קרל מאוס
 | |
| קרל מאוס | |
| לידה |
17 במאי 1898 פלן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1959 (בגיל 60) המבורג, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השכלה |
אוניברסיטת המבורג |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות |
1914–1922 1934 – 1945 |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל קרל מאוס (בגרמנית: Karl Mauss; 17 במאי 1898 – 9 בפברואר 1959), היה מהבולטים במפקדי השריון בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה, והיה אחד מ-27 מפקדים שקבלו את העיטור הצבאי הגבוה - צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאוס נולד ב-17 במאי 1898 בפלן, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט היגר ה-162, ולחם בשורותיו במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1915 הועלה מאוס לדרגת לויטננט, ובכך היה הקצין הצעיר ביותר בצבא, ובשנת 1916 קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה. בשנת 1918 התנדב מאוס לחיל האוויר הקיסרי, וניצל בנס בהתרסקות מטוסו במהלך טיסת אימונים. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף מאוס לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, אולם בשנת 1922 פרש מהצבא, והחל ללמוד לימודי רפואת שיניים, ולאחר מכן עבד כרופא שיניים בהמבורג.
בשנת 1934 התגייס מאוס מחדש לורמאכט, ומונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים הממונע ה-69.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העולם השנייה פיקד מאוס על הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים הממונע ה-69, ולחם עמו במהלך המערכה בפולין כחלק מהדיוויזיה הממונעת ה-20 במסגרת הקורפוס הממונע ה-19 ובמהלך המערכה על צרפת לחם עמו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-10 במסגרת הקורפוס הממונע ה-19. ב-1 באפריל 1940 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם גדודו כחלק מדיויזיית הפאנצר ה-10 במסגרת הקורפוס הממונע ה-46. במהלך הקרב על מוסקבה לחם מאוס עם גדודו כחלק מדיוויזיית הפאנצר ה-10 במסגרת הקורפוס הממונע ה-40, וב-26 בנובמבר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.
ב-20 באפריל 1942 הועלה מאוס לדרגת אוברסט, ומונה למפקד רגימנט הפאנצרגרנדיר ה-33, שהיה חלק מדיוויזיית הפאנצר ה-4 במסגרת הקורפוס הממונע ה-47, ולאחר מכן במסגרת הקורפוס ה-35. ביוני 1942 נפצע מאוס באורח קשה בקרבות באזור אורל, ולאחר החלמתו חזר לפקד על הרגימנט. בפברואר 1943 הועברה דיוויזיית הפאנצר ה-4 תחת פיקוד הארמייה השנייה כחלק מהקורפוס ה-13, ובמרץ הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השנייה כחלק מהקורפוסים ה-20 וה-47 לסירוגין. בקרב קורסק הוחזקה הדיוויזיה בעתודת קבוצת ארמיות מרכז, ובספטמבר הועברה תחת פיקוד הארמייה השנייה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-56. ב-24 בנובמבר 1943 קיבל מאוס תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-30 בינואר 1944 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7, שהייתה חלק מהקורפוס ה-13 ולאחר מכן חלק מקורפוס הפאנצר ה-48 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית. באפריל הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הראשונה כחלק מהקורפוס ה-59. ביולי הועמדה הדיוויזיה כעתודת הארמייה הרביעית, ובאוגוסט הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השלישית, כחלק מהקורפוסים האס אס ה-12, הפאנצר ה-39, וה-28. ב-23 באוקטובר 1944 קיבל מאוס תוספת חרבות לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וכאשר הציע לו היטלר חופשה או מנוחה בטקס קבלת העיטור, ביקש מאוס תגבורת של 40 טנקים חדשים לדיוויזיה. בינואר 1945 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הארמייה השנייה, ולחמה בקרבות הקשים בפרוסיה המזרחית. בפברואר הוכפפה הדיוויזיה לקורפוס ה-7 שלחם באזור דנציג, וב-25 במרץ 1945 נפצע מרסיסי פגז באורח קשה, והיה הכרח לקטוע את רגלו. ב-15 באפריל 1945 קיבל מאוס תוספת יהלומים לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל[1], וזמן קצר לאחר מכן הועלה לדרגת גנרל חיל השריון. לקראת סוף המלחמה פונה עם הדיוויזיה לדנמרק, וב-5 במאי נלקח במקלנבורג עם כוחותיו לשבי הבריטי.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאוס שוחרר מהשבי על אף פצעיו הקשים רק בשנת 1947. לאחר שחרורו התגורר בעיר המבורג, וחזר לעבוד כרופא שיניים. לאחר הקמת הבונדסוור הגיש מאוס בקשה להתקבל אליו, אך בקשתו נדחתה עקב מצבו הרפואי. ב-9 בפברואר 1959 מת מאוס, והוא בן 61 שנים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל מאוס באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ובכך היה למפקד הרביעי של דיוויזיית הפאנצר ה-7 שקיבל את העיטור