לדלג לתוכן

פולה נגרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולה נגרי
Pola Negri
פולה נגרי, 1923
פולה נגרי, 1923
פולה נגרי, 1923
לידה 3 בינואר 1897
ליפנו, פולין
פטירה 1 באוגוסט 1987 (בגיל 90)
סן אנטוניו, ארצות הברית
מקום קבורה Calvary Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ברברה אפולוניה חאלופייץ
סוגה מועדפת סרטים אילמים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19141964 (כ־50 שנה)
בן או בת זוג Serge Mdivani עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הקולנוע הגרמני
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.polanegri.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פולה נגרי (Pola Negri) הוא שם הבמה של ברברה אפולוניה חאלופייץ (Barbara Apolonia Chałupiec;‏ 3 בינואר 1897 - 1 באוגוסט 1987) הייתה שחקנית פולנייה שהתפרסמה בשל שורה של תפקידי פאם פאטאל שגילמה בסרטים אילמים בראשית המאה העשרים.

נגרי נולדה בעיירה ליפנו שבמרכז פולין, אז חלק מרוסיה. היא הייתה בת יחידה, וגודלה בידי אמה, לאחר שאביה, מהגר סלובקי, גורש לסיביר. ב-1902 עברה עם אמה לוורשה, שם חיו בעוני נורא. היא החלה ללמוד בלט, אך נאלצה להפסיק לרקוד לאחר שלקתה בשחפת. תחת זאת, החלה לפתח קריירת משחק, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה ביססה את מעמדה כשחקנית תיאטרון פופולרית, ואף השתתפה במספר סרטי קולנוע, הראשון שבהם "עבד החושים" (Niewolnica zmysłów,‏ 1914). את שם הבמה "פולה נגרי" בחרה על שמה של המשוררת האיטלקייה אדה נגרי.

עד 1917 יצא שמה של נגרי גם מחוץ לגבולות פולין, והיא עברה לברלין. היא השתתפה במספר סרטים בהפקת אולפני UFA, כמה מהם בבימוים של מקס ריינהרדט וארנסט לוביטש. סרטים אלה זכו להצלחה בינלאומית, וב-1922 עברה להוליווד. רומנים מתוקשרים עם רודולף ולנטינו וצ'ארלי צ'פלין תרמו ליחסי הציבור שלה ולתדמית הזוהרת שליוותה אותה. באותה העת הייתה לאישה העשירה ביותר בתעשיית הקולנוע, והתגוררה בבית מפואר בלוס אנג'לס, שנבנה בדמותו של הבית הלבן.

לאחר מותו של ולנטינו ב-1926 הודיעה נגרי כי השניים עמדו להינשא. במהלך מסע הרכבת שהובילה את גופתו מניו יורק לבית העלמין בלוס אנג'לס, דאגה נגרי להצטלם בכל תחנה. בהלוויה עצמה, ביימה מספר התעלפויות וכן דאגה לסידור פרחים ענק בצורת אותיות שמה על ארונו של ולנטינו. מקורביו של ולנטינו טענו כי השניים כלל לא תכננו להינשא, וכל פעולותיה של נגרי היו לצורכי יחסי ציבור. ב-1927 נישאה לאציל גאורגי בשם סרג' מדיוואני, אך השניים נפרדו ב-1929, לאחר שנגרי איבדה את מרבית רכושה בעקבות יום חמישי השחור והמשבר הכלכלי הגדול שבא בעקבותיו.

התפתחותו של הקולנוע החל מסוף שנות ה-20, במקומו של הראינוע, סימנה את קיצה של הקריירה של נגרי. מבטאה הכבד, שלא הורגש בסרטים אילמים, הפך למכשול בסרטים המדברים. היא הספיקה לככב בשני סרטים מדברים, "אהבותיה של שחקנית" ו"האישה ממוסקבה", שניהם הופקו בידי אולפני סרטי פרמאונט ב-1928, אך עקב תגובות הקהל למבטאה של נגרי, הודיעו לה האולפנים כי לא ימשיכו בהתקשרות עמה. גם לאימוצו של קוד הייז ב-1930 הייתה השפעה על דעיכת הקריירה שלה, שכן סצינות מלאות תשוקה מהסוג שבשלהן הפכה לפופולרית לא נראו עוד על המסכים. בעקבות זאת שבה לאירופה, והשתתפה במספר סרטים שהופקו באנגליה ובאולפני UFA בגרמניה.

ב-1935 גילמה נגרי את התפקיד הראשי בסרט "מאצורקה", בבימויו של וילי פורסט. הסרט זכה להצלחה רבה בגרמניה, והיה לאחד מהסרטים החביבים על אדולף היטלר. בעקבות חיבתו זו, פורסם במגזין הצרפתי "פור וו" כי נגרי והיטלר מנהלים רומן. נגרי הגישה נגד העיתון תביעת דיבה וזכתה במשפט.

הכוכב של פולה נגרי בשדרת הכוכבים של הוליווד

ב-1938 עזבה נגרי לצרפת, והפסיקה להשתתף בסרטים. ב-1941 שבה לארצות הברית, ושהתה זמן מה באליס איילנד. ב-1943 הופיעה באופן חד-פעמי בסרט "היי דידל דידל", אך הייתה זו שירת הברבור של הקריירה שלה. ב-1950 הציע לה בילי ויילדר לגלם את תפקידה של נורמה דזמונד ב"שדרות סאנסט", לאחר שגרטה גרבו, מיי וסט ומרי פיקפורד סירבו להצעה. גם נגרי דחתה את הצעתו, מאחר שסירבה בתוקף לגלם דמות של כוכבת-עבר. ב-1964 הגיחה פעם נוספת, כשהשתתפה בסרט "מסובב הירח".

נגרי קיבלה אזרחות אמריקאית ב-1951, והתגוררה במשך שארית חייה בסן אנטוניו, עם חברתה מרגרט וסט. היא מתה בגיל 90 לאחר שסבלה מדלקת ריאות. באותה העת נתגלה גם גידול במוחה, בו סירבה לטפל. מאחר שלא היו לה ילדים, הורישה נגרי את מרבית רכושה לאוניברסיטת סנט מארי בטקסס.

כוכב הנושא את שמה של נגרי נטבע בשדרת הכוכבים של הוליווד וטביעות כף ידה ונעליה מצויות בתיאטרון הסיני של גראומן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]