרה | |
סוגה | קומדיה, הומור סוריאליסטי, פנטזיה, הומור שחור, סיטקום מצויר |
---|---|
יוצרים | ג'יי. ג'י. קווינטל |
בימוי |
מייק רוט פיקוח על בימוי: ג'ון אינפנטינו, שון סזלה |
מדבבים | ג'יי. ג'י. קווינטל, ויליאם סליארס, סאם מרין, מארק המיל, ג'ף בנט, ג׳ייני חדאד טומפקינס, מינטי לואיס, קורטני טיילור, רוג'ר קרייג סמית', ג'וליאן הולואויי, סטיבן בלום, דייוויד אוגדן סטירס |
מדבבים בעברית | גילן שחף, דן קיזלר, יובל סגל, אלדד פריבס, ערן מור, ספיר דרמון, עדן גמליאל, אלי לולאי, סער בדישי, יותם סחייק, רז וקנין |
פרסים | פרס אמי הקטן לסדרת האנימציה הקצרה הטובה ביותר |
ארץ מקור | ארצות הברית |
שפות | אנגלית (דובב לנוספות, בניהן עברית) |
מספר עונות | 8 |
מספר פרקים | 261 |
תוכנית המשך | מספיק טוב (אנ') |
הפקה | |
מפיק |
בריאן א. מילר, ג'ניפר פלפראי מפיקים עבור Cartoon Network: רוב שוורץ, רוב סורצ'ר, קרטס לאלאש |
מפיקים בפועל |
ג'נט דימון, ריאן סלייטר פיקוח על מפיקים: מייק רוט, כריס רקרדי |
חברת הפקה | קרטון נטוורק |
הפצה | האחים וורנר טלוויזיה, הולו, HBO Max |
מוזיקה | מארק מות'רסבו |
אורך פרק |
11 דקות (פרק רגיל) 23 דקות (ספיישלים) |
שידור | |
רשת שידור | Cartoon Network |
רשת שידור בישראל |
ערוץ הילדים (עונות 1–3, 6) yesVOD (עונה 8) |
פורמט (תמונה) | HDTV 1080i במסך 16:9 |
פורמט (קול) |
סטריאו (2010) צליל הקיפי של 5.1 (2010 ואילך) |
תקופת שידור מקורית | 6 בספטמבר 2010 – 16 בינואר 2017 |
תקופת שידור בישראל | 2011 – 2012; 2017 |
קישורים חיצוניים | |
אתר הסדרה | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
רגולר שואו (באנגלית: Regular Show, בתרגום חופשי: "תוכנית רגילה") היא סדרת אנימציה אמריקאית שנוצרה על ידי ג'יי. ג'י. קווינטל עבור ערוץ Cartoon Network ושודרה לראשונה ב-6 בספטמבר 2010. הסדרה סובבת אחר חייהם של מרדכי העורב הכחול וריגבי הדביבון אשר מתעצלים לעשות כל דבר.
הסדרה מבוססת על סרט סטודנטים קצר מ-2005 שנוצר על ידי ג'יי. ג'י. קווינטל ונעזר בהפקה בחבריו, הסרטון זכה לפופולריות ובעקבות כך מנכ"ל ערוץ Cartoon Network אישר הפקת סדרה דומה[1]. בראיון סיפר קווינטל כי לוקחים שישה חודשים ליצירת פרק ולכן לאחר ההחלטה על הסדרה הייתה הזדרזות רבה לסיום ההפקה תוך זמן קצר מאד.
הסדרה זוכה לקהל מעריצים רב של מבוגרים ונערים יחד, ממוצע צופים לפרק עומד על 2,500,000 ואף בכורת העונה הרביעית נצפתה על ידי יותר מ-3,000,000 בני אדם[2]. מאז עלייתה לשידור הועמדה למספר פרסים אך זכתה רק באחד.
