קתרין מקינון

קתרין מקינון
Catharine Alice MacKinnon

לידה	7 באוקטובר 1946 (בת 78) מיניאפוליס, ארצות הברית
ענף מדעי	מדע המדינה, שיוויון מגדרי, לימודי מגדר, genocide studies
מקום לימודים	מכללת סמית' בית הספר למשפט של ייל אוניברסיטת ייל
מנחה לדוקטורט	רוברט דאל
מוסדות	אוניברסיטת יורק (1988–1989) אוניברסיטת מינסוטה (1982–1984) בית הספר למשפטים בהרווארד בית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן אוניברסיטת מישיגן אוניברסיטת הרווארד
פרסים והוקרה	Corresponding Fellow of the British Academy (2024) מדליית וילבור קרוס (1995) מדליית קולג' סמית (1991)

קתרין אליס מקינון (באנגלית: Catharine Alice MacKinnon; נולדה ב-7 באוקטובר 1946) היא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת מישיגן ופעילה פמיניסטית, שהשפיעה עמוקות על החקיקה המשפטית, ההגות והפעילות בתחום זכויות הנשים.

ביוגרפיה

קתרין מקינון נולדה למשפחה מבוססת במינסוטה. אימה היא אליזבת ולנטין דייוויס ואביה ג'ורג' אי מקינון היה עורך דין, חבר קונגרס רפובליקאי (בשנים 1949-1946) ושופט בבית המשפט לערעורים של ארצות הברית מ-1969 עד 1995 (מונה על ידי ריצ'רד ניקסון). למקינון שני אחים צעירים ממנה.

מקינון למדה במכללת סמית', מכללה לנשים ואחת מ"שבע האחיות" (קבוצת מכללות נשים שמקבילה במובן מסוים לליגת הקיסוס), בה למדו גם אימה וסבתה. היא סיימה תואר ראשון בהצטיינות בממשל ב-1969. לאחר מכן למדה משפטים באוניברסיטת ייל וקיבלה תואר ב-1977, ומאוחר יותר דוקטורט במדע המדינה, אף הוא מאוניברסיטת ייל, בשנת 1987. כיום היא מכהנת כמופקדת הקתדרה ע"ש אליזבת אי לונג בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת מישיגן וכפרופסורית אורחת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת שיקגו.

נבחרה כחברת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2005. במאי 2008 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

בנובמבר 2008 מונתה כיועצת לענייני מגדר של התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

רעיונותיה

ניתן לחלק את רעיונותיה של מקינון לשלושה חלקים:

1. הטרדה מינית
2. פורנוגרפיה
3. משפט בינלאומי

היא אף הקדישה תשומת לב לתאוריה ומתודולוגיה.

הטרדה מינית

מקינון החלה להתעניין בסוגיות הנוגעות להטרדה מינית כאשר שמעה שעוזרת מינהלה באוניברסיטת קורנל התפטרה לאחר שסירבו להעבירה כשהיא התלוננה על ההתנהגות המטרידה מצד הממונה עליה, ונמנעו ממנה הטבות של מובטלת מכיוון שהיא התפטרה בשל סיבות "אישיות".

ב-1977, במהלך לימודיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ייל, כתבה מקינון נייר עמדה על הנושא של הטרדה מינית לפרופסור תומאס אמרסון. שנתיים לאחר מכן, פרסמה מקינון את Sexual Harassment of Working Women (הטרדה מינית של נשים עובדות), שם היא טוענת שהטרדה מינית היא סוג של אפליה מינית, תחת פרק מס' 7 של חוק זכויות האזרח מ-1964.

בספרה טוענת מקינון כי הטרדה מינית היא אפליה מינית מכיוון שהמעשה מעצים את חוסר השוויון החברתי של נשים לעומת גברים (ראו לדוגמה עמ' 166-118; 174). היא מבחינה בין שני סוגים של הטרדה מינית (ראו עמ' 42-32): האחד הוא "דבר תמורת דבר", והכוונה היא להטרדה מינית שבה נעשים כנועים תמורת אפשרות תעסוקה (עמ' 32); והשני הוא מצב קבוע של הטרדה בעבודה (עמ' 32). בשנת 1980 עקבה הוועדה להזדמנות תעסוקה שווה אחר הרעיון שהתוותה מקינון, ואימצה הנחיות האוסרות על הטרדה מינית, הן על בסיס "דבר תמורת דבר" והן ביחס להטרדה היוצרת סביבת עבודה עוינת.

