קטבוליזם
קטבוליזם (בעברית: יְרִידַת חֳמָרִים או תהליך פירוק[1]) הוא רצף של תהליכים מטבוליים אשר מפרקים מולקולות גדולות. תהליכים אלו כוללים פירוק וחמצון של רכיבי התזונה. מטרת התגובות הקטבוליות היא הפקת אנרגיה ואספקת המרכיבים הדרושים לתהליכים אנאבוליים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "קטבוליזם" היא מלטינית חדשה, ושורשיה ביוונית: κάτω (kato) – "למטה"; ו-βάλλειν (ballein) – "לזרוק". כלומר, פעולה המורידה את רמת האנרגיה.
סוגי קטבוליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות אלו שונות מאורגניזם אחד למשנהו. אצל הכמוהטרוטרופים מולקולות אורגניות משמשות מקור אנרגיה. אצל הכמואוטוטרופים יש שימוש בתרכובות לא-אורגניות, ואילו אצל הפוטואוטוטרופים קרינת השמש משמשת כמקור אנרגיה לאגירת אנרגיה כימית.
למרות הצורות השונות לכאורה של התהליכים המטבוליים, בכולן יש שימוש בתגובות חמצון-חיזור להעברת אלקטרונים מתורם מחזר (לדוגמה, מולקולה אורגנית, מים, אמוניה, מימן סולפידי או יוני ברזל) למקבל האלקטרון, המחמצן (לדוגמה: חמצן, חנקה או גופרה). בבעלי חיים, בתגובות אלו מעורב קומפלקס של מולקולות אורגניות, שמפורקות למולקולות פשוטות יותר כגון פחמן דו-חמצני ומים.
התהליך בבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לחלק את הרצף הנפוץ ביותר של תהליכים קטבוליים בבעלי חיים לשלושה חלקים:
- תרכובות אורגניות גדולות כמו חלבונים, פחמימות מורכבות ושומנים מעוכלות ומפורקות לאבני הבניין המרכיבות אותן, חומצות אמינו, חד-סוכרים, חומצות שומן וכו'.
- אבני הבניין הללו עוברות שלב נוסף של פירוק ומומרות למרכיבים קטנים יותר כגון אצטיל קואנזים A. בשלב הזה משתחררת אנרגיה.
- קבוצת האצטיל עוברת תהליך חמצון והופכת לפחמן דו-חמצני ומים. במעגל הציטראט ובשרשרת מעבר האלקטרונים האנרגיה משתחררת באמצעות חיזור של הקואנזים +NAD, והפיכתו למולקולת NADH.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קטבוליזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)