התעבות

גרף מעברים בין מצבי צבירה שונים

התעבות של מים על זכוכית

בפיזיקה, התעבות היא תהליך שבו עובר חומר ממצב צבירה גז למצב צבירה נוזל. התעבות מתרחשת בדרך כלל בעת קירור של הגז, אך גם בעת הפעלת לחץ על הגז. עבור כל חומר, טמפרטורת העיבוי זהה לטמפרטורת הרתיחה (מעבר מנוזל לגז), ותלויה באופי הקשר הכימי בין המולקולות בנוזל. התעבות היא ההפך מהתאיידות, ההופכת נוזל לגז.

ניתן להגדיר התעבות גם כשינוי במצב אדי מים למים נוזליים במגע עם משטח נוזלי או מוצק.

החלה

העיבוי מתחיל על ידי היווצרותם של צבירים אטומיים/מולקולריים של אותו מין בתוך נפח הגזים שלו - כמו טיפת גשם והיווצרות פתיתי שלג בתוך עננים או במגע בין שלב גז למשטח נוזלי או מוצק. בעננים, זה יכול להזדרז על ידי חלבונים המייצרים גרעיני מים, המיוצרים על ידי חיידקים אטמוספיריים, המסוגלים לקשור מולקולות מים גזיות או נוזליות.

התרחישים הנפוצים ביותר

עיבוי מתרחש בדרך כלל כאשר אדים מקוררים ו/או נדחסים עד לגבול הרוויה שלו כאשר הצפיפות המולקולרית בשלב הגז מגיעה לסף המקסימלי שלה. ציוד קירור ודחיסת אדים שאוסף נוזלים מעובה נקרא "מעבה".

יישום של עיבוי

עיבוי הוא מרכיב מכריע בזיקוק, יישום חשוב במעבדה ובכימיה תעשייתית.

מכיוון שהתעבות היא תופעה טבעית, ניתן להשתמש בה לרוב להפקת מים בכמויות גדולות לשימוש אנושי. מבנים רבים עשויים אך ורק למטרת איסוף מים מעיבוי. מערכות כאלה יכולות לשמש לעיתים קרובות כדי לשמור על לחות הקרקע באזורים שבהם מתפתחים מדברים - עד כדי כך שארגונים מסוימים מחנכים אנשים החיים באזורים מושפעים על מעבים מים כדי לעזור להם להתמודד ביעילות עם המצב.

זהו גם תהליך מכריע ביצירת מסלולי חלקיקים בתא ענן. במקרה זה, יונים המיוצרים על ידי חלקיק מתרחש פועלים כמרכזי גרעין לעיבוי האדים המייצרים את שבילי ה"ענן" הנראים לעין.

יישומים מסחריים של עיבוי, על ידי צרכנים כמו גם על ידי התעשייה, כוללים ייצור חשמל, התפלת מים, ניהול תרמי, קירור, ומיזוג אוויר.

התעבות לפי תאוריית החלקיקים

גז הוא חלקיקים שהמרחק ביניהם גדול יחסית. התעבות מתרחשת כשהחלקיקים מתקרבים לחלקיקים ויוצרים גוש של חלקיקים בעזרת כוחות המשיכה ביניהם, זהו נוזל. זה קורה בעיקר בטמפרטורות נמוכות מכיוון שבטמפרטורות נמוכות כוחות המשיכה בין החלקיקים הממוצעים גדלים ומהירות החלקיקים הממוצעת קטנה.

תהליך העיבוי כרוך בדרך כלל בפליטת חום, שהוא תוצאה של איבוד האנרגיה הקינטית של הגז. התהליך ההפוך, אידוי, בדרך כלל שואב חום מהסביבה, מאותה סיבה בדיוק. תופעה זו היא הבסיס לפעולתם של המקרר והמזגן, כאשר (בתהליך קירור) גז נדחס מחוץ למקרר וכך הוא מתעבה ופולט חום לסביבה, ואז מוחזר כנוזל לתוך המקרר ומתאדה בחזרה.

ראו גם

• דיו ההתעבות
• התעבות סביב כלי טיס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא התעבות בוויקישיתוף

• התעבות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• התעבות, דף שער בספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.