קומננוס
| מדינה |
האימפריה הביזנטית האימפריה של טרפזונטס |
|---|---|
| תארים | * מנישואים |
| מייסד |
מנואל ארוטיקוס קוממנוס (אנ') (הקיסר הראשון) |
| השליט האחרון |
אנדרוניקוס הראשון קומננוס (קיסר טרפזונטס האחרון) |
| תקופת השושלת |
המאה ה-10 |
| ענפים |
Isaac Komnenos, מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, אלכסיוס השני קומננוס, יוחנן השני קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית, אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, אנדרוניקוס הראשון  |
  | |
קוֹמְנֶנוֹס (ביוונית: Κομνηνός,נקרא גם "קומנינוס", כמו ביוונית המודרנית, ברבים Κομνηνοί ; בלטינית Comnenus, ברבים Komnenoi או Comneni) הייתה משפחת אצילים יוונית ביזנטית, ששלטה באימפריה הביזנטית מ-1081 עד 1185, ומאוחר יותר, תחת השם הקומנני הגדולים (Μεγαλοκομνηνοί, מגלוקומנני או מגלוקומניני) ייסדה ושלטה באימפריה של טרפזונטס (1204–1461).[1] באמצעות נישואי תערובת עם משפחות אצילים אחרות, בעיקר דוקאס (אנ'), אנגלוס (אנ') ופלאולוגוס (אנ'), השם קומננוס מופיע בין רוב בתי האצולה הגדולים של העולם הביזנטי המאוחר.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריון הביזנטי בן המאה ה-11 מיכאל פסלוס דיווח כי מקור משפחת קומננוס מהכפר קומנה שבתראקיה - המזוהה בדרך כלל עם "שדות קומננה" (Κομνηνῆς λειμῶνας) המוזכרים על ידי יוחנן קנטקוזנוס בן המאה ה-14, השקפה המקובלת על חוקרים מודרניים. החבר הידוע הראשון במשפחה, מנואל ארוטיקוס קוממנוס (אנ'), רכש אחוזות נרחבות בקסטמונו (אנ') שבפפלגוניה, שהפכה למעוז המשפחה במאה ה-11. המשפחה נקשרה בכך במהירות לאצולה הצבאית החזקה והיוקרתית (דינאטוי (אנ')) של אסיה הקטנה, כך שאף על פי שהגיעה מתראקיה היא נחשבה ל"מזרחית".
החוקר הצרפתי מהמאה ה-17 דו קאנז' (אנ') העלה השערה שמקור המשפחה ממשפחת אצילים רומאית שבאה בעקבות קונסטנטינוס הגדול לקונסטנטינופול, אך אף על פי שיוחסין מיתולוגיים שכאלו היו נפוצים - והם אכן מעידים למשל על קלאן דוקאס (אנ') - היעדר מוחלט של כל קביעה כזו במקורות הביזנטים מנוגדת להשערתו של דו קאנז'. ההיסטוריון הרומני ג'ורג'ה מורנו (אנ') העלה השערה ב-1924 שמקורו של בית קומננוס היו ממוצא ארומני, אך גם דעה זו אינה מקובלת כיום. חוקרים מודרניים משערים שהמשפחה הייתה כולה ממוצא יווני (אנ').
מנואל ארוטיקוס קומננוס היה אביו של איסאאקיוס הראשון קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית (שלט בשנים 1057–1059) וסבו, באמצעות אחיו הצעיר של איסאאקיוס, המצביא יוחנן קומננוס (אנ'), של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית (שלט בשנים 1081–1118).
ייסוד השושלת
[עריכת קוד מקור | עריכה]איסאאקיוס הראשון קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית, סטרטופדרך (אנ') של המזרח תחת מיכאל השישי סטרטיוטיכוס, קיסר האימפריה הביזנטית, ייסד את שושלת קומננוס של קיסרי האימפריה הביזנטית. בשנת 1057 הוביל איסאאקיוס הפיכה נגד מיכאל והוכרז כקיסר. אף על פי ששלטונו נמשך רק עד 1059, כאשר אנשי החצר שלו לחצו עליו להתפטר ולהיות נזיר, יזם איסאאקיוס רפורמות מועילות רבות. השושלת חזרה לכס המלכות עם עלייתו של אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, אחיינו של איסאאקיוס הראשון, בשנת 1081. בשלב זה נראה שצאצאים של כל השושלות הקודמות של ביזנטיון נעלמו מהממלכה, כמו משפחות סקלרוס (אנ') וארגירוס (אנ') החשובות. צאצאיהם של אותם קיסרים חיו מחוץ לאימפריה הביזנטית, לאחר שהתחתנו עם משפחות המלוכה של גאורגיה, רוסיה, צרפת, פרס, איטליה, גרמניה, פולין, בולגריה, הונגריה וסרביה; עובדה שהקלה על משפחת קומננוס לעלות לכס המלכות.