ב-1984 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית במשפט Meriter Saving Bank v. Vinson, שהטרדה מינית עלולה להפר את החוקים נגד אפליה מינית. בעניין מריטר הכיר בית המשפט גם בהבחנה בין הטרדה מינית של "דבר תמורת דבר" לבין הטרדה של סביבת עבודה עוינת. מקינון חזרה במאמר משנת 2002 על דבריו של ויליאם רנקוויסט, השופט דאז, שכתב את פסק דין שהתקבל פה אחד: "אין צל של ספק, שכשמנהל מטריד מינית כפופה לו בשל מינה, הרי שמדובר באפליה על בסיס מיני".

ספרה של מקינון הטרדה מינית במקום העבודה: מקורה של אפליה מינית, הוא ספר החוק האמריקני השמיני המצוטט ביותר מאז 1978, לפי מחקר שפרסם פרד שפירו בינואר 2000.

פורנוגרפיה

בשנת 1980 לינדה בורמן (שהופיעה בסרט הפורנוגרפי גרון עמוק כ"לינדה לאבלייס") סיפרה שבעלה לשעבר, צ'אק טריינור, אילץ אותה באופן אלים להשתתף בסרט זה וסרטים פורנוגרפיים נוספים. בורמן שטחה את האשמותיה במסיבת עיתונאים, ביחד עם מקינון, חברות נשים נגד פורנוגרפיה, והסופרת הפמיניסטית אנדריאה דבורקין, שהביעו את תמיכתן. לאחר מסיבת העיתונאים נועדו דבורקין, מקינון, גלוריה סטיינם ובורמן והחלו לדון באפשרות השימוש בחוק זכויות האזרח הפדרלי על מנת לתבוע נזיקין מטריינור ומיוצרי "גרון עמוק". לינדה בורמן התעניינה אולם נסוגה מכך לאחר שסטיינם גילתה כי חל על התביעה חוק ההתיישנות (Brownmiller 337).

מקינון ודבורקין המשיכו לנסות לגייס את זכויות האדם כגישה אפשרית למלחמה בפורנוגרפיה. מקינון התנגדה לטיעונים מסורתיים נגד הפורנוגרפיה, בהתבסס על טענות של מוסריות התמימות המינית. כמו כן היא התנגדה לשימוש בחוק המסורתי של מעשה מגונה פלילי, על מנת לדכא את הפורנוגרפיה. במקום להוקיע את הפורנוגרפיה בשל הפרת "אמות מידה קהילתיות" של הגינות מינית או צניעות, אפיינו מקינון ודבורקין את הפורנוגרפיה כצורה של אפליה מינית, ותרו אחר הדרך להעניק לנשים את הזכות לתבוע נזק תחת חוק זכויות האזרח.

ב-1983 שכרה ממשלת העיר מיניאפוליס את מקינון ודבורקין על מנת לנסח את חוק זכויות האזרח האנטי-פורנוגרפי, כתיקון לחוק זכויות האזרח של עיריית מיניאפוליס. התיקון הגדיר את הפורנוגרפיה כהפרת זכויות אזרח נגד נשים, ואיפשר לנשים שטענו כי נגרם להן נזק מפורנוגרפיה לתבוע את המפיקים והמפיצים עבור נזקים בבית משפט אזרחי. החוק עבר פעמיים במועצת העיר מיניאפוליס, אולם ראש העיר הטיל עליו וטו. גרסה אחרת של החוק עברה באינדיאנפוליס שבאינדיאנה ב-1984.

מקינון המשיכה לתמוך בגישת זכויות האזרח בכתיבתה ובפעולותיה ותמכה בפמיניסטיות אנטי-פורנוגרפיות, שארגנו מאוחר יותר מסע תעמולה בקיימברידג' שבמסצ'וסטס (1985) ובבלינגהאם שבוושינגטון (1988), על מנת להעביר גרסאות של החוק באמצעות מצביעים.

