הכוחות המזוינים של סוריה
מדינה | סוריה | ||
---|---|---|---|
תקופת הפעילות | 1946–הווה (כ־78 שנים) | ||
זרועות בצבא | המודיעין הצבאי הסורי | ||
מטה | דמשק | ||
מנהיגות | |||
ראש הצבא |
נשיא סוריה (המפקד העליון) | ||
שר ההגנה | עמאד עלי איוב | ||
כוח אדם | |||
גיל הגיוס | 18 | ||
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 5,889,837 (2010)[1] | ||
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 5,055,510 (2010)[1] | ||
גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | 256,698 (2010)[1] | ||
כוחות פעילים | 142,000 (2019) | ||
כוחות מילואים | 450,500 | ||
תקציב | |||
תקציב שנתי | 1.8 מיליארד דולר (2019) | ||
אחוזי תמ"ג | 3.6% (2011)[2] | ||
מלחמות שהשתתף בהן | |||
הכוחות המזוינים של סוריה (בערבית: القوات المسلحة العربية السورية; 'הכוחות המזוינים הערביים של סוריה') הוא השם הכולל של כלל הכוחות המזוינים של סוריה, ומטרותיו העיקריות הן הגנה על גבולות המדינה וכן שמירה על סדרי השלטון ובראשם הנשיא. הם מורכבים מהצבא הסורי, חיל הים הסורי, חיל האוויר הסורי, חיל ההגנה האווירית הסורי וכוחות משטרה וביטחון.
נשיא סוריה בשאר אל-אסד הוא המפקד העליון של הצבא, שר ההגנה הוא עמאד עלי איוב, שהחליף את שר ההגנה הקודם דאוד ראג'חה ביולי 2012, כיום אין רמטכ"ל לצבא סוריה ועמאד עלי איוב מפקד עליו בפועל. צבא סוריה כולל כ-289,000[3] מגויסי חובה סדירים המשרתים במשך 24 חודשים בזרועות השונות של הצבא, כשגיל הגיוס לצבא הוא 18.
צבא סוריה מבוסס על ציוד צבאי סובייטי ישן, והתמוטטות ברית המועצות בתחילת שנות ה-90 פגעה באופן קשה בצבא שכן רוסיה הקטינה מאוד את הסיוע הכספי ואת האשראי לרכישת אמצעי לחימה מתקדמים. ארסנל הצבא הסורי כולל בין היתר טילי קרקע-קרקע רבים בעלי יכולת לפגוע ברוב שטחה של מדינת ישראל. בתחילת שנות ה-90, רכשה סוריה מקוריאה הצפונית טילי סקאד מדגם C המסוגלים להגיע לטווח של יותר מ-500 ק"מ.
בתחילת שנות ה-2000, ובעיקר החל משנת 2002, מקבלת סוריה עזרה צבאית נרחבת מאיראן – קציני הדרכה של משמרות המהפכה הגיעו לסוריה על מנת לעזור בעניינים הטכניים – הפעלת נשק מתקדם והבאתו לשימוש הצבא הסורי, בנוסף הפכה איראן לספקית נשק חשובה של סוריה. בתקופה מאוחרת יותר, איראן העבירה מיליוני דולרים לסוריה על מנת לחדש את עסקאות הנשק בין רוסיה לסוריה באופן שלא דורש התערבות איראנית. ב-2004 נחתמה ברית הגנה בין איראן לסוריה.
מאז ראשית שנות ה-70, פיתחה סוריה ארסנל נרחב של נשק כימי וביולוגי. ההתמקדות העיקרית בפיתוח היא על גזי עצבים מסוג סארין ו-VX.
סוריה קיבלה סיוע פיננסי ניכר ממדינות המפרץ הפרסי כתוצאה מהשתתפותה לצד כוחות הקואליציה במלחמת המפרץ. עיקר הכסף הושקע בשדרוג ומודרניזציה צבאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עימותים עיקריים בהם היה מעורב צבא סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלחמת העצמאות (1948)
- מלחמת ששת הימים (1967)
- ספטמבר השחור (1970)
- מלחמת יום כיפור (1973)
- מלחמת האזרחים בלבנון
- מלחמת לבנון הראשונה (1982)
- מלחמת המפרץ (1990–1991)
- ההתקוממות בסוריה (2011)
כמו כן, הכוחות המזוינים הסוריים היו מעורבים במשך יותר מ-20 שנה בלבנון, כשהכוחות האחרונים עזבו את המדינה ב-27 באפריל 2005 בעקבות רצח רפיק אל-חרירי ומהפכת הארזים שבאה בעקבותיו[4].
