לדלג לתוכן

עמק יוסמיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמק יוסמיטי
Yosemite Valley
מבט על עמק יוסמיטי מכיוון מנהרת ואוונה
מבט על עמק יוסמיטי מכיוון מנהרת ואוונה
מבט על עמק יוסמיטי מכיוון מנהרת ואוונה
מידע כללי
סוג עמק קרחוני
נתונים ומידות
גובה 1,200 מטרים מעל פני הים
כיוון ממזרח למערב
אורך 12 קילומטרים
רוחב 1.6 קילומטרים
שטח 15 קמ"ר
עומק עד 1,600 מטרים
מיקום
מיקום קליפורניה בארצות הברית
נתיבי מים נהר המרסד
קואורדינטות 37°43′18″N 119°38′47″W / 37.721667°N 119.646389°W / 37.721667; -119.646389

עמק יוסמיטי (באנגלית: Yosemite Valley) הוא עמק קרחוני במערב רכס הרי סיירה נבדה בצפון מדינת קליפורניה בארצות הברית. אורכו כ-12 קילומטרים ועומקו עד 1,600 מטרים, והוא מוקף בצוקי גרניט כדוגמת האף דום (Half Dome) ואל קפיטן, ומיוער בצפיפות בעצי אורן. העמק מנוקז על ידי הנהר מרסד (Merced River) ומספר רב של פלגים ומפלים כדוגמת טנאיה (Tenaya), יוסמיטי וברידלווייל (Bridalveil). מפלי יוסמיטי הם מפלי המים הגבוהים ביותר באמריקה הצפונית, ומושכים אליהם מבקרים רבים, בייחוד באביב כאשר ספיקת המים בשיאה. העמק ידוע בשל יופי הטבע, ונחשב האתר המרכזי בפארק הלאומי יוסמיטי, המושך אליו תיירים מכל רחבי העולם, בעיקר בחודשי הקיץ. ב-2 ביולי 2011 ביקרו בעמק 20,851 מבקרים, מספר שיא יומי של תיירים.

מרבית המבקרים נכנסים לעמק מכבישים מהמערב ועוברים דרך נקודת התצפית הידועה בשם "תצפית המנהרה" (Tunnel View). מרכז המבקרים שוכן במרכז העמק. בין השבילים היוצאים מהעמק, שבילי לולאה הנשארים בגבולות העמק ושבילים המובילים למקומות גבוהים, שמהם יש תצפיות על הנופים המרהיבים של הפארק.

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלע סנטינל בשקיעה

עמק יוסמיטי שוכן במורדות המערביים של הרי סיירה נבדה, 240 קילומטרים מזרחית לסן פרנסיסקו. הוא משתרע לאורך 12 קילומטרים בכיוון כללי ממזרח למערב ורוחבו בממוצע 1,600 מטרים.

עמק יוסמיטי מייצג רק אחוז אחד משטח הפארק, אבל זה המקום שאליו מגיעים רוב המבקרים ובו הם בדרך כלל נשארים. למעלה מחצי תריסר ערוצי נחלים המסתיימים במפלים זורמים בעמקים התלויים שבקצה מצוקי הגרניט בגובה שבין 900 ל-1,200 מטרים מעל קרקעית העמק, שהיא בעצמה בגובה 1,200 מטרים מעל פני הים. המים ממפלים אלו זורמים לתוך ערוץ הנהר מרסד הזורם מהקצה המערבי של העמק, בקניון עד עמק סן חואקין. על הקרקעית השטוחה של עמק יוסמיטי יש יערות וכרי עשב פתוחים נרחבים שמהם אפשר להשקיף על הנופים עוצרי הנשימה של הרכסים מסביב ומפלי המים.

בעת הכניסה לעמק יוסמיטי ממערב נקודת המבט הראשונה שרואים המבקרים הוא נקודת התצפית הידועה בשם "תצפית המנהרה" (Tunnel View). ציורים רבים המתארים את העמק נעשו מנקודה זו, ולכן קרא שירות הפארקים לאתר זה "נקודת האמן" (Artist Point).

