קאמאז
נתונים כלליים | |
---|---|
בורסה | בורסת מוסקבה (26 בפברואר 2004–KMAZ) |
תקופת הפעילות | 1969–הווה (כ־55 שנים) |
חברות בנות | ZMA |
מיקום המטה | נברז'ניה צ'לני |
ענפי תעשייה | תעשיית הרכב |
מוצרים עיקריים | משאית |
הכנסות | 190,422,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2019) |
רווח תפעולי | 4,347,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2019) |
רווח | −1,955,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2019) |
הון עצמי | 38,755,000,000 רובל רוסי (נכון ל־2019) |
kamaz | |
קאמאז (ברוסית: КамАЗ; ראשי תיבות של "Камский автомобильный завод", מפעל הרכבים של קאמה) והיא חברת בת של תאגיד רוסטך, לייצור כלי רכב של העיר קאמה[דרושה הבהרה] והיא החברה הגדולה ביותר ברוסיה ובחבר המדינות שמייצרת טרקטורים, משאיות וכלי רכב כבדים. המפעל הראשי נמצא בנאברז'ניה צ'לני, שבטטרסטן, רוסיה.
מאז 2002, מנכ"ל החברה הוא סרגיי קוגוגין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המפעל נפתח בשנת 1969 על פי הוראת ממשלת ברית המועצות מאוגוסט אותה שנה. כבר בסוף פברואר 1970, יצאה את שערי המפעל המשאית הסובייטית הראשונה ובשנות ה-80 בכל רחבי ברית המועצות היו מפוזרים למעלה מאלפיים מפעלים ב-500 ערים.
בשנות ה-90 חלה ירידה בתפוקת המשאיות, אולם קצב הייצור הוגבר עם פתיחת המאה ה-21 וכיום קצב הייצור הוא מהגבוהים בעולם. משאיות קאמאז מיוצאות לאסיה וצפון אפריקה.
בנובמבר 2018 החל שיווק המשאיות בישראל.[1]
ראשי החברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנכ"לים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם | תחילת כהונה | סוף כהונה | הערות |
---|---|---|---|
לב ואסילייב | 1969 | 1981 | כיהן גם כשר לתעשייה קלה מ-1984 עד 1988 |
וסילי פאוסטוב | 1981 | 1987 | |
ניקולאי בך | 1991 | 1997 | |
איוואן קוסטין | 1997 | 2002 | |
סרגיי קוגוגין | 2003 | היה חבר בדירקטוריון אווטוואז ומושל מחוז זלנודולסק בשנים 1994–1999. כיום יחידה מינהלית בטטרסטן. |
בעלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 47.1% ממניות החברה מוחזקות בידי התאגיד הממלכתי רוסטך;
- 23.54% מהמניות נמצאים בשליטת חברת Avtoinvest Limited שאוזכרה במסמכי פנמה כחברה שהייתה מעורבת בעסקאות אוף-שורינג.
- 15% מהמניות נמצאים בבעלות חברת Daimler.
- 14.36% מהמניות מצויים בידי חברת רדיופריבור הטטרית.
ראלי דקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קאמאז מאסטר
קבוצת המשאיות קאמאז מאסטר נחשבת לאלופת ראלי דקאר בכל הזמנים, בקטגוריית המשאיות והיא מחזיקה ב-18 גביעי המקום הראשון.[2]
דורות דגמי משאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דור | שנות ייצור | תצלום |
---|---|---|
1. K1 (С) | 1976-2000 | |
2. K2 (C2) | 2000-2018 | |
3. K2 (C3) | 2004-2018 | |
4. K3 (R) | 2009-ואילך | |
5. К4 | 2014-ואילך | |
6. К5 | 2020-ואילך | ללא |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
דגם קאמאז 4911, בראלי דקר 2006.
-
קאמאז 55111 ברוסיה.
-
קאמאז 5320 עם מטען מלא.
-
משאית קאמאז צבאית עם מערכת הנ"מ פנציר-S1.
-
קאמאז 53215 במרכז ורשה.
-
קאמאז 63968 משוריין.
-
קאמאז 4308
-
קאמאז 43118 עם עגור דגם פלפינגר
-
קאמאז 4308
-
משאית איסוף הזבל קאמאז 65115 בתערוכה בגאורגיה
-
קאמאז 65117 בדונצק
-
קאמאז 6560
-
משאית קאמאז בראלי דקר 2009
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של קאמאז (באנגלית)
- קאמאז, ברשת החברתית פייסבוק
- קאמאז, ביישום טלגרם
- קאמאז, ברשת החברתית אינסטגרם
- קאמאז, ברשת החברתית טיקטוק
- קאמאז, ברשת החברתית VK
- קאמאז, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קאמאז, באתר 4×4
- אתר קבוצת קאמאז מאסטר, קבוצת הראלי של קאמאז (ברוסית ובאנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתחממים היחסים עם רוסיה: משאיות קאמאז בדרך לישראל
- ^ 1 2 ניר בן זקן, דקאר 2019: יהיה קצר, אבל מאוד טובעני, באתר ynet, 28 בדצמבר 2018