מקינון אף כתבה בכתב העת "חוק החירויות האזרחיות של זכויות האדם" ב-1985: "אם אתם סבורים שרוב הנשים נשאלו לגבי השתתפותן בפורנוגרפיה, התבוננו מקרוב מפעם לפעם על הברכיים החשופות, החבלות, המלקות מההצלפות, השריטות, החתכים העמוקים. רבים מהם אינם מדומים. דוגמנית של פורנוגרפיה קלה יחסית אמרה: "אני יודעת שהתנוחה נכונה ברגע שהיא כואבת". נראה שחשוב מאוד לצופים שהאירועים בפורנוגרפיה יהיו אמיתיים. בגלל סיבה זו נהפכת הפורנוגרפיה כמניע לרצח, כמו בסרטי "סנאף", שבהם מישהו מעונה למוות על מנת לעשות סרט מין. הם קיימים."

מקינון ייצגה את לינדה בורמן מ-1980 עד למותה (של בורמן) ב-2002.

השלכות בינלאומיות של עבודתה

בפברואר 1992 קיבל בית המשפט העליון של קנדה את התאוריות של מקינון במידה רבה. זאת בכל הנוגע לשוויון, ולהתנגדות לפורנוגרפיה. בית המשפט ציטט באופן נרחב את המסמך שהיא כתבה במשותף בפסיקה נגד מפיץ הפורנוגרפיה ממניטובה דונלד באטלר (פסיקת באטלר).

פסיקת באטלר הייתה שנויה במחלוקת; לפעמים נטען שמשלוחים של ספרה של דבורקין, שותפתה של מקינון, "פורנוגרפיה" נתפשו על ידי סוכני המכס הקנדים על פי תקנות אלה, כמו גם ספרים של מרגרט דיראס ודייוויד ליביט. הספרים אכן נתפשו על ידי המכס, אולם לא כתוצאה מפסיקת באטלר. לעומת זאת תביעות מוצלחות על פי פסיקת באטלר היו נגד כתב העת הלסבי הסאדו-מאזוכיסטי Bad Attitude, כמו גם על בעליה של חנות ספרים ללסביות והומוסקסואלים שמכרו אותו. הרשויות הקנדיות פשטו גם על גלריה לאומנות, והחרימו ציורים שנויים במחלוקת המתארים ניצול ילד. פעילי חופש הביטוי וזכויות גאים רבים טענו כי החוק נאכף באופן סלקטיבי ומכוון אל קהילת הלהט"ב.

מקינון ייצגה נשים בוסניות וקרואטיות שהאשימו סרבים ברצח עם ב-1992. היא ייצגה את התובעת ס. קאדיק, בתביעה של קאדיק נגד המנהיג הסרבי רדובאן קרדז'יץ' שהוגשה בניו יורק. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והיה הראשון שאישר כי אונס, זנות כפויה והריון כפוי הם מעשים המהווים רצח עם. על פי מקינון, הגישות המסורתיות של זכויות אדם טעו בהזניחן את הניצול הייחודי המופנה כנגד נשים (כלומר אלימות מינית), הן בזמן מלחמה והן בעת שלום.

מקינון עבדה גם על מנת לשנות חוקים, או את פרשנותם ויישומם. זאת היא עשתה במקסיקו, ישראל והודו.

תאוריה פוליטית

עבודתה של מקינון מתמקדת במידה רבה במשמעות השוויון בחוק ובחיים. שוויון מסורתי מיישם את המושג האריסטוטלי של שוויון - שהוא, הטיפול בדומה באופן דומה, ובשונה באופן שונה. בתאוריות של מקינון ניגודו של השוויון אינו שונות, אלא היררכיה כמבנה חברה. לדבריה: "השוויון דורש לקדם את שוויון המעמד בשביל קבוצות נחותות באופן היסטורי, ולפרק את ההיררכיה החברתית". לפי דעתה של מקינון, דורש הדבר גישה עצמאית לשוויון משפטי של ההיררכיה. זאת בעוד שבעבר היה די במושגים מופשטים של שוויון.

מקינון כותבת אודות יחסי הגומלין בין תאוריה לפרקטיקה ומזהה שלנשים יש ניסיון, וברוב המקרים מתעלמים ממנו בשתי הזירות. יתרה מכך, היא משתמשת במרקסיזם לבקר נקודות מסוימות בתאוריה הפמיניסטית ומשתמשת בפמיניזם כדי לבקר את התאוריה המרקסיסטית.

