לדלג לתוכן

פיתוי קטלני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיתוי קטלני
To Die For
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על "פיתוי קטלני" מאת ג'ויס מיינארד
בימוי גאס ואן סנט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי לורה זיסקין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט באק הנרי
עריכה קרטיס קלייטון
שחקנים ראשיים ניקול קידמן
חואקין פיניקס
מאט דילון
מוזיקה דני אלפמן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אריק אלן אדוארדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Rank Organisation
חברה מפיצה סרטי קולומביה
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 20 במאי 1995 (פסטיבל קאנס)
ארצות הבריתארצות הברית 6 באוקטובר 1995
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה שחורה
מותחן פשע
דרמה
תקציב 20 מיליון דולר
הכנסות 21.3 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו todiefor
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיתוי קטלניאנגלית: To Die For) הוא סרט דרמה קומית שחורה פלילי משנת 1995, המצולם במתכונת מוקומנטרית, בבימויו של גאס ואן סנט עם תסריט מאת באק הנרי, המבוסס על רומן באותו שם מאת ג'ויס מיינארד, שהתבסס בעצמו על סיפורה של פמלה סמראט. בסרט מככבים ניקול קידמן, מאט דילון וחואקין פיניקס. בתפקידי המשנה מופיעים אילנה דגלאס, ויין נייט, קייסי אפלק, קורטווד סמית', דן הדייה ואליסון פולנד. קידמן הייתה מועמדת לפרס באפט"א וזכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס השחקנית הטובה ביותר בפרסי אמפייר על הופעתה.[1] בכתב העת המדעי "BMC Psychiatry", דמותה תוארה כסובלת מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.[2]

הסרט כולל הופעות אורח של ג'ורג' סיגל, דייוויד קרוננברג, הסופרת מיינארד והתסריטאי הנרי עצמם.

המוזיקה עבור הסרט הולחנה על ידי דני אלפמן.

הסרט עלה לאקרנים ב-6 באוקטובר 1995.

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזן סטון היא אישה שתמיד הייתה אובססיבית ונחושה להופיע בטלוויזיה, בשאיפה להפוך לכתבת מפורסמת בעולם. סוזן מתחתנת עם לארי מארטו, משתמשת בעסקי המסעדות המשפחתיות שלו כדי לשמור על היציבות הכלכלית שלה, ולוקחת עבודה כמזכירה במשרה חלקית בתחנת הכבלים המקומית, "WWEN", בתקווה לטפס בסולם הדרגות של הרשת. באמצעות התמדה בלתי נלאית, בסופו של דבר סוזן מקודמת בעבודתה וממונה להגיש את פינת מזג האוויר במהלך חדשות הערב של התחנה.

כאשר לארי מתחיל לבקש ממנה לוותר על הקריירה שלה על מנת להקים משפחה ולעזור בעסקי המסעדות, סוזן מתחילה מיד לרקום תוכנית במטרה להיפטר ממנו. לשם כך היא משתמשת בסרט התיעודי הטלוויזיוני שהיא עובדת עליו העוסק בבני נוער הלומדים בתיכון המקומי; היא מפתה אחד מהם, ג'ימי אמט, ומתמרנת אותו ואת חבריו, ראסל היינס ולידיה מרץ, להרוג את לארי. בעזרת ראסל ולידיה, ג'ימי בסופו של דבר מבצע את הרצח.

אף על פי שמותו של לארי נקבע לבסוף כתוצאה מפריצה מזוינת, המשטרה מוצאת את הסרט התיעודי שסוזן מכינה, שמרמזת על מערכת יחסים בינה לבין ג'ימי. בני הנוער נעצרים ומקושרים דרך הראיות לזירת הפשע. לידיה עושה עסקה עם המשטרה במסגרתה היא משוחחת עם סוזן כשעליה מכשיר האזנה, וסוזן חושפת מבלי משים את חלקה בתכנון הרצח. עם זאת, למרות הראיות החד-משמעיות, סוזן טוענת כי היא רומתה על ידי המשטרה שכפתה עליה להודות ברצח ומשוחררת בערבות.

כשהיא מתענגת על אור הזרקורים, סוזן מפברקת סיפור על כך שלארי היה מכור לסמים שנרצח על ידי ג'ימי וראסל, סוחריו כביכול. ג'ימי וראסל נידונים למאסר עולם; אך ראסל עושה עסקת טיעון להפחתה בעונשו בעוד לידיה משוחררת במאסר על תנאי. בינתיים, אביו של לארי, ג'ו, מבין שסוזן עמדה מאחורי מות בנו ומשתמש בקשריו במאפיה שלו על מנת להזמין את רציחתה. המתנקש מפתה את סוזן לצאת מביתה, הורג אותה ואז מסתיר את גופתה מתחת לאגם קפוא.

בסצנת האפילוג, לידיה זוכה לתשומת לב לאומית בכך שהיא מספרת את הצד שלה בהתרחשויות האחרונות בראיון טלוויזיוני, והופכת לסלבריטאית; ואילו אחותו של לארי, ג'ניס, מתאמנת בהחלקה על הקרח באגם הקפוא בו מוסתרת גופתה של סוזן.

צוות השחקנים והדמויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא תערובת של סגנונות וסוגות שונות, המשלבים דרמה מסורתית עם מונולוגים קומיים שחורים ישירים למצלמה על ידי דמותה של קידמן, וראיונות מוקומנטריים, חלקם טרגיים, עם כמה מהדמויות האחרות בסרט.[3]

הסרט והרומן עליו הוא מבוסס שאבו השראת מעובדות שעלו והתגלו במהלך משפטה של פמלה סמארט, רכזת שירותי תקשורת בבתי ספר שנכלאה באשמת פיתוי תלמיד תיכון בן 16 ושידולו להרוג את בעלה.[4]

תפקידה של סוזן סטון הוצע במקור למג ראיין, שדחתה את התפקיד ואת המשכורת שהוצעה לה, 5 מיליון דולר. לקידמן, שמאוחר יותר לוהקה לתפקיד, שולמו שני מיליון דולר.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Empire Awards Past Winners - 1996". Empireonline.com. Bauer Consumer Media. 2003. Retrieved 16 September 2011.
  2. ^ Hesse M, Schliewe S, Thomsen RR; Schliewe; Thomsen (2005). "Rating of personality disorder features in popular movie characters". BMC Psychiatry. London: BioMed Central. 5: 45. doi:10.1186/1471-244X-5-45. PMC 1325244. PMID 16336663.
  3. ^ "A ROLE TO DIE FOR A JUICY PART HELPS NICOLE KIDMAN ESCAPE HER IMAGE AS TOM CRUISE'S WIFE". Sun Sentinel. 5 October 1995. Retrieved 13 November 2010.
  4. ^ "'To Die For’ killer teacher Pamela Smart may get payday in lawsuit", "NYDailyNews.com"
  5. ^ Thomson, David (2006). Nicole Kidman. Bloomsbury.