פיוטר קרסנוב
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
| לידה |
10 בספטמבר 1869 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
16 בינואר 1947 (בגיל 77) כלא לפורטובו, רוסיה |
| מקום קבורה |
מנזר דונסקוי |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| השכלה |
בית הספר הצבאי פבלובסק |
| בן או בת זוג |
לידיה פדורנובנה קרסנוב |
| צאצאים |
סמיון קרסנוב |
| השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית |
| דרגה |
גנרל חיל הפרשים, מייג'ור גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| עיטורים | |
| |
  | |
פיוטר קרסנוב (ברוסית: Пётр Николаевич Краснов; 10 בספטמבר[1] 1869 – 16 בינואר 1947) היה גנרל רוסי, ראש הקוזאקים בתקופת התקוממות נגד השלטון הסובייטי במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה בהמשך, לחם בראש יחידות מתנדבים קוזאקים לצד הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיוטר קרסנוב נולד בסנקט פטרבורג למשפחת קצין בחיל הקוזאקים. בשנת 1890 התחיל ללמוד בגימנסיה אך לאחר חמש שנות לימוד עבר לבית הספר לקצינים. קרסנוב סיים את בית הספר לקצינים בהצטיינות יתרה. בשנת 1889 הוא החל לשרת בחיל הפרשים ביחידה קוזאקית. בשנת 1892 קרסנוב החל ללמוד באקדמיה של המטה הכללי, אך כעבור שנה עזב אותה וחזר לגדוד. בשנת 1901 הוא נשלח על ידי שר ההגנה למנצ'וריה, סין ויפן.
החל משנת 1891 קרסנוב החל לכתוב ספרים שזכו לפופולריות בציבור הרוסי. במהלך מרד הבוקסרים ומלחמת רוסיה–יפן הוא היה כתב צבאי.
בשנת 1909 קרסנוב חזר לרוסיה, למד בבית הספר לקציני פרשים ובשנת 1910 קודם לדרגת קולונל.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה יחידה של קרסנוב לחמה בחזית נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. קרסנוב הצטיין במלחמה זו והוענקו לו מספר עיטורים.
לאחר המהפכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מהפכת פברואר קרסנוב לא השתתף בפוליטיקה והמשיך לשרת בצבא. בספטמבר 1917 הוא קודם למפקד אוגדה. לאחר מהפכת אוקטובר, לפי פקודת אלכסנדר קרנסקי קרסנוב התחיל לקדם את אוגדתו לכיוון סנקט פטרבורג. קרסנוב כבש מספר עיירות בפרברי הבירה אך לאור נחיתות מספרית לא היה יכול להמשיך בלחימה. הוא חתם על הסכם אי-לוחמה עם הבולשביקים וחזר לאזור דון.
במרץ 1918 קרסנוב הועמד בראש כוחות הקוזאקים שלחמו נגד השלטון הסובייטי באזור דון. לקראת מאי 1918 הוא השתלט על כל השטח בו התגוררו הקוזאקים, מונה להטמאן והכריז על רפובליקת דון. במאבק נגד השלטון הסובייטי קרסנוב התבסס על תמיכה גרמנית. כתוצאה מכך היו לו יחסים מתוחים עם יתר ראשי התנגדות של הצבא הלבן שהסתמכו על מדינות ההסכמה. לאחר קריסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, קרסנוב נותר ללא בני ברית ונאלץ להצטרף לכוחות של אנטון דניקין. ב-15 בפברואר 1919 הוא התפטר מכל תפקידיו ועבר לאסטוניה.
בשנת 1920 קרסנוב עבר לגרמניה ובשנת 1923 לצרפת. קרסנוב היה פעיל בארגוני הגולים, והיה בין מייסדי ארגון שפעל בתחומי ברית המועצות בצורה מחתרתית. במהלך שנות ה-20 וה-30 הוא כתב מעל 20 ספרי זיכרונות ורומנים.
בשנת 1936 חזר קרסנוב לגרמניה. ב-22 ביוני 1941, עם פלישת גרמנית לברית המועצות כתב קרסנוב: "ברצוני להודיע לכל הקוזאקים שפלישה גרמנית אינה מלחמה נגד רוסיה, זו מלחמה נגד קומוניסטים, יהודים ועוזריהם". בספטמבר 1943 מונה קרסנוב למפקד כוחות הקוזאקים במשרד לענייני מזרח הנאצי. בהנחייתו הוקמו יחידות של קוזאקים שלחמו נגד הצבא האדום, לחמו נגד הפרטיזנים של טיטו ביוגוסלביה, השתתפו בדיכוי מרד ורשה והשתתפו בקרבות בחזית האיטלקית.
במאי 1945 הוא נתפס על ידי הבריטים וב-28 במאי 1945 יחד עם יתר הקוזאקים הועבר לידי הסובייטים. בשנת 1947 נערך משפט של קרסנוב ועוזריו הבכירים. בהתאם להחלטת בית משפט קרסנוב הוצא להורג בתלייה ב-16 בינואר 1947.
לאחר התפרקות ברית המועצות היו ניסיונות לטהר את שמו של קרסנוב. לאחר דיון שנערך במסגרת בית המשפט העליון ב-25 בדצמבר 1997 הוחלט שקרסנוב ויתר הנאשמים במשפטו שיתפו פעולה עם הנאצים ולכן יש לאשר את החלטת בית משפט משנת 1947.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר לזכרו, (ברוסית)
- פיוטר קרסנוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרלים בצבא האימפריה הרוסית
- סופרים רוסים
- אנשי הצבא הלבן
- אנשי צבא רוסים במלחמת העולם הראשונה
- סובייטים משתפי פעולה עם הנאצים שהוצאו להורג
- רוסים משתפי פעולה עם הנאצים
- אישים במלחמת רוסיה–יפן
- אישים שהוצאו להורג ברוסיה וברית המועצות
- מקבלי עיטור גיאורגי הקדוש
- מפקדי גייסות בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה
- מהגרים מרוסיה לצרפת
- קוזאקים
- רוסים שנולדו ב-1869
- רוסים שנפטרו ב-1947