פול גרינגרד

פול גרינגרד
Paul Greengard
לידה	11 בדצמבר 1925; ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	13 באפריל 2019 (בגיל 93); ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	נוירוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס; קולג' המילטון ;
מוסדות	אוניברסיטת רוקפלר; אוניברסיטת קיימברידג'; ישיבה יוניברסיטי ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2000); המדליה הלאומית למדעים; פרס רלף ג'רארד (1994); פרס קארל ספנסר לשלי (1993); פרס NAS למדעי המוח (1991); Bengt Winblad Lifetime Achievement Award in Alzheimer’s Disease Research (1990); פרס בריסטול-מאיירס סקוויב למחקר נוירוביולוגיה (1989); פרס דיקסון ברפואה (1978) ;
בן או בת זוג	אורסולה פון רידינגסווארד

פול גרינגרד (באנגלית: Paul Greengard,‏ 11 בדצמבר 1925 – 13 באפריל 2019) היה נוירולוג אמריקאי, ממוצא יהודי, שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2000, יחד עם ארוויד קרלסון השוודי ואריק קנדל^[1].

קורות חיים

גרינגרד נולד ב-1925 בניו יורק, להורים יהודים. אביו, בנג'מין גרינגרד (נולד ב-1891), היה זמר/רקדן/קומיקאי וודביל מצליח למדי ולאחר מכן מוכר קוסמטיקה, צאצא דור שלישי למהגרים יהודים מהעיר קניגסברג, אז פרוסיה המזרחית וכיום קלינינגרד, רוסיה. אמו, פרל לבית מייסטר (1898–1925) נישאה לאביו ב-1922 ונפטרה שלוש שנים אחר כך, בעת לידתו של גרינגרד^[2]. האב נישא בשנית כשגרינגרד היה בן קצת יותר משנה והאם החורגת, שהייתה נוצריה (אפיסקופלית) גידלה גם את גרינגרד כנוצרי לכל דבר^[3]. רק בגיל 20 הוא גילה את מוצאו היהודי, שהוסתר ממנו. לגרינגרד שתי אחיות, אשר אחת מהן, כריס צ'ייס (אנ') זכתה במשותף עם ז'אן - קלוד בייקר בפרס פוליצר בגין ספרם "Josephine: The Hungry Heart" (הוצאת רנדום, 1993).

לימודים

גרינגרד למד בבתי ספר ציבוריים בברוקלין ובקווינס, התגייס בגיל 17 לצי ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה ושירת שם כטכנאי אלקטרוניקה במשך כשלוש שנים, עד תום המלחמה. ב-1948 סיים תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה בהמילטון קולג' (אנ'), ניו יורק ואחר כך החל ללמוד ביופיזיקה באוניברסיטת פנסילבניה, בפילדלפיה. משמונה המנחה שלו לנשיא אוניברסיטת ג'ונס הופקינס הוא עבר יחד עמו לבולטימור, מרילנד והמשיך ללמוד שם ביופיזיקה עד שסיים וקיבל דוקטורט ב-1953. למד וחקר במסגרת פוסט דוקטורט, תחילה בבית חולים המשתייך לאוניברסיטת לונדון, ואחר כך באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת אמסטרדם ולבסוף שוב בלונדון, במכון הלאומי למחקר רפואי (אנ'), את מערכת היחסים שבין הביוכימיה לאלקטרופיזיולוגיה של מערכת העצבים.

בתקופה זו נישא לראשונה ושני בניו נולדו בלונדון. האחד קלוד, הוא כיום ד"ר למתמטיקה וסגן נשיא IBM והשני לסלי גרינגרד (אנ'), רופא וד"ר למחשבים (שני התארים מאוניברסיטת ייל, 1987), חבר האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית), פרופסור ומרצה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת ניו יורק.

מחקר והוראה

גרינגרד המשיך במחקר בארצות הברית, בסוכנות הממשלתית - NIH (המכונים הלאומיים לבריאות) ואחר כך במעבדות המחקר של Geigy (כיום נוברטיס) (1959–1967). בשנים 1961–1967, במקביל למחקריו במעבדות גייגי הוא גם כיהן כפרופסור ומרצה לפרמקולוגיה בישיבה יוניברסיטי. אחר כך שימש תקופה קצרה בתפקיד דומה באוניברסיטת ואנדרבילט ומ-1968 חקר ולימד במשך חמש עשרה שנה באוניברסיטת ייל. במהלך תקופה זו, ב-1978 הוא קיבל את פרס דיקסון לרפואה מטעם אוניברסיטת פיטסבורג. מחקריו בראשית שנות השבעים היו הבסיס ליצירת התרופה פרוזק כנגד דיכאון^[4]. החל מ-1983 הוא חקר ולימד במעבדה למדע תאי ומולקולרי באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק וכאן גם עשה את מרבית עבודת המחקר שזיכתה אותו לבסוף בפרס נובל.