מקינון תופשת את האפיסטמולוגיה כתאוריות של ידיעה ואת המדיניות כתאוריות של כוח. היא מסבירה זאת: "המשמעות של העובדה שיש לך כוח היא, בין השאר, כשמישהו אומר: "זה מה שזה", מתייחסים לכך. חוסר כוח משמעותו שכשמישהו אומר "זה מה שזה", לא מתייחסים לכך. הדבר נהפך להיות לשתיקה נהגית, משקיפים על הנוכחות של ההיעדרות, מאמינים שאלו שהופשטו באופן חברתי מאמינותם, מקשרים באופן ביקורתי מה שחולף עבור סיבה פשוטה, הנחוצה לאפיסטמולוגיה של הפוליטיקה."

ב-1996 חישב פרד שפירו שמאמרה מ-1983, "Feminism, Marxism, Method, and the State: An Agenda for Theory" היה המאמר ה-96 הכי מצוטט בכתבי עת למשפטים, למרות שהוא פורסם בכתב עת שאינו משפטי.

ביקורת על מקינון

במהלך מה שמכונה "מלחמות המין הפמיניסטיות", החלו פמיניסטיות המתנגדות לנקודת מבט אנטי-פורנוגרפית, כמו אלן ויליס וקארול ואנס, להתייחס לעצמן כ"פרו-סקס" או "פמיניסטיות חיוביות כלפי מין". עם זאת, פמיניסטיות אנטי-פורנוגרפיות חלוקות בדעתן על המשמעויות המפורשות והמרומזות של תוויות אלה. פמיניסטיות "פרו-סקס" טוענות כי חוקים אנטי-פורנוגרפיים שהומצאו בידי מקינון ודבורקין קוראים להסרתם, צינזורם או השליטה על החומר המובע מפורשות מינית. "מלחמות המין" שתולדותיהן בתנועה הפמיניסטית פוצלו לשני מחנות מנוגדים לגבי השאלה בדבר פורנוגרפיה, הסכמה, חופש מיני, והקרבה של חופש הדיבור לשוויון.

הצעות חוק אנטי-פורנוגרפיות שחיברו מקינון ודבורקין בארצות הברית ניסו ליצור עילת תביעה לקורבנות בשל נזקי הפורנוגרפיה. מעט אחרי כן, עברו חוקים בקשר למעשים מגונים בקנדה (1985), וספרים וחומרים שנפלו תחת ההגדרה של פורנוגרפיה הוסרו. בית המשפט העליון של קנדה במשפט R מול Butler בשנת 1992, שתומכת בחוקים אלה, הסתמך באופן ניכר על טיעוניה של מקינון כי פורנוגרפיה היא צורה של אפליה מינית. מקינון היללה את החוק האנטי-פורנוגרפי הקנדי, זאת על אף שבאותו זמן התפיסה שקנדה צריכה לנטוש את חוק המעשה המגונה המסורתי בשלמותו לטובת זכויות האדם. היא גם הרחיקה עצמה מהאכיפה הסלקטיבית של חוק המעשה המגונה הקנדי נגד הומוסקסואלים ולסביות, בהחזיקה בדעה שחוקים אנטי-פורנוגרפיים לא צריכים לעשות שום הבחנה בין פורנוגרפיה גאה להטרוסקסואלית.

ביקורת אחרת על מקינון נשמעה מכיוונה של דונה האראווי, שיצאה כנגד התפיסה המהותנית של מקינון ביחס לנשים. לדידה, ה"אישה" על פי מקינון היא אישה מערבית, ותפיסה זו מתעלמת ומדירה נשים אחרות וכופה עליהן מודל מוגבל ומצומצם של מה המשמעות של להיות "אישה".

ספרה שתורגם לעברית

• פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה (באנגלית: Legal Feminism in Theory and Practice), קתרין מקינון; עריכה: דפנה ברק-ארז; תרגום מאנגלית: עידית שורר. תל אביב: רסלינג, 2005.

