לדלג לתוכן

פלבונואיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הפלבונואידים או ביופלבונואידיםלטינית: flavus, צהוב), שנודעו בעבר גם בשם כולל "ויטמין P"[1], הם קבוצת תרכובות המסונתזות על ידי צמחים ומצויות בפירות וירקות.

הפלבונואידים הם מטבוליטים משניים, כלומר אינם חיוניים באופן מיידי לחיי התא הצמחי. יחד עם זאת, יש להם מספר תפקידים:

הפלבונואידים התגלו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הביוכימאי ההונגרי אלברט סנט-גיירגי שכינה אותם בשם ויטמין P.

הערך התזונתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים שונים אין ויטרו in vitro - בתנאי מעבדה, הראו שייתכן שפלבונואידים שונים יכולים לטפל באלרגיות, דלקות ועוד[2].

ניסויים במעבדה הראו שחומרים אלו יכולים לשמש כנוגדי חימצון, אולם בפועל הרמה בגוף נמוכה בהרבה מהרמה הנדרשת לשם כך ורוב הכמות שמצליחה להיספג מופרשת בשתן[3].

סוגים ומקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מעל 5,000 סוגים שונים של פלבונואידים הנבדלים זה מזה במבנה הכימי שלהם. להלן מספר דוגמאות של פלבונואידים מצויים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פלבונואיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ PubChem, Vitamin P, pubchem.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  2. ^ Maheep K. Chahar, Neelu Sharma, Mahabeer P. Dobhal, Yogesh C. Joshi, Flavonoids: A versatile source of anticancer drugs, Pharmacognosy Reviews 5, 2011, עמ' 1–12 doi: 10.4103/0973-7847.79093
  3. ^ מחקרים גורמים למבט חדש על הביולוגיה של הפלבונואידים - הודעה לעיתונות של מכון לינוס פאולינג, 5 במרץ 2007