המבט מהקצה המערבי של העמק הנמוך יותר חושף את מונולית הגרניט הגדול אל קפיטן משמאל, וסלעי הקתדרלה (Cathedral Rocks) מימין יחד עם מפל ברידלוויל ("הינומת הכלה"). בהמשך הדרך העמק מתרחב לפתע עם צריחי הקתדרלה (Cathedral Spires) ואז האובליסק של סלע הסנטינל (Sentinel Rock – "סלע השומר") מדרום. בקצה השני של העמק בולטים הצוקים הקרויים "שלושת האחים" (Three Brothers), המתרוממים זה מעל זה כמו גמלונים הבנויים באותה זווית – הפסגה הגבוהה ביותר היא פסגת איגל (Eagle Peak), שתי הפסגות מתחתיה ידועות כ"האח האמצעי" ו"האח הנמוך".

עמק יוסמיטי

בנקודה זו העמק מתעקל קלות שמאל, כלפי צפון, ואז מתחיל העיקול הגדול בחזרה ימינה, כשמפלי יוסמיטי מצפון, אחריהם סלעי הרויאל ארצ'ס (Royal Arches – "קשתות מלכותיות"), שמעליהם הנורת' דום (North Dome – "הכיפה הצפונית"). ממול מדרום נמצאת נקודת גליישר (Glacier Point – "נקודת הקרחון"), 975 מטרים מעל קרקעית העמק. בנקודה זו העמק מתפצל לשניים, זרוע אחת פונה לצפון-מזרח, כשהזרוע השנייה מתעקלת מדרום לדרום-מזרח. בין שניהם בקצה המזרחי של העמק מתנשא צוק הגרניט המכונה האף דום (Half Dome – "חצי כיפה"), תוואי הנוף הטבעי המפורסם והמוכר ביותר בסיירה נבדה. מעל להאף דום ולכיוון צפון-מזרח נמצאת פסגת "קלאודס רסט" (Cloud's Rest – "מנוחת העננים"), שבגובה 3,025 מטרים היא המקום הגבוה ביותר סביב עמק יוסמיטי.

מים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג הנמס בסיירה יוצר נקיקים ואגמים. המים מנקיקים אלו זורמים לקצה צוקי הגרניט המקיפים את העמק ויוצרים אשדות ומפלים הנופלים ברובם מעמקים תלויים.

מניפה של פלגים וערוצי נחלים מתלכדים לנהר המרסד המנקז את רכס הסיירה נבדה באגם מרסד. המרסד זורם במורד הקניון שלו (עמק יוסמיטי הקטן), שממנו הוא מתחיל את מה שמכונה "גרם המדרגות הענק" (Giant Staircase). המדרגה הראשונה היא מפל נבדה בגובה 181 מטרים, כשהוא מנתר ממדרון הגרניט מתחתיו. המדרגה הבאה היא מפל ורנל (Vernal Fall) בגובה 97 מטרים, אחד מהמפלים הציוריים ביותר בעמק. המרסד זורם במורד תוך יצירת אשדות על מנת לקבל את מימיו של נקיק אילילואיט (Illilouette Creek), הנופל משולי העמק במפל אילילואיט. הם מתאחדים בבסיס הקניונים המכילים את שניהם, ואז זורם מתחת ל"הפי איילס" (Happy Isles – "האיים השמחים") על מנת לפגוש בנקיק טנאיה (Tenaya Creek) בקצה המזרחי של עמק יוסמיטי.

נחל טנאיה זורם לדרום-מערב מאגם טנאיה (Tenaya Lake) במורד קניון טנאיה, ולבסוף זורם בין האף דום לנורת' דום לפני שהוא זורם לתוך הנהר מרסד. לאורך הצוקים המקיפים את העמק נמצאים המפלים הבאים:

מפלי יוסמיטי והאף דום בחורף
  • מפלי יוסמיטי (Yosemite Falls) – 739 מטרים. מפל יוסמיטי העליון – 440 מטרים, המפלים התיכוניים 200 מטרים ומפל יוסמיטי התחתון 98 מטרים.
  • מפלי סנואו קריק (Snow Creek Falls) – 650 מטרים
  • מפלי סנטינל (Sentinel Falls) – 590 מטרים
  • מפלי ריבון (Ribbon Fall) – 491 מטרים
  • מפלי רויאל ארץ' (Royal Arch Cascade) – 380 מטרים
  • מפלי להמייט (Lehamite Falls) – 360 מטרים
  • מפלי סטיירקייס (Staircase Falls) – 310 מטרים
  • מפלי ברידלווייל (Bridalveil Fall) – 190 מטרים
  • מפלי נבדה (Nevada Fall) – 181 מטרים
  • מפלי סילבר סטראנד (Silver Strand Falls) – 175 מטרים
  • מפלי ורנל (Vernal Fall) – 97 מטרים