הסדרה סיימה את שידורה לאחר העונה השמינית שהתחילה ב-6 בספטמבר 2016 והסתיימה ב-16 בינואר 2017[3].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרדכי וריגבי אוהבים להתעצל כל היום, לשחק במשחקי וידאו ולהתבטל עם חבריהם בפארק. בכל פרק הם מסתבכים בצרה בגלל התנהגותם שגורמת לאסונות.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי (אנגלית: ג'יי. ג'י. קווינטל, עברית: גילן שחף) - מרדכי הוא ציפור מסוג עורבני כחול וחברו הטוב ביותר של ריגבי, מרדכי נוהג לכנות את ריגבי "אבויה" (על-פי הגרסה העברית). מרדכי אוהב משחקי וידאו, מאוהב במרגרט ופוחד להתחיל איתה ולהזמין אותה לדייט, מרדכי מעט יותר חכם מריגבי ולכן לא לוקח סיכונים רוב הזמן והרעיונות שלו הגיוניים יותר.
- ריגבי (אנגלית: וויליאם סאליירס, עברית: דן קיזלר) - ריגבי הוא דביבון חום וחברו הטוב ביותר של מרדכי, ריגבי נוהג לכנות את מרדכי "אבויה" (על-פי הגרסה העברית). ריגבי הוא שחצן, עם רעיונות גרועים יותר ומעודד את מרדכי לקחת סיכונים, ובאחד מן הפרקים הוא הזמין את מרגרט לדייט ומרדכי קינא בו.
- איש השריר (אנגלית: סם מרין, עברית: ערן מור) - איש שככל הנראה נראה כמו זומבי ויש לו קול נמוך ומחוספס, אוהב לנסוע בקרונית בפארק עם רוח הכיף, מספר בדיחות 'אמא שלי' גסות על אמו, והוא לא מחבב במיוחד את מרדכי וריגבי ונוטה להעליב אותם, אך פעמים רבות הם גם נוטים להסתדר. שמו האמיתי של איש השריר הוא מיטץ' סורנסטיין. איש השריר הוא ככל הנראה יהודי, וישנם סממנים לכך בסדרה: באחד מפרקי חג המולד הוא לבש סוודר עם ציור של סביבון, בחתונתו עם סטארלה הוא שבר כוס, ובפרק אחר של חג המולד הוא ציין כי הוא חוגג את חנוכה.
- רוח הכִּיף (אנגלית: ג'ף בנט בעונה הראשונה, ג'יי. ג'י. קווינטל החל מהעונה השנייה, עברית: ערן מור) - רוח שמסתובב עם איש השריר, נקרא כך משום שכף יד מחוברת לראשו, לעיתים נדירות הוא מדבר.
- סקיפס (אנגלית: מארק המיל, עברית: אלדד פריבס) - מין גורילה/יטי עם פרווה לבנה, ללא פרווה בחזה או יטי שלובשים מכנסיים, חזק מאוד, חכם, עובד בפארק ומדי פעם עוזר למרדכי וריגבי כשהם נתקלים בבעיות אינטרגלקטיות. מדלג לכל מקום, ומכאן שמו.
- בנסון (אנגלית: סם מרין, עברית: יובל סגל) - מנהל הפארק, גופו וראשו הם מתקן מסטיקים. כשהוא כועס ראשו מאדים, והוא נוטה לזרוק חפצים באוויר כשהוא מעוצבן מאוד. גוער במרדכי וריגבי שמתעצלים לעבוד כגננים ולרוב מאיים עליהם בפיטורים. נותן להם כל מיני משימות ובפרק אחד ביקש מאיש השריר ומרוח הכיף להשגיח על מרדכי וריגבי. שומר על קשר עם פופס ומדי פעם מדבר איתו ומחזיק בספר שבו הוא כותב את כל הדברים שעושים העובדים בפארק.
- פופס (אנגלית: סם מרין, עברית: ערן מור) - איש נחמד ותמהוני. סוכרייה על מקל דמוי אדם ומשלם בסוכריות על מקל. פופס הוא מעט פחדן, מתלהב מהרבה דברים והוא מחזיק חפצים עתיקים בביתו כמו רדיו ותקליטים לפטפון. שונא קונפליקטים ובאחד הפרקים ביקש מבנסון להפסיק לצעוק על מרדכי וריגבי, בסוף הסדרה מקריב את עצמו כדי להציל את כולם.
