פרקלאב
פֶרקֶלאב (רומנית: Pârcălab) הוא תפקיד של "דרגטור" המנהל הנסיכויות הרומניות בימי הביניים ועד התקופה המודרנית. למונח היו שתי משמעויות.
המשמעות הראשונה הייתה של פקיד בכיר האחראי על ניהול מחוז ("צינוּט ţinut במולדובה - חוטין, סוצ'אבה או ניאמץ) או "ז'ודץ" בוולאכיה. הפרקלאב היה בעל סמכויות מנהליות, צבאיות ומשפטיות והיה בו זמנית נציג השלטון המרכזי, כלומר של שליט המדינה (הוויווד או הדומְן) באותו מחוז. ככל הנראה חלוקת המדינה למחוזות ובראשם פרקלאבים התרחשה לראשונה בימי בסראב הראשון.[1] בנסיכות מולדובה הפרקלאב ניהל מחוזות ţinut שהיו בהם ערים מבוצרות. לפעמים נקרא גם "סטארוסטה" או במקרה של ראש העיר -וורניק,[2] אבל בדרך כלל סטארוסטה או וטאב (וטאף) ניהל מחוז ללא ערים מבוצרות. עם הזמן בראש מחוז judeţ במונטניה (ולאכיה) מונה jude (ז'ודה) במקום פרקלאב.
במאה ה-15 מפורסם היה לוקה ארבורה, פרקלאב של מצודת ניאמץ, שמת מות גבורים בשנת 1476, כשהגן בהצלחה על המבצר מול צבאו של מהמט השני. הכרוניקון מירון קוסטין היה בין 1660 -1664 פרקלאב של חוטין. התפקיד היה עדיין קיים במאה ה-19. אלכסנדרו יואן קוזה היה בהתחלה פרקלאב של גאלאץ (1856-1857).
המובן האחר של המונח היה בוולאכיה - הפקיד האחראי של כפר, מעין ראש כפר שההיה חלק מאחוזתו של אציל (בויאר) או של מנזר. מקור המילה pârcălab הוא הונגרי:"פורקולאב" (porkoláb),[3] שהוא בתורו שיבוש של המילה הגרמנית בורג-גראף (Burggraf, "רוזן העיר").[4] המקבילה המודרנית אבל חלקית של התפקיד היא "פְרֶפָקְט" (prefect).[5]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Laurenţiu Radvan -The Winding road: urban autonomy in the Romanian Principalities between the 14th and the 18th century (לאורנציו רדבן - הדרך המפותלת: האוטונומיה העירונית הנסיכויות הרומניות בין המאה ה-14- ה-18)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- topic/Burgraves פרקלאב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Constantin Giurescu - Istoria Bucureştilor, Editura Vremea 2009 (ק. ג'ורסקו - תולדות בוקרשט 2009 מהדורה שלישית ערוכה ומתוקנת על ידי דינו ג'ורסקו)
- ^ L.Radvan
- ^ Lazăr Şăineanu - Dicţionar Universal al Limbii Române, Editura Litera Chişinău, 1998 (לאזאר שינאנו - מילון אוניברסלי של השפה הרומנית הוצאת ליטרה, קישינב 1998)
- ^ Laurenţiu Radvan עמ' 7
- ^ Pál Hunfalvy - Rumänien und Ihre Ansprüche, Wien und Teschen, 1883 (הרומנים וטענותיהם)