עם עלייתם לכס המלכות, נישאו בני משפחת קומננוס עם בני שושלת דוקאס (אנ') הקודמת: אלכסיוס הראשון התחתן עם אירנה דוּקֶנה (אנ'), אחייניתו של קונסטנטינוס העשירי, קיסר האימפריה הביזנטית, שירש את איסאאקיוס הראשון בשנת 1059. לאחר מכן, הקלאן המשולב כונה לעיתים קרובות כקומננודוקהֶ (Κομνηνοδούκαι) וכמה אנשים השתמשו בשני שמות המשפחה יחד. כמה משפחות הם צאצאים מקלאן רחב יותר זה, כמו אנגלוס (אנ') ופלאולוגוס (אנ'), ואטאזס ולסקריס (אנ'). בתם הצעירה של אלכסיוס ואיירנה תאודורה הבטיחה את הצלחתה העתידית של משפחת אנגלוס על ידי נישואיה לתוכה: נכדיה של תאודורה הפכו לקיסרים איסאאקיוס השני אנגלוס (שלט בשנים 1185–1195 ו-1203–1204) ואלכסיוס השלישי אנגלוס (אנ') (שלט בשנים 1195–1203).
הקיסרים מבית קומננוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחת אלכסיוס הראשון ויורשיו האימפריה שגשגה והייתה יציבה למדי. אלכסיוס העביר את הארמון הקיסרי לאזור בלאכרנה (אנ') של קונסטנטינופול. חלק גדול מאנטוליה נכבש בחזרה מהטורקים הסלג'וקים, שכבשו אותה ממש לפני עלייתו לשלטון של אלכסיוס. אלכסיוס ראה גם את מסע הצלב הראשון עובר דרך השטח הביזנטי, מה שהוביל להקמת המדינות הצלבניות במזרח. שושלת קומננוס הייתה מעורבת מאוד בפוליטיקה של צלבנים, וכן התחתנה עם המשפחות השליטות של נסיכות אנטיוכיה וממלכת ירושלים – תאודורה קומננה (אנ') אחייניתו של מנואל הראשון קומננוס, נישאה לבלדווין השלישי, מלך ירושלים, ומריה, אחייניתו של מנואל נישאה לאמלריך הראשון, מלך ירושלים.
באורח יוצא דופן שלט אלכסיוס במשך 37 שנים, ובנו, יוחנן השני שלט במשך 25 שנים, לאחר שחשף קונספירציה נגדו של אחותו, ההיסטוריונית אנה קומננה. בנו של יוחנן, מנואל הראשון, שלט עוד 37 שנים.
שושלת קומננוס ייצרה מספר ענפים. מכיוון שהירושה האימפריאלית לא הייתה בסדר קבוע אלא הייתה תלויה בכוח אישי וברצונות של השליט הקודם, היו כמה קרובי משפחה יכולים בתוך כמה דורות להציג את עצמם כטוענים לכתר. לאחר שלטונו של מנואל הראשון נקלעה שושלת קומננוס לקונספירציות ולמזימות כמו רבות מקודמותיה (והמתמודדים השונים בתוך המשפחה חיפשו כוח ולעיתים קרובות הצליחו להדיח את קרוב משפחתם הקודם); אלכסיוס השני, הקומננוס הראשון שעלה לשלטון כקטין, שלט במשך שלוש שנים וכובשו ויורשו אנדרוניקוס הראשון שלט במשך שנתיים, והודח על ידי משפחת אנגלוס תחת איסאאקיוס השני שבתורו הודח על ידי אחיו שלו, אלכסיוס השלישי, שאף עיוור אותו. בני קלאן אנגלוס הודחו במהלך מסע הצלב הרביעי ב-1204, על ידי אלכסיוס החמישי דוקאס, קרוב משפחה ממשפחת דוקאס.
