לדלג לתוכן

קטבוליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קטבוליזם (בעברית: יְרִידַת חֳמָרִים או תהליך פירוק[1]) הוא רצף של תהליכים מטבוליים אשר מפרקים מולקולות גדולות. תהליכים אלו כוללים פירוק וחמצון של רכיבי התזונה. מטרת התגובות הקטבוליות היא הפקת אנרגיה ואספקת המרכיבים הדרושים לתהליכים אנאבוליים.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "קטבוליזם" היא מלטינית חדשה, ושורשיה ביוונית: κάτω ‏ (kato) – "למטה"; ו-βάλλειν‏ (ballein) – "לזרוק". כלומר, פעולה המורידה את רמת האנרגיה.

סוגי קטבוליזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות אלו שונות מאורגניזם אחד למשנהו. אצל הכמוהטרוטרופים מולקולות אורגניות משמשות מקור אנרגיה. אצל הכמואוטוטרופים יש שימוש בתרכובות לא-אורגניות, ואילו אצל הפוטואוטוטרופים קרינת השמש משמשת כמקור אנרגיה לאגירת אנרגיה כימית.

למרות הצורות השונות לכאורה של התהליכים המטבוליים, בכולן יש שימוש בתגובות חמצון-חיזור להעברת אלקטרונים מתורם מחזר (לדוגמה, מולקולה אורגנית, מים, אמוניה, מימן סולפידי או יוני ברזל) למקבל האלקטרון, המחמצן (לדוגמה: חמצן, חנקה או גופרה). בבעלי חיים, בתגובות אלו מעורב קומפלקס של מולקולות אורגניות, שמפורקות למולקולות פשוטות יותר כגון פחמן דו-חמצני ומים.

התהליך בבעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הרצף הנפוץ ביותר של תהליכים קטבוליים בבעלי חיים לשלושה חלקים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]