הטבע בעמק יוסמיטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת האחים נוצרו מהפלוטון של אל קפיטן

גאולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוואי הנוף בעמק יוסמיטי עשויים מסלע גרניטי שמקורו במחדר פלוטוני עמוק במעבה האדמה בשלהי הקרטיקון. במהלך השנים התרומם רכס סיירה נבדה וסלע זה נחשף על פני הקרקע עקב סחיפה.

הסלעים הגרניטיים העתיקים ביותר הם בני 114 מיליון שנה והם מצויים לאורך קניון הנהר מרסד מערבית לעמק. המחדר הפלוטוני של אל קפיטן הוא המקור למרבית המסלע הגרניטי המהווה את מרבית החלק המרכזי של העמק, כולל סלעי הקתדרלה, שלושת האחים ואל קפיטן. הפלוטון הצעיר ביותר בעמק יוסמיטי הוא הגרנודיורט בן ה-87 מיליון שנים של האף דום, המהווה את מרבית המסלע בנקודת התצפית גליישר (Glacier Point), הרויאל ארצ'ס וגוש הסלע האף דום שעל שמו הוא קרוי.

מבט מנקודת ואשבורן (Washburn Point) אל האף דום

במשך 30 מיליון השנים האחרונות מילאו קרחונים מדי פעם את מרבית העמק. ההתקרחנות האחרונה ביותר, בעידן הקרח ויסקונסין (אנ'), לא הייתה החמורה ביותר. עידני קרח קודמים לעידן הקרח ויסקונסין היו קרים יותר ונמשכו זמן רב יותר. הקרחונים שנוצרו אז היו עצומים וכיסו לחלוטין את כל תוואי הנוף סביב עמק יוסמיטי לבד מהאף דום, פסגת איגל (Eagle Peak), כיפת סנטינל (Sentinel Dome) והקצה העליון של אל קפיטן. לעומתם הגיעו הקרחונים מעידן הקרח ויסקונסין רק עד מפל ברידלווייל בעמק. הקרחונים הרחיבו את העמק, אבל מרבית רוחבו של העמק הוא תוצאה של סחיפה קודמת מפלגי מים ותנועת בלית לאורך סדקים בקירות העמק.[1]

לאחר שקרחונים אלו נסוגו נוצרו סדרה של אגמים בקרקעית העמק המכונה אגם יוסמיטי הקדום באורך של קרוב ל-9 קילומטרים, שמקורם במורנת קצה בבסיס אל קפיטן שחסמה את נתיבו של הנהר מרסד. קרקעית העמק השטוחה מקורה במשקעים ששקעו באגמים אלו (הקרחונים האחרונים היו קטנים ולא הסירו את מרבית משקעי האגמים הקדומים). האגמים התמלאו לגמרי במשקעים והפכו לאחו ביצתי.[2]

הקרחונים המקבילים של קניון טנאיה והקניון הקטן של יוסמיטי היו בשיא גודלם בעומק של 600 מטרים לפני שהם זרמו לעמק יוסמיטי בסמוך לבסיסו של האף דום. הם גם יצרו את קלאוד רסט שמאחורי האף דום כגב חדיד (פסגה משוננת - arête).

בסמוך לנקודת גליישר יש 600 מטרים שברובם משקעים קרחוניים המורכבים מלפחות שישה אירועי השקעה באגם יוסמיטי הקדום. במקום זה חצבו קרחונים גבוהים ועצומים, מהעידנים שקדמו לעידן הקרחון ויסקונסין, ברצפת העמק הסלעית. הקרחונים הקטנים בהרבה של עידן הקרחון ויסקונסין השקיעו במקום זה סחף קרחוני.

אקולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עורבני שטלר
סנאי קרקע קליפורני

האקולוגיה של קרקעית עמק יוסמיטי מגוונת מאוד, עם יותר מ-400 מינים של עשבים ופרחי בר ואלפי מינים של חרקים שזוהו במקום. ברמה הכללית ביותר ניתן לסווג את העמק כיער של אורן צהוב יבש (dry yellow pine forest), ובו כמה כרי עשב פתוחים גדולים. מינים בולטים של צמחים ובעלי חיים בקהילה טבעית זו כוללים:

שבילי הליכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שביל מיסט מעל הנהר מרסד

כמה שבילים מובילים אל מחוץ לעמק כולל:

  • שביל ג'ון מיור (John Muir Trail) – אורכו 341 קילומטרים עד פסגת הר ויטני
  • שביל מיסט (Mist Trail) – ממנו נשקפים נופים של מפלי ורנל ומפלי נבדה
  • שביל ארבעת המיילים (Four Mile Trail) – מוביל לנקודת גליישר
  • שביל מפלי יוסמיטי (Yosemite Falls Trail) – מוביל לקצה העליון של מפלי יוסמיטי

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחנה אינדיאני בעמק יוסמיטי, אלברט בירשטדט, 1872
האף דום, עמק יוסמיטי, קליפורניה, מרגריט זוראק (Marguerite Zorach), מוזיאון ברוקלין

ילידים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינדיאנים חיו באזור יוסמיטי במשך לפחות 8,000 שנים.[3] העדות הראשונה שיש בידינו לתושבים הקדומים של העמק הם שבט האינדיאנים שכינו את העמק "אה-ווה-ני" (Ah-wah-nee) ואת עצמם בשם אהוונצ'י (Ahwahnechee).[3] לבני שבט זה היו קשרי מסחר ומשפחה עם הפאיוט של אגם מונו מהצד המזרחי של רכס הסיירה נבדה. מדי שנה הם נהגו לשרוף את הצמחייה על קרקעית העמק, מה שעודד צמיחה של אלון שחור קליפורני ושמר את הכרים והיערות פתוחים. השרפה השיגה שתי מטרות: הגנה על אספקת המזון העיקרי שלהם, בלוטים, והפחתת הסיכוי למארב. בזמן המפגש הראשון עם האירופאים עמד בראשם הצ'יף טנאיה, שגדל עם אימו בקרב בני הפאיוט של אגם מונו.

גדוד מריפוסה והתיירים הראשונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופאים הראשונים שראו את עמק יוסמיטי היו כנראה חברים בחבורת ג'וזף ווקר שב-1833 הייתה הראשונה לחצות את סיירה נבדה ממזרח למערב. התיאורים הראשונים של יוסמיטי, לעומת זאת, הגיעו כמעט 20 שנה מאוחר יותר. הבהלה לזהב של 1849 הובילה לעימותים בין הכורים לבין הילידים, והמדינה הקימה את גדוד המתנדבים מריפוסה (Mariposa) כמשלחת עונשין נגד ילידי אזור יוסמיטי. ב-1851, הוביל את הגדוד מייג'ור ג'ים סוואג' (Jim Savage), שעל עמדת המסחר שלו שעל הנהר מרסד פשטו בני האהוונצ'י. פשיטה זו ומשלחות אחרות אלצו את הצ'יף טנאיה והאהוונצ'י לשהות חודשים בשמורה בעמק סן חואקין. בני השבט שבו לעמק שנה אחר-כך, אך נאלצו למצוא מקלט בין הפאיוט של אגם מונו לאחר התנגשויות נוספות עם הכורים. רוב בני השבט נרדפו בחזרה לעמק ונהרגו בידי הפאיוט אחרי שפגעו בהכנסת האורחים על ידי גנבת סוסים.

אף שחברי המשלחת הראשונה של גדוד מריפוסה שמעו שמועות על מה שניתן יהיה למצוא במעלה נהר המרסד, אף אחד מהם לא היה מוכן למראה שנגלה לעיניהם ב-27 במרץ 1851 במקום שקרוי כיום "אולד אינספרשן פוינט" (Old Inspiration Point – נקודת ההשראה העתיקה, סמוך לנקודת תצפית המנהרה). מאוחר יותר כתב ד"ר לפאייט באנל (Lafayette Bunnell), ממשתתפי גדוד מריפוסה:

הגדולה של התפאורה רוככה על ידי הערפל שהיה תלוי מעל העמק – קל כמו קורי עכביש – ועל ידי העננים שהעמו חלקית את הצוקים הגבוהים ואת ההרים. ערפול זה של הראייה, אך הגביר את יראת-הכבוד שבה שמתי לב לכך, וככל שהבטתי, נדמה היה כי תחושה משונה של ריגוש מילאה את כל הווייתי, ומצאתי את עיני דומעות ברגש

הגדוד חנה אותו לילה על קרקעית העמק וחבריו הסכימו עם ההצעה שהעלה ד"ר באנל לכנות את העמק יוסמיטי, משום שסברו, בטעות, כי כך כינו הילידים את העמק. באנל היה גם הראשון מבין רבים שהעריכו בחסר את גובה קירות העמק. עיתון מסן פרנסיסקו דרש כי יקצץ בחצי את ההערכה שלו לגובה שולי העמק, שב-450 מטרים כבר הייתה מתחת למחצית הגובה האמיתי.

הציור הראשון של עמק יוסמיטי, תומאס איירס, 1855

ג'יימס האצ'ינגס (James Hutchings) - שארגן את חבורת התיירים הראשונה לעמק ב-1855 - והאמן תומאס איירס (Thomas Ayers) היו אחראים לרוב הפרסום המוקדם ביותר על יוסמיטי, שגרם לכתיבת מאמרים וגיליונות שלמים של כתבי עת המוקדשים לעמק. יצירות האמנות המפורטות מאוד של איירס שחטאו בהגזמה זוויתית, ותיאוריו הכתובים הופצו ברחבי המדינה ותערוכת אמנות של רישומיו נערכה בעיר ניו יורק.

שניים מקבוצת התיירים הראשונה של האצ'ינגס, מילטון ויוסטון מאן, בנו את מסלול האגרה הראשון לתוך העמק. עם התפתחותם של המלונות הראשונים באזור נסללו דרכים אחרות. פרדסים נשתלו וחיות משק החלו לרעות בשדות העמק תוך גרימת נזק למערכות האקולוגיות המקומיות כתוצאה מכך.

יוסמיטי: הפארק הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאלן קלארק לפני עץ הסקוויה גריזלי ג'יאנט בחורשת מריפוסה

תושבי החוף המזרחי החלו להעריך את העמק כתוצאה מציוריו של איירס וקמה תנועה שנועדה לשמר אותו. אישים רבי השפעה כדוגמת גאלן קלארק (Galen Clark‏; 1910-1814), הכומר תומאס סטאר קינג (Thomas Starr King‏; 1864-1824) ואדריכל הנוף פרדריק לו אולמסטד היו בין האישים שהאיצו בסנטור ג'ון קונס (John Conness) מקליפורניה לנסות לשמר את יוסמיטי.

ב-30 ביוני 1864 חתם נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן על החוק שהעניק את עמק יוסמיטי ואת חורשת מריפוסה של עצי הסקוויה הענקית למדינת קליפורניה "עבור שימוש הציבור, לנוח ולנפוש", שתי החלקות "תהיינה בלתי ניתנות לערעור לעולם". זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שהממשלה הפדרלית הקצתה שטחי נוף רק כדי להגן עליהם ולאפשר את ההנאה מהם לכולם.

הכרזה על שטח כפארק אינה מספיקה על מנת להגן עליו. קליפורניה לא הקימה מנהל עבור הפארק עד 1866, כאשר המדינה מינתה את גאלן קלארק כשומר הפארק. אחר-כך התנהלו דיונים משפטים במשך 11 שנים כנגד אנשים שטענו לבעלות על שטחים בעמק. האתגר של התיירות הגוברת, הצורך לסלול תחילה דרכים למרכבות, ואז מסילת הברזל של עמק יוסמיטי (פעלה בין 1907 ל-1945), יחד עם בתי מלון ומתקנים נוספים בעמק ובסביבתו קיבל מענה עד סוף המאה ה-19. אבל לעמק נגרם נזק סביבתי ניכר בתקופה זו. הבעיות שנגרמו לפארק יוסמיטי תחת הניהול של המדינה היו בין הגורמים להקמת הפארק הלאומי ילוסטון כפארק הלאומי הראשון ב-1872.

