קראנוג

קראנוג (באירית: crannóg; בסקוטית גאלית: crannag) הוא אי מלאכותי ששימש להתיישבות ממוגנת ואפיין את העמים הגאלים ברחבי אירלנד, ויילס וסקוטלנד.

קראנוגים הוקמו בגופי מים, לרוב אגמים או שפכי נהר, בצמוד לגדת המים או לא רחוק ממנה. הם הורכבו מטבעת קורות עץ שהוכנסו לקרקעית המים ולרוב שטח הפנים מולא באבנים, חימר או אדמה עד שעבר את פני המים ונוצר למעשה אי מלאכותי. בין הקראנוג לגדת המים נבנה גשר עץ או שהגישה אליו הייתה באמצעות כלי שיט, ברוב המקרים הוקמה חומת עץ שביב הקראנוג מה שהקנה לו הגנה נוספת והפך אותו למעשה ליישוב מבוצר עם נקודת גישה אחת. באופן טיפוסי קראנוגים היו בקוטר של בין 10 ל-30 מטר ומבין האתרים השונים שנחפרו נמצאו עדויות לשימושים שונים, כולל יישוב מבוצר, אחוזה ואף חווה.

ההערכה כיום היא שקיימים כ-1,200 קראנוגים ברחבי אירלנד ובין 350 ל-500 קראנוגים ברחבי סקוטלנד. בויילס התגלה רק קראנוג אחד שנבנה על ידי בנאים מאירלנד כבירת ממלכת ברכיניוג, בעוד שבאנגליה התגלו מספר איים מלאכותיים ששימשו להתיישבות ולפעמים נחשבים גם הם קראנוגים, אך לא חולקים רבים מהמאפיינים ולרוב גדולים בהרבה מהקראנוגים הטיפוסיים.

הקראנוגים הראשונים מתוארכים להתקופה הנאוליתית, סביב 3500 לפנה"ס (תיארוך פחמן-14 של בין 3380 ל-3680 לפנה"ס), כאשר איילין דומנהיל (Eilean Dòmhnuill) ואתר נוסף בלוך בוגסטייל באיים ההברידיים נחשבים לקדומים ביותר שנתגלו. בעוד שישנם מספר קראנוגים שהמשיכו לשמש להתיישבות אל תוך המאה ה-17, נראה שהשיא בשימוש בקראנוגים היה סביב תקופת הברזל (בין 800 לפנה"ס לעד 500 לספירה).