- מרגרט (אנגלית: ג׳ייני חדאד טומפקינס, עברית: ספיר דרמון) - מרגרט היא ציפור מסוג אדום-החזה שמילצרה בבית קפה מקומי שמרדכי וריגבי מן הסתם הרבו ללכת אליו. מרדכי מרבה להסתובב איתה יחד עם ריגבי ואיילין וניסה כמה וכמה פעמים להתחיל איתה מערכת יחסים, אך בהמשך הסדרה הדברים מתחילים להשתבש ולהתגלגל.
- תומאס (אנגלית: רוג'ר קרייג סמית') - בחור ממוצע שנראה כמו תיש, מופיע לראשונה בעונה הרביעית. התחיל לעבוד כמתמחה בפארק בעונה הרביעית ואיש השריר כל הזמן מציק לו. הוא לא מקבל שכר, בעונה 6 מתגלה שהוא היה סוכן רוסי שמשימתו הייתה ללמוד על הפארקים האמריקניים כדי לגלות מה הסוד שגורם להם להצליח לעומת פארקים רוסיים, המשימה כמעט מצליחה עד שתומאס מחליט לעזור לפארק ומסכל את המשימה. בעקבות כך הוא נהפך למבוקש גם בארצות הברית וגם ברוסיה והופך לנמלט, חוזר לפרק אחד בעונה 7 כדי לבלות עם צוות הפארק פעם אחת אחרונה, מצליח להשיג צוללת שתאפשר לו להימלט.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה ברובה מספרת על חייו של יוצר הסדרה ג'יי. ג'י. קווינטל. הסדרה הופקה בעקבות סרטון סטודנטים של היוצר שהועלה ליו-טיוב וצבר הצלחה[1] ומכמה סרטונים נוספים, בהפקת הסרטון נעזר בפנדלטון וורד (שיצר את הרפתקאות פין וג'ייק) ובטנרופ ואן-אורמה (שיצר את כישלונות חביבים). טנרופ ואן-אורמה פנדלטון וורד החליטו שלא להתערב בהפקת הסדרה ופנו לדרך משלהם, בעקבות כך קווינטל נתקע בבעיה גדולה וביקש מהאולפנים צוות שהיכולות שלו דומות לשלהם, קווינטל לא הצליח לשחזר את אותה עלילה שיצר עם חבריו ובעקבות כך קרו מספר שינויים.
ניתן לשים לב כי כמה אלמנטים ידועים ממשפחת סימפסון קיימים בסדרה וגם קצת מהאישיות של חלק מדמויות המשנה. בריאיון למגזין "Animation" האמריקאי אמר קווינטל שזאת משום שמשפחת סימפסון נתנה לו השראה וסללו לו את הדרך אליה הגיעה[4].
יצירת הדמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של מרדכי מבוססת על קווינטל כשלמד במכללה. רעיונו הראשון של קווינטל היה שלושה חברים, אך בעקבות העזיבה של חבריו מההפקה נאלץ לפתח קווינטל דמויות אחרות, וכך יצר את ריגבי אשר התקשה בהתחלה לתקשר עם מרדכי. איש השריר מבוסס על תלמיד מהמכללה של קווינטל, בנסון מבוסס על אחד ממוריו לשעבר של קווינטל, פופס מבוסס על שותף ללימודים של קווינטל וכך גם סקיפס. לערוץ הייתה תחילה בעיה עם הדמויות שיצר קווינטל, זאת הייתה בעיקר שהוא לא הרשה לתסריטאים לשנות אופי של הדמויות במהלך הפרקים, בעקבות בעיה זו קווינטל כתב כמעט את כל הפרקים ולא שיתף פעולה עם התסריטאים האחרים; הבעיה נפתרה בסוף העונה הראשונה כאשר קווינטל הפך לעורך התסריט ולא לאחד מן התסריטאים.