מפל ורנל ביוסמיטי, ציור של קרלטון ווטקינס (Carleton Watkins) בערך 83–1873

בשל הקושי בנסיעה לשם, הגיעו המבקרים הראשונים לעמק למשך כמה שבועות עד כמה חודשים, לעיתים קרובות כמשפחות שלמות עם רכושם. משום כך הוקמו המלונות הראשונים עבור שהייה ממושכת, ונועדו בעיקר ללקוחות עשירים, אשר יכלו לבלות תקופות ארוכות מחוץ לבית. אחד המלונות האלה, מלון ואוונה (Wawona Hotel), שנבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19, עדיין פועל.

אחר שהעמק הפך לפארק, היה עדיין השטח שסביבו מטרה לכריתת עצים, לכרייה ולרעיית מקנה. ג'ון מיור פרסם את הנזק שנגרם לכרי הדשא התת-אלפיניים הסובבים את העמק ובשנת 1890 הקימה הממשלה פארק לאומי שכלל שטח הרבה יותר גדול, המקיף את עמק יוסמיטי ואת חורשת מריפוסה. בדומה לילוסטון היה הפארק הפדרלי החדש תחת שלטון הצבא האמריקני עד 1914. ב-1906 ויתרה המדינה על העמק וחורשת מריפוסה והם עברו לבעלות הממשלה הפדרלית. שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, קיבל לידיו את ניהול הפארק עם הקמתו בשנת 1916.

היסטוריה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמק יוסמיטי מנקודת אינספירשן, מבקרים צופים במפלי ברידלווייל, 1921

לאחר הקמתו של שירות הפארקים החזיקו בעלי מלון נפרדים רבים בחוזי זיכיון נפרדים. חברת פארק יוסמיטי (Yosemite Park Company) בנתה את יוסמיטי לודג', ולכפר יוסמיטי הייתה קבוצת סוחרים משלו. שרפה הרסה חלק ממלונות העמק המקוריים ובעלי זיכיונות באו והלכו עד ששירות הפארקים הכריח את שתי החברות הגדולות להתמזג כדי שניתן יהיה להעניק חוזה זיכיון אחד. בשנת 1925 הפכו שתי החברות המשפחתיות לחברת קארי ופארק יוסמיטי (Yosemite Park and Curry Company), ובנו והפעילו את מלון אהוונצ'י (Ahwahnee Hotel) כמשרדי החברה במשך שנים, תוך יצירת מספר מסורות, כולל ארוחת ברסברידג' (Bracebridge dinner).

כפר קארי (Curry Village) היה אתר שממנו צפו תיירים על מפלי האש של יוסמיטי. "מפלים" אלו היו בפועל מקבצים גדולים של גחלים לוהטים אדומים שהושלכו מנקודת גליישר. שירות הפארקים הפסיק מנהג זה ב-1969 כחלק מתהליך ארוך של הפסקת השימוש באטרקציות מלאכותיות.

ב-6 ביולי 1996 התרסקה מפולת סלעים ששקלו בין 60,000 ל-80,000 טון 550 מטרים לתוך העמק מהצד המזרחי של נקודת גליישר במהירות של 260 קילומטרים לשעה. אבק אפף חלק זה של העמק במשך ימים, והרוח שנוצרה מהאוויר שנדחק בשל המפולת הגיעה למהירות של 480 קילומטרים לשעה. אדם אחד נהרג במפולת.

עמק יוסמיטי הוא אתר מאתרי טיפוס הסלעים החשובים בעולם. הקירות הזקופים הגבוהים של צוקי הגרניט שימשו לאין ספור טיפוסים מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 ומתחו את היכולות של המטפסים לשיאים חדשים. בעוד שמסורתית נהגו המטפסים לטפס על הקירות במשך כמה ימים כשהם מצמידים מאהל לקיר הסלע, מאפשרים טכניקות טיפוס מודרניות לסייע למטפסים לעלות על הצוק במשך כמה שעות בלבד. מטפסי סלעים רבים שוהים במחנה 4 על קרקעית העמק לפני תחילת הטיפוס על הקירות הגבוהים.

אל קפיטן הוטבע על צד הערך של המטבע קוורטר משנת 2010. שביל ההליכה אל פסגת האף דום הוא אחד השבילים הפופולריים מהעמק והוא צפוף במיוחד. הפארק דורש כיום השגת רישיון על מנת להשתמש בשביל ההליכה, ב-2011 נמכרו כל הרישיונות זמן קצר לאחר שהיו זמינים.[4] הפארק משתמש בהגרלה עבור מטיילים שרוצים להשתמש בשביל.