מבנה הכוחות המזוינים של סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכוחות המזוינים של סוריה מורכבים מחמישה חילות: צבא היבשה, חיל הים, חיל האוויר, חיל הנ"מ וכוחות משטרה וביטחון. המטה הכללי של הכוחות הסורים יושב בדמשק.
הצבא הערבי הסורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הצבא הסורי
המרכיב המרכזי בצבא הסורי הוא צבא היבשה, המרכיב כ-80% מהצבא. הצבא מורכב משלושה קורפוסים אשר אחראיים כל אחד למרחב בסוריה, בנוסף לאלו ישנן מספר יחידות עצמאיות.
חיל הים הערבי הסורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל הים הסורי
חיל הים הסורי נוסד בשנת 1950 והוא הזרוע הימית של צבא סוריה ומשרתים בו כ-4,000 חיילים בשרות סדיר וקבע וכן כ-2,500 אנשי כוחות מילואים.
חיל הים הסורי נמצא תחת פיקוד אזור לטקיה של צבא סוריה ולו בסיסים בנמלי לטקיה, בניאס (כ-55 ק"מ מצפון ללטקיה), מינאת אל ביידה, וטרטוס.
חיל האוויר הערבי הסורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל האוויר הסורי
חיל האוויר הסורי הוא הזרוע האווירית של צבא סוריה. החיל הוקם שנתיים לאחר הקמת הרפובליקה הסורית ב-1946 לאחר נסיגת הכוחות הבריטיים והצרפתיים ומפעיל כ-700 כלי טיס.
חיל ההגנה האווירית הסורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – חיל ההגנה האווירית הסורי
ההיערכות בגבולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]היערכות הצבא הסורי היא בעיקר בגבול עם ישראל בגולן, אך ישנו מספר לא מבוטל של חיילים בגבול סוריה-עיראק, וזאת על מנת לשמור על הגבול, אך גם כדי להעביר לוחמים מארגוני טרור שונים לתוך המדינה (ראו פעילות גרילה בעיראק).
הגבול עם טורקיה מתוח מבחינה צבאית, אך לא נרשמו תקריות מיוחדות בין שני הצבאות.
שינוי התפיסה הביטחונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מהפקת לקחים ממלחמות העבר, הגיע חאפז אל-אסד להבנה שחיל האוויר והים הסורי לא יוכל להשתוות למקבילים הישראליים בשל מגבלות טכנולוגיות וכספיות. על כן, סוריה החלה להתמקד בעיקר במערכות הגנה אוויריות וביצירת הרתעה, על ידי קניית טילי קרקע-קרקע אשר יוכלו לפגוע באוכלוסייה אזרחית בכל ישראל במידת הצורך, ובפרט טילים עם ראשי נפץ כימיים וביולוגיים.
סוריה הפסיקה להתעניין בכל מה שקשור למטוסי קרב חדישים ומערכות נשק יקרות.
בשנות ה-2000 יצרה סוריה יחסים צבאיים עם קוריאה הצפונית ואיראן, ועד 2004 מספר טילי הקרקע-קרקע ארוכי הטווח שהיו בידי הסורים – הוכפל.
סוריה החלה בשיחות לרכישת מערכות אנטי-אוויריות, כחלק מההנחה שמערכות אלו חיוניות להתמודד עם חיל האוויר הישראלי.
בתחום הלוחמה היבשתית, סוריה שיפרה את יכולות הקומנדו הסורי, ובהיקף נרחב יותר, אימצה את המשולש הצבאי ("לוחמת גרילה-ירי תלול מסלול-יכולת אנטי טנקית") – שבמסגרתה, סוריה הרחיבה את השימוש באמצעי לחימה נגד טנקים, טילים לטווח קצר וטילים לטווח בינוני. הבחירה הבולטת בטילים על פני מטוסים, היא פשוטה – שכן טילים עולים פחות וקשה ליירט אותם.
