צביעת גימזה
צביעת גימזה או גימזה (Giemsa stain) היא טכניקה הקרויה על שמו של גוסטב גימזה, מיקרוביולוג גרמני לצביעת תאים אאוקריוטיים. לצביעה שני יישומים מרכזיים: צביעת כרומוזומים למחקר בציטוגנטיקה ולצורך אבחון אוכלוסיות התאים הנמצאות בדם ובמח העצם. נוזל תמיסת הגימזה מכיל כימיקלים שונים בהתאם לשימוש המיועד.
שימוש למטרות ציטוגנטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צביעת גימזה מבוססת על צביעה של קבוצות זרחה ב-DNA, אולם הצבע נקשר טוב יותר לאדנין ולתימין ופחות טוב לציטוזין ולגואנין.[1] הצביעה משתמשת בקיבוע גימזה (ידוע גם כ-G-banding) לצביעת הכרומוזומים ומשמשת לעיתים ליצירת קריוטיפים. השיטה מאפשרת לראות את מספר הכרומוזומים ואת תקינותם, וכך לזהות טרנסלוקציה כרומוזומלית, טריזומיה, מונוזומיה והיפוך כרומוזומלי (Chromosomal inversion). שיטת צביעה זו מאפשרת גם לראות את רמת הדחיסות של ה-DNA, וכך להבחין בין הטרוכרומטין לאאוכרומטין, המתאפיינים ברמת דחיסות שונה של DNA.
שימוש למטרות אבחון המטולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צביעת גימזה משמשת גם צביעה מבחינה, כלומר צביעה הצובעת באופן שונה תאים מאוכלוסיות שונות ולכן משמשת לספירת דם. לשימוש זה טיפת דם או נוזל מח עצם נמרחים על גבי זכוכית נושא של מיקרוסקופ, מיובשים ומקובעים במתנול. הזכוכית מוטבלת בתמיסת הגימזה למשך 45 דקות (פחות במקרה חירום). התאים נצפים בעזרת מיקרוסקופ אור בהגדלה גדולה (אובייקטיב של X63).
לאחר שטיפת זכוכית הנושא במים ניתן להבחין בתאים השונים במשטח הדם לפי אופי צביעתם: תאי דם אדומים נצבעים בה בוורוד, טסיות דם — בוורוד בהיר. תאי דם לבנים נצבעים לפי המורפולוגיה של הגרעין ולפי רמת החומציות בגרנולות. כל הגרנולוציטים (הנויטרופילים, האאוזינופילים והבאזופילים) מאופיינים בגרעין פולימורפונוקלארי בעל 3-7 אונות, אך הם מובדלים בצביעת גרנולות המצויות בציטפלזמה: בנויטרופילים הגרנולות כמעט שאינן נצבעות והציטופלזמה בצבע כחול חיוור. בבזופילים הגרנולות נצבעות בכחול חזק שלעיתים מקשה את ההבחנה ביניהם ובין הגרעין. באאוזינופילים הגרנולות נצבעות בצבע כתום בזכות הצבע אאוזין הצובע חומרים בסיסיים.
במונוציטים הגרעין נראה בצורת מתג או שעועית וממלא הערך 50% משטח התא. בלימפוציטים הגרעין נראה עגול, צבוע בצבע כחול כהה בגלל דחיסות ה-DNA, והציטופלזמה נראית כפס דקיק המקיף את הגרעין, לא ניתן בעזרת צביעת גימזה להבדיל בין אוכלוסיות שונות של לימפוציטים (תאי T ותאי B).
בצביעת נוזל מח עצם או בזרם הדם במקרה של מחלות אונקו-המטולוגיות ניתן להבחין בסוגים נוספים של תאי דם לבנים כגון תאי פלסמה, ותאים לא בשלים שעדין לא התמיינו במלואם לתאים בוגרים.
הצביעה יכולה גם כדי לאבחן מצבים פתולוגיים בדם הנגרמים כתוצאה מחדירת פתוגנים כגון חיידקי מיקופלסמה שחדרו לתאי הדם, בכך שהיא צובעת את החיידקים באופן שונה מאשר את תאי הדם. כמו כן הצביעה יכולה לשמש לצורך אבחון היסטופתולוגי של מלריה.[1] וטפילים אחרים.
תערובת גימזה המשמשת לצביעת תאים למטרות אבחון המטולוגי היא לרוב תערובת של: azure B, azure II-eosin, methylene blue ביחסים משקליים של: 1:12:2. החומרים מומסים בתערובת של גליצרול ומתנול ביחסים נפחיים של 5:24. סך כל החומרי הצביעה הם 0.6% מן הממסים. לפני השימוש יש למהול את נוזל הגימזה המרוכז בבופר סודיום פוספט בחומציות 6.8 ביחס של 1:20.