תוכנית הנהר מרסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 הגדיר הקונגרס של ארצות הברית קרוב ל-200 קילומטרים של נהר המרסד כנהר פראי ונופי (Wild and Scenic River). הפארק הלאומי יוסמיטי כולל 130 קילומטרים מתוכם, ובעמק כלולים 13 קילומטרים. הגדרה זו "...תשמר את הנהר מרסד כנהר הזורם בחופשיות ותגן על איכות המים והתכונות יוצאות הדופן הגורמות לנהר לשאת בכבוד את התואר".[5] במרץ 2014 פרסם שירות הפארקים את "תוכנית הניהול המקיפה לנהר מרסד הנופי והפראי" המטפלת בשימור הנהר, בטיחות, ובשיפור חוויית המבקרים בפארק. התוכנית תשחזר כרי עשב ואזורי גדות הנחל ותסלק כבישים לא חיוניים. קיבולת המחנאות תגדל ב-37%, ושירותי נופש יורחבו. התוכנית כוללת הגדלה של 8% של מקומות החנייה למבקרים ליום אחד לעמק יוסמיטי, כולל מגרש חניה חדש ובו מקום ל-300 מכוניות. התוכנית תאפשר לעמק להכיל שיא של 20,100 מבקרים ליום.[6]

על התוכנית נמתחה ביקורת בכך שנתנה עדיפות למבקרים בפארק מול שימור הנהר והעמק. המבקרים מאמינים שיש להטיל מגבלות נוספות על מספר הרכבים ומקומות החניה בעמק, ולשים דגש יותר גדול על תחבורה ציבורית.[7] בימי קיץ עמוסים עלולים להיות עיכובים ארוכים ופקקי תנועה בכניסה ליוסמיטי.[8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Schoenherr, Allan A. (1995). A Natural History of California. UC Press. ISBN 0-520-06922-6.
  • Bunnell, Lafayette (1892). The Discovery of the Yosemite (3rd ed.). New York: F.H. Revell Company. ISBN 0-8369-5621-4.
  • Harris, Ann G.; Tuttle, Esther; Tuttle, Sherwood D. (1997). Geology of National Parks (5th ed.). Iowa: Kendall/Hunt Publishing. ISBN 0-7872-5353-7.
  • Wuerthner, George (1994). Yosemite: A Visitors Companion. Stackpole Books. ISBN 0-8117-2598-7.
  • Schaffer, Jeffrey P. (1999). Yosemite National Park: A Natural History Guide to Yosemite and Its Trails. Berkeley: Wilderness Press. ISBN 0-89997-244-6.
  • Roper, Steve (1994). Camp 4: Recollections of a Yosemite Rockclimber. The Mountaineers. ISBN 0-89886-587-5.
  • Clarke, W. A. (באוגוסט 1902). "Automobiling In The Yosemite Valley". Overland Monthly, and Out West Magazine. XL (2): 104–110. {{cite journal}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק יוסמיטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Brief Story of the Geology of Yosemite Valley (1943) by M. E. Beatty
  2. ^ El Capitan Moraine And Ancient Lake Yosemite
  3. ^ 1 2 Who lived here?
  4. ^ "Half Dome: Everything you need to know about Yosemite's most demanding day hike". www.yosemitehikes.com.
  5. ^ "Merced - Friends of the River". www.friendsoftheriver.org. אורכב מ-המקור ב-2014-09-28. נבדק ב-2017-07-29.
  6. ^ "Merced River Final Plan and EIS - Yosemite National Park (U.S. National Park Service)". www.nps.gov. אורכב מ-המקור ב-28 בדצמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Yosemite National Park | National Parks Traveler". www.nationalparkstraveler.com.
  8. ^ "CSERC: Yosemite overcrowded - Problems and Solutions". www.cserc.org. אורכב מ-המקור ב-2015-01-24. נבדק ב-2017-07-29.
פנורמה של האף דום ועמק יוסמיטי כפי שהם נשקפים מנקודת גליישר
פנורמה של האף דום ועמק יוסמיטי כפי שהם נשקפים מנקודת גליישר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמק_יוסמיטי&oldid=36448377"