קורות המשפחה לאחר מכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר שבועות לפני כיבוש קונסטנטינופול על ידי הצלבנים בשנת 1204, ענף אחד של משפחת קומננוס נמלט חזרה לארצם בפפלגוניה, לאורך מזרח הים השחור והעורף שלו בהרי הפונטוס, שם הקימו את האימפריה של טרפזונטס. ה"קיסר" הראשון שלהם, אלכסיוס הראשון קומננוס (אנ'), היה נכדו של הקיסר אנדרוניקוס הראשון.[2] קיסרים אלו – "הקומנני הגדולים" (Μεγαλοκομνηνοί, מגלוקומנני ביוונית) כפי שהם היו ידועים - שלטו בטרבזון במשך למעלה מ-250 שנה, עד לשנת 1461, אז הובס דוויד קוממנוס (אנ') והוצא להורג על ידי הסולטאן העות'מאני מהמט השני. מהמט עצמו טען למוצא ממשפחת קומננוס דרך יוחנן טזלפיס קומננוס (אנ'). הענף הטרפזונטי של שושלת קומננוס החזיק גם בשמו של אקסוחוס (Ἀξοῦχος) כצאצאיו של יוחנן אקסוחוס (אנ'), אציל ביזנטי ושר של שושלת קומננוס הביזנטית. נטען כי נסיכה מענף טרפזונטס הייתה אימו של הנסיך יחיא (אנ') (נולד ב-1585), שלפי הדיווחים הפך לנוצרי אך בילה חלק ניכר מחייו בניסיון לזכות בכס המלכות העות'מאני.
ענף אחר של המשפחה, צאצאיו של קונסטנטין אנגלוס (אנ'), הקים את דספוטט אפירוס בשנת 1204, בפיקודו של מיכאל הראשון קומננוס דוקאס, שליט דספוטט אפירוס (אנ'), נינו של הקיסר אלכסיוס הראשון. ענף זה אימץ את שמות המשפחה קומננוס דוקאס וידועים ככאלה במחקר המודרני. הלנה דוקאינה קומנה, מאותו ענף של המשפחה, נישאה לגי הראשון דה לה רוש, דוכס אתונה (אנ') ובכך איחדה את משפחות קומננוס ודה לה רוש, כשבני משפחת קומננוס הפכו בסופו של דבר לדוכסים של אתונה (אנ').
עריק אחד מהמשפחה, הקרוי גם הוא איסאאקיוס קומננוס (אנ'), הקים "אימפריה" נפרדת בקפריסין בשנת 1184, שנמשכה עד 1191, אז נלקח ממנו האי על ידי ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה במהלך מסע הצלב השלישי. בתו, שנקראה העלמה מקפריסין (אנ'), נישאה לתיירי מפלנדריה (אנ') במהלך מסע הצלב הרביעי וניסתה לתבוע את האי.
כאשר הוקמה האימפריה המזרחית מחדש ב-1261 בקונסטנטינופול, היא נשלטה על ידי משפחה הקשורה קשר הדוק לקומננוס, משפחת פלאולוגוס (אנ'). בני משפחה זו שלטו עד כיבוש קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים ב-1453.
הצאצא האחרון של השושלת נחשב לעיתים קרובות כיוחנן קומננוס מוליבדוס (אנ'), מלומד ורופא יווני עות'מאני (אנ') מכובד, שהפך לארכיבישוף מטרופוליטני של סידה (אנ') ודריסטרה, ומת ב-1719.
בשנת 1782, היווני קורסיקאי הבולט דמטריו סטפנופולי (אנ') השיג מכתב הרשאה מלואי השישה עשר, מלך צרפת שהכיר בו כצאצא ויורש של קיסרי טרפזונטס.
שושלת קומננוס במערב אירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איירנה אנגלינה (אנ'), בתו של איסאאקיוס השני אנגלוס ולפיכך צאצא של אלכסיוס הראשון קומננוס, נישאה לפיליפ משוואביה, מלך גרמניה (1177–1208). מאיחוד זה יכולות רבות ממשפחות המלוכה והאצולה של מערב אירופה לשרטט את מוצאן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומננוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1911 Encyclopædia Britannica/Comnenus
- ^ A. A. Vasiliev, "The Foundation of the Empire of Trebizond (1204-1222)", Speculum, 11 (1936), pp. 3-37