לדלג לתוכן

רבאב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבאבות במוזיאון בטורקיה
רבאבא משנת 1900

רבּאבּערבית: ربابة) או רבּאבָּה, "כינור עם מיתר אחד", "כינור הנילוס", הוא כלי מיתר עתיק, שנפוץ מן המזרח התיכון וצפון אפריקה אל אפריקה שמדרום לסהרה, אסיה ואירופה. הכלי בנוי מצוואר עץ, עליו מתוח מיתר יחיד בגרסה הפשוטה ועד שלושה מיתרים בגרסאות אחרות. בתחתיתו מיכל המשמש גוף תהודה ומונח זקוף על הקרקע או בחיקו של הנגן. הנגינה בכלי מתבצעת באמצעות קשת בניצב למיתרים. מן הכלי הפשוט צמחו הלירה הביזנטינית, הרבק (rebec), הקמנצ'ה הפרסי, הקמנג'ה המרוקאי, המורין חור המונגולי, ההוקין הסיני ועוד. מנעד הכלי מוגבל ביותר, קצת למעלה מאוקטבה.

הרבאב בנוי בשלל גרסאות, לפי המסורת והמצאי בשטח. מיכל התהודה עשוי פעמים רבות מדלעת יבשה או עץ חלול, אך גוף התהודה של רבאב בדואי יכול להיות קופסת-פח. במגרב מתוח המיתר לא על צוואר דק אלא על גוף עץ מעובה חלול ולרוב מעוטר.

הרבאב ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים נוטים ליחס את הרבאב לכינור המוזכר בתנ"ך וככלי שבו נגנו הלוים בבית המקדש. הביסוסים לטענה זו הם העובדה שהרבאב הוא כלי הקשת העתיק ביותר הידוע שממנו התפתחו כלי הקשת הידועים היום. ראיה נוספת לזה היא מקור הכלי: המזרח התיכון, חבל הארץ אליו משוייכת ארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבאב בוויקישיתוף