קוישיקלך
קוישיקלך או קויישלך (ביחיד קוישעלע) מיידיש - קויש: טנא, סל. שזירת הענף הצעיר של עץ התמר בצורת V, לשם הכנת אביזר העשוי עלעלי לולב קלועים המשמש לאגידתם יחדיו של הלולב, ההדסים והערבות מארבעת המינים בחג סוכות. מטרת הקוישיקלך היא לקיים מצוות "אגד" בלולב, שאמנם על פי התלמוד אינה חובה להלכה, אך התקבלה כרצויה וכהידור מצווה כדברי חז"ל על הפסוק: "זה אלי ואנווהו – התנאה לפניו במצוות". כיוון שאגידת הלולב אינה חובה, ניתן לקיימה על ידי כל דבר[1], אולם מקובל לאגוד את הלולב דווקא בעלי לולב, שהם "מינו" של הלולב – ומכאן השימוש בקוישיקלך[2].
ישנם סוגי קושיקלעך רבים הנפוץ ביותר הוא שעשוי כצורת מכנס, ישנם שנראים כצורה עגולה חלולה שלתוכה מוכנסים עוד חמישה קנים קטנים בשביל בדי הערבה וההדס, וישנם יותר מפוארים עם כתרים מיוחדים המשמשים בעיקר לאדמורי"ם, ועוד רבים.
דיון הלכתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחרונים נחלקו האם מתקיימת מצוות ה"אגד" בלולב על ידי הקוישיקלך. יש שכתבו להתיר מנהג זה של שימוש בקוישיקלך בתור אגד[3], אך מאידך ישנם הסבורים שאין די בו לקיום מצווה זו מאחר שאפשר בקלות להוציא את המינים מתוכו[4].
כיום מקובל לאגוד ב"קוישיקלך" בעיקר בקרב האשכנזים, אולם יש קושרים עליו טבעת נוספות, על מנת לקיים את מצוות ה"אגד".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איך עושים קוישליך (על יצירת מאחז ללולב)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שולחן ערוך סימן תרנ"א סעיף א'.
- ^ ראו דברי הרב משה בן שלמה אבן חביב בספר "כפות תמרים" על מסכת סוכה דף ל"ו עמוד ב'.
- ^ משנה ברורה סימן תרנ"א ס"ק ח': "ועיין בתשובת 'אגורה באהלך' שמצדד דמה שנוהגין העולם שלא לעשות קשר אלא עושין מן עלי לולב כמין בית יד ותוחבין הלולב בו גם זה בכלל קשר".
- ^ הרב מרדכי אליהו, ארבעת המינים, על פי כף החיים שם, ס"ק י"א.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שירי החג | אורחים לחג • שלומית בונה סוכה | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.