ספריה באנגלית

• Sexual harassment of working women: a case of sex discrimination / Catharine A. MacKinnon; foreword by Thomas I. Emerson, New Haven : Yale University Press, 1979
• Feminism Unmodified: discourses on life and law / Catharine A. MacKinnon, Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1987
• Pornography and civil rights : a new day for women’s equality / Andrea Dworin and Catharine A. MacKinnon, Minneapolis : Organizing Against Pornography, 1988, 1989
• Toward a feminist theory of the state / Catharine A. MacKinnon, Cambridge, Mass. : Harvard University Press, 1989
• Only words / Catharine A. MacKinnon Published: Cambridge, Mass.: Harvard University Press, 1993
• In harm’s way: the pornography Civil rights hearings / edited by Catharine A. MacKinnon and Andrea DworkinCambridge : Harvard University Press, 1997
• Directions in sexual harassment law / edited by Catharine A. MacKinnon and Reva B. Siegel. New Haven: Yale University Press, 2004
• Women’s lives, men’s laws / Catharine A. MacKinnon, Cambridge, Mass.: Belknap Press of Harvard University Press, 2005
• Buttery Politics / Catharine A. MacKinnon.: Harvard University Press, 2017

תיקים חשובים בהם טיפלה

• Meritor Savings Bank v. Vinson, 477 U.S. 57 (1986)
• American Booksellers Ass'n, Inc. v. Hudnut (alternate URL) 771 F.2d 323 (7th Cir. 1985), aff’d, 475 U.S. 1001 (1986)
• Andrews v. Law Society of British Columbia 1 S.C.R. 143
• R. v. Keegstra, [1990] 3 S.C.R. 697 James Keegstra
• R. v. Butler, [1992] 1 S.C.R. 452
• Kadic v Karadzic Alternate URL 70 F.3rd 232 (2nd Cir. 1995), rehearing denied, 74 F.3rd 377 (2nd Cir. 1996), cert. denied, 518 U.S. 1005 (1996).

תיקים קשורים

• Oncale v. Sundowner Offshore Services MacKinnon filed an amicus brief in support of the plaintiff, Joseph Oncale.
• Doe v. Karadzic (93 Civ. 878) (scroll down)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קתרין מקינון בוויקישיתוף

• קתרין מקינון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קתרין מקינון, דף שער בספרייה הלאומית

• קתרין מקינון, ברשת החברתית Goodreads

• Faculty biography at University of Michigan – includes bibliography of journal articles by MacKinnon
• A bibliography of MacKinnon's works
• MacKinnon expertise and contact info
• MacKinnon at Stanford (Alternate URL)
• Biography on A&E(הקישור אינו פעיל)
• Catharine MacKinnon, במסד הפרופילים Nndb (באנגלית)
• Snopes: Rape Seeded - Indicates that it is false that MacKinnon ever asserted that "All sex is rape."

• אורית קמיר, בבואה מכוערת ואכזרית, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2005 - על תרגום ספרה של מקינון "פמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקה" לעברית

ראיונות עימה

• נגה כהן, ‏"היום גם בגיל 90 את חייבת להיות אובייקט מיני", באתר גלובס, 5 ביולי 2017
• דפנה ברק ארז, אונס הוא סוג של השמדת עם, "עורך הדין", כתב העת של לשכת עורכי הדין, פברואר 2009
• תהל פרוש, פמיניזם זו לא הבעיה שלי, באתר הארץ, 30 במאי 2008
• ארנה קזין, התנגדות פוליטית דרך המיטה, באתר הארץ, 16 ביוני 2006 - ריאיון עם קתרין מקינון

• "A Conversation With Catherine MacKinnon" transcript of interview by Ben Wattenberg, Think Tank, July 7, 1995.
• "Clinton Scandal: A Feminist Issue?", interview with Katha Pollitt, Linda Hirshman, and Catherine MacKinnon by Amy Goodman, Democracy Now!, January 26, 1998. (link to streaming RealAudio file)
• "Catharine A.MacKinnon: Women and Sexuality", interview by Jackie Arsenuk and Deric Shannon, The F-Files, 2006. (קובץ MP3)

ראיונות של מקינון

• "Women’s Anti-discrimination Committee opens discussion on strengthening ‘legal backbone’ of women’s convention with general recommendation on implementation", Press Release WOM/1461, United Nations Committee on Elimination of Discrimination against Women, July 21, 2004.

ביקורת על מקינון

• "The Prime of Miss Kitty MacKinnon" by Susie Bright, East Bay Express, October 1993.
• "Catharine A. MacKinnon: The Rise of a Feminist Censor, 1983-1993" (אורכב 09.10.2007 בארכיון Wayback Machine) by Christopher M. Finan, The Media Coalition, November 1993.
• "Prof. MacKinnon an enemy of University's values"(הקישור אינו פעיל) editorial by Justin Shubow, Michigan Daily, November 25, 2002.