כתיבה התחלתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד לפני שהחלו לכתוב את הסדרה ניסו המפיקים והתסריטאים לגבש את הדמויות, מה שגרם לבעיה - אישיות הדמויות שונה זו משל זו ולא היה ניתן ליצור עלילה שתכניס את כל הדמויות לאזור דומה; בעקבות מה שקרה החלו לכתוב את העלילה הכללית ללא שום קשר על הדמויות, וכך ולאחר מכן התאימו כל דמות למקום דומה. קווינטל אמר כי הכתיבה הייתה מאוד קשה מכיוון שהוא ניסה ליצור סיטקום טבעי, מקורי ורענן.
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכתיבה של התסריט מתחילה כאשר התסריטאים מגבילים לעצמם את הדמויות שיפתחו את הפרק, זאת הם עושים בעזרם "משחקי סופרים", טבלה עם כותרות ודיאלוגים[5]. מה שחשוב לתסריטאים הוא ליצור עלילה שמתאימה גם לילדים וגם למבוגרים כאחד תוך כדי מקוריות ולא לחזור על עלילות שכבר סופרו בפרקים אחרים.
העלילה מתחילה בדרך כלל כאשר מרדכי וריגבי נקלעים לבעיה שהם צריכים לצאת ממנה תוך כדי אלמנטים של כוחות על טבעיים, קסמים או דברים מופרכים אחרים. רב המקרים המתוארים בסדרה עד עונה 2 הם מקרים אשר קווינטל חווה בעבר, מהעונה ה-3 העלילות מועטות בכך. בנוסף, הסדרה מתייחסת בה לתרבות של שנות ה-80 עם הומור משנות ה-70 וה-90 על תרבות זו. הגבלת הצפייה לסדרה היא TV-PG מה שאומר שחובה לעבור את גיל 8 כדי לצפות בסדרה, מכיוון שעל מנת לעניין גם מבוגרים הכניסו התסריטאים לתסריט מילים או משפטים רמוזים על אלכוהול וסמים למרות שהבדיחות הללו הן עדינות.
דיבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיבוב בסדרה הוא מינורי יחסית, המדבבים מנסים כמה שיותר להישמע טבעיים ולהישמע אמתיים בדיאלוגים או שיחות. בסדרה יש באופן נדיר מדבבים אורחים שהם כוכבי ילדים, בעונה ה-4 הופיעו יותר מתשעה אורחים ומאז אותה עונה מקפיד צוות ההפקה לכך שיהיו לפחות שני מדבבים אורחים בעונה.
אנימציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה מופקת באנימציה ידנית, בדומה לשאר הסדרות של קרטון נטוורק. כל פרק רגיל בסדרה (11 דקות) לוקח שישה חודשים להפיק, זמן שנחשב לארוך יחסית משאר הסדרות המצוירות. הסדרה מופקת בסטודיו קרטון נטוורק (Cartoon Network Studios) הנמצאים בברבנק, קליפורניה, ארצות הברית. תחילה מתבצע סטוריבורד (Storyboard) באולפנים של הערוץ בקוריאה הדרומית ולאחר מכן זה נשלח למשרדי הערוץ שמחליטים אם לאשר את הפרק ואם כן הוא מועבר להפקה מלאה בסטודיו שבקליפורניה. בכל שנה מופקות שתי עונות כאשר מפיקים כל עונה במקביל, אחרי 2011 נוצר רווח גדול בין העונה הראשונה לשנייה וזאת בעקבות ההפקה הפתאומית לאחר ההצלחה הגדולה.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מה שאני הכי אוהב ברגולר שואו זה העוצמה של הדמויות הבלתי נשכחות, דמויות המשנה הליצניות וסגנון האנימציה הפנטסטי - הסדרה הזאת יוצרת מוטיבים לנושאים משל עצמה. היא מושלמת. |
קווין מק'פרלנד, אתר The A.V Club[6] |
רגולר שואו זוכה לביקורות חיוביות רבות ממבקרים. אתר כתב על הסדרה "דיאלוג מבריק, דמויות מוזרות, עלילה חכמה. נראה שאין סדרה יותר מצחיקה מזו"[7]. בסוף העונה הרביעית כתב אתר The A.V Club שזוהי סדרת האנימציה הטובה ביותר של Cartoon Network. קווין מק'פרלנד, מבקר הטלוויזיה של אתר The A.V Club, ביקר גם הוא את הסדרה באופן חיובי[6].
מדרוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה זוכה לצופים רבים בממוצע מאז שידורה הראשון. בפרק הבכורה ב-6 בספטמבר 2010 זכתה הסדרה ל-2,097,000 צופים[8], ב-23 בנובמבר 2010 זכתה הסדרה ל-2,028,000 צופים[9], ב-1 בדצמבר 2010 זכתה הסדרה ל-2,067,000 צופים[10], בבכורת העונה השנייה ב-20 בספטמבר 2011 ירדה כמות הצופים מאז העונה הראשונה והסדרה זכתה ל-2,000,000 צופים בלבד[11] ובבכורת העונה הרביעית ב-2 באוקטובר 2012 חלה עלייה משמעותית בכמות הרייטינג והסדרה זכתה ל-3,047,000 צופים[2].
מדיות נוספות בזיכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קומיקס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2013 הודיעו סטודיו הקומיקס "BOOM!" כי הם יפתחו קומיקס קומי אשר יעסוק בעלילת הסדרה. ב-15 במאי 2013 יצא הגיליון הראשון של הקומיקס.
משחק ווידאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-8 באפריל הודיע ג'יי. ג'י. קווינטל בטוויטר שלו כי משחק ווידאו המבוסס על הסדרה נמצא בפיתוח, ב-29 באוקטובר 2013 שוחרר המשחק.
צעצועים ופריטי לבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שחרור העונה השלישית לסדרה ישנם צעצועים, בובות, חולצות ודברים דומים. ייצור הסחורה צפוי להפסיק עם עליית העונה השישית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של רגולר שואו (באנגלית)
- "רגולר שואו", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "רגולר שואו", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "רגולר שואו", באתר Metacritic (באנגלית)
- "רגולר שואו", באתר HBO Max (באנגלית)
- "רגולר שואו", באתר Hulu סדרות (באנגלית)
- "רגולר שואו", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "רגולר שואו", סרטונים בערוץ היוטיוב
- רגולר שואו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: הסרטון המלא' אינו ערך חוקי JG Quintel - The Naive Man From Lolliland & 2 In The AM PM, הסרטון המלא באתר יוטיוב - ^ 1 2 שרה ביבל, "רייטינג יום שני בכבלים", אתר "טלוויזיה במספרים"
- ^ Barsanti, Sam (13 בספטמבר 2016), "Regular Show to blast itself into orbit for final season", The A.V. Club, Onion
{{citation}}
: (עזרה) - ^ ראמין זהד, הטירוף הנשגב של ג'יי ג'יי קינטאל, מגזין Anomaton, ב-17 באפריל 2012; שוחזר ב-15 ביולי 2012
- ^ דוגמה לתבנית "משחקי סופרים" בויקישיתוף
- ^ 1 2 קווין מק'פרלנד, "רגולר שואו: מצחיק", אתר The A.V. Club, ב-19 בפברואר 2013; אוחזר ב-7 באוגוסט 2013
- ^ ר.ל. שפר, "רגולר שואו: ביקורת ה-DVD", אתר IGN, ב-25 באפריל 2012; אוחזר ב-20 ביולי 2013
- ^ רוברט זיידמן, "רייטינג יום שני בכבלים", אתר "טלוויזיה במספרים"
- ^ רוברט זיידמן, "רייטינג יום שני בכבלים", אתר "טלוויזיה במספרים
- ^ ביל גורמן, "רייטינג יום שני בכבלים", אתר "טלוויזיה במספרים
- ^ "רייטינג יום שני בכבלים", אתר The Futon Critic
פרס אמי לבידור בפריים טיים לתוכנית האנימציה הקצרה הטובה ביותר | |
---|---|
|