גרינגרד נישא בשנית, ב-1985, לפסלת הידועה בזכות עצמה אורסולה פון רידינגסווארד (1942).

ב-1991 הוא קיבל את פרס האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) בנוירולוגיה. ב-2010 הוא קיבל את פרס מדליית הזהב של מכון קרולינסקה השוודי, הקובע את זוכי פרס נובל לרפואה, לכבוד שנת המאתיים לייסודו של המכון, בגין מחקריו על מחלת אלצהיימר^[5]. גרינגרד כיהן, בין השאר, גם כמנכ"ל קרן מרכז פישר (אנ') לחקר מחלה זו^[6]. במהלך הקריירה המדעית שלו הוא כתב למעלה מ-1000 מאמרים וזכה בלמעלה מ-50 פרסים.

פרס נובל

במוח האדם יש מעל 100 מיליארד תאי עצב, המתקשרים ביניהם לבין עצמם בלי הרף. הם עושים זאת באמצעות מוליכים עצביים - נוירוטרנסמיטרים, מולקולות כימיות, שאחת הידועות שבהן קרויה דופמין. הקשר הזה מתבצע דרך נקודות מגע הקרויות "סינפסות" - לכל תא עצב יש אלפי סינפסות שכאלה. גרינגרד, קנדל וקרלסן זכו בפרס נובל בגין גילוייהם בנוגע לטרנסדוקציית (התמרת) האותות, העוברים במערכת העצבים. גרינגרד ספציפית גילה כיצד דופמין ומוליכים עצביים - נוירוטרנסמיטרים אחרים פועלים. הם מתחברים לרצפטורים - קולטנים מתאימים על פני השטח של תא עצב ובכך גורמים לשורת פעולות בתוך התא, המשפיעות על "חלבוני מפתח" מסוימים. חלבונים אלה עוברים כתוצאה מכך פוספורילציה - הוספת קבוצה זרחתית, או דפוספורילציה - הסרתה של אותה קבוצה זרחתית, וכך הם משתנים ומשנים בהתאמה גם את דרך פעילותם בתוך תא העצב. בצורה כזו עובר המסר הנדרש מתא עצב אחד למשנהו.

בכספי פרס נובל שקיבל ייסד גרינגרד ב-2004 את פרס פרל מייסטר גרינגרד לנשים מדעניות. הפרס קרוי על שם אמו הביולוגית שמתה בלידתו, וגרינגרד טען שהוא מיועד ליצור העדפה מתקנת לנשים במדע, משום שנשים אינן זוכות לפרסים ולהכרה הראויה בגין מחקריהן המדעיים^[7]^[8].

גרינגרד נפטר בניו יורק ב-13 באפריל 2019.

ספריו

New Assay Methods for Cyclic Nucleotides (1972, with G. Alan Robison and Rodolfo Paoletti)
Physiology and Pharmacology of Cyclic AMP (1972, with G. Alan Robison and Rodolfo Paoletti)
Cyclic Nucleotides, Phosphorylated Proteins, and Neuronal Function (1978)
Advances in Cyclic Nucleotide Research (1979, with Gary Brooker and G. Alan Robison)
Protein Phosphorylation in the Nervous System (1984, with Eric J. Nestler)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פול גרינגרד בוויקישיתוף

פול גרינגרד, באתר פרס נובל (באנגלית)
פול גרינגרד, באתר dblp
אתר המעבדה של פול גרינגרד, באוניברסיטת רוקפלר
אחותו של גרינגרד מספרת עליו, הניו יורק טיימס, 15 באוקטובר 2000
פול גרינגרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פול גרינגרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ההודעה הרשמית לעיתונות של ועדת פרס נובל - 9 באוקטובר 2000, באתר פרס נובל
^ ביוגרפיה של פול גרינגרד, באתר NNDB
^ Profile of Paul Greengard, nobelprize.org; accessed December 28, 2013.
^ ריאיון עם פול גרינגרד, הניו יורק טיימס, 26 בספטמבר 2006
^ אוניברסיטת רוקפלר מודיעה על הזכייה - 2 בספטמבר 2010
^ אתר קרן מרכז פישר לחקר מחלת אלצהיימר
^ The New York Times -‏ 26 בספטמבר 2006
^ 11 במרץ 2011, באתר הפינגטון פוסט

[1] ההודעה הרשמית לעיתונות של ועדת פרס נובל - 9 באוקטובר 2000, באתר פרס נובל

[2] ביוגרפיה של פול גרינגרד, באתר NNDB

[3] Profile of Paul Greengard, nobelprize.org; accessed December 28, 2013.

[4] ריאיון עם פול גרינגרד, הניו יורק טיימס, 26 בספטמבר 2006

[5] אוניברסיטת רוקפלר מודיעה על הזכייה - 2 בספטמבר 2010

[6] אתר קרן מרכז פישר לחקר מחלת אלצהיימר

[7] The New York Times -‏ 26 בספטמבר 2006

[8] 11 במרץ 2011, באתר הפינגטון פוסט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)