תכלית התפיסה הביטחונית היא ליצור שכבת הגנה שתקשה מאוד על שריון ישראלי לחדור דרכה, וכן הדמות לארגון גרילה על מנת לבצע מעין מיני-פיגועים על מטרות צבאיות בגולן (ההנחה הסורית היא שישראל תנצח במלחמה סטנדרטית, צבא מול צבא, אך עדיין אין בישראל פתרון ללוחמת גרילה) – יש המעריכים כי הסורים נוקטים בגישה זו על מנת להתחיל בתהליך מדיני – שיביא להחזרת הגולן, ויש שסבורים כי זו תוכנית איראנית להביא את המלחמה היבשתית לשטח ישראל.[דרוש מקור]
ביולי 2007, לאחר שנים ארוכות שהצבא הסורי התאמן נקודתית, נערך תמרון רחב היקף, שלא כלל את היכולת הבליסטית של סוריה.
דרגות הכוחות המזוינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – דרגות הכוחות המזוינים של סוריה
דרגות קצונה בזרועות השונות | |||||||||||||
מֻלאזם ملازم |
מֻלאזם-אוול ملازم أول |
נקיב نقيب |
ראא'ד رائد |
מֻקדם مقدم |
עקיד عقيد |
עמיד عميد |
לִואא' لواء |
פריק/עימאד فريق/عماد |
פריק-אוול/עימאד-אוול فريق أول/عماد أول |
מֻשיר | |||
סגן משנה | סגן | סרן | רב-סרן | סגן-אלוף | אלוף-משנה | תת-אלוף | אלוף | רב-אלוף | אין | אין | |||
הצבא הסורי |
|||||||||||||
חיל הים הסורי |
אין | אין | |||||||||||
חיל האוויר וחיל ההגנה האווירית |
אין |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרגות הכוחות המזוינים של סוריה
- פירוק הנשק הכימי בסוריה
- הקומנדו הסורי
- תקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה (2007)
- מבצע ערצב-19
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דני אשר, הסורים על הגדרות: פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים, תל אביב: מערכות, 2008.
- פסח מלובני, מצפון תפתח הרעה: צבא סוריה – עלילותיו ומלחמותיו – מבט מדמשק, תל אביב: המכון לחקר מלחמות ישראל, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קולונל קלמן גלנקור, איש הכנופיה הסורי, מערכות 14–15 ינואר 1943
- אשר דני, עורך ראשי, הסורים על הגדרות, פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים, "מערכות" – משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 2008.
- אשר דני, הפעלת כוח משוריין בהר – המעורבות הצבאית הסורית בלבנון (1975–1976), מערכות, תל אביב, 1985.
- נשק להשמדה המונית בסוריה, סיכום באתר המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינ"ל בוושינגטון
- עופר שמואלי, הדוקטרינה הצבאית הסורית בעידן הנשיא בשאר אסד, מערכות 406, 2006
- ליאור בן ארי, הצבא שהתפרק מול האזרחים מתעצם מחדש נגד ישראל: הסיפור של צבא סוריה, באתר ynet, 29 ביוני 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 הנתונים מתייחסים רק לאוכלוסיית הגברים בין הגילאים 16–49. מתוך עמוד אודות הצבא הסורי ב-World Factbook, באתר ה-CIA.
- ^ מתוך עמוד אודות הצבא הסורי ב-World Factbook, באתר ה-CIA.
- ^ לפי מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, 2007
- ^ איי.פי, "זו שעתה האחרונה של סוריה בלבנון", באתר ynet, 24 באפריל 2005
כוחות צבאיים בעולם הערבי | ||
---|---|---|
מדינות ריבוניות | אלג'יריה • בחריין • קומורו • ג'יבוטי • מצרים • עיראק • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מאוריטניה • מרוקו • עומאן • קטר • ערב הסעודית • סומליה • סודאן • סוריה • תוניסיה • איחוד האמירויות הערביות • תימן • צ'אד | |
מדינות עם הכרה מוגבלת | הרשות הפלסטינית • הרפובליקה הדמוקרטית הערבית הסהראווית • סומלילנד | |
כוחות מזוינים אזוריים אוטונומיים | פשמרגה | |
שחקנים משמעותיים אחרים | המדינה האסלאמית • חמאס • חזבאללה • חות'ים • היחידות להגנת העם |