עבדוללה אג'לאן
לידה |
4 באפריל 1949 (בן 75) Ömerli, טורקיה |
---|---|
מדינה | טורקיה |
השכלה | |
מפלגה | מפלגת הפועלים של כורדיסטן |
בן או בת זוג | Kesire Yıldırım (24 במאי 1978–?) |
www | |
עבדוללה אג'לאן, המכונה "אפו" (טורקית: Abdullah "Apo" Öcalan; נולד ב-4 באפריל 1948[דרושה הבהרה]), הוא מנהיג מפלגת הפועלים של כורדיסטן, החותר להקמת מדינה כורדית עצמאית בחבלים הכורדיים שבשליטת טורקיה, עיראק ואיראן.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אג'לאן נולד בכפר בדרום-מזרח טורקיה. שפת האם שלו היא טורקית, ועל פי דיווחים בעת מעצרו הוא שלט שליטה חלקית בלבד בשפה הכורדית. לאחר הלימודים בבית הספר התיכון הוא עזב את הכפר ולמד מדע המדינה באוניברסיטת אנקרה, אולם לא השלים את לימודיו האקדמיים ונכנס לעבודה בשירות הציבורי בדיארבקיר. ב-1978, שנתיים לפני ההפיכה הצבאית של 1980, הוקמה "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK) בראשות אג'לאן.
ב-1984 פתח ה-PKK בהתקוממות מזוינת, שכללה התקפות טרור נגד כוחות הביטחון ונגד אזרחים בעיראק, באיראן ובטורקיה, במטרה להביא להקמתה של מדינה כורדית עצמאית. על פי הערכות, כ-30 אלף בני אדם נהרגו במאבק האלים בין פעילי ה-PKK לכוחות הביטחון הטורקיים בשנים 1984 עד 2003. ה-PKK הוגדר כארגון טרור על ידי מספר מדינות וארגונים, ובהם טורקיה, ארצות הברית, האיחוד האירופי, סוריה, קנדה, איראן ואוסטרליה.
עד שנת 1998 נתנה סוריה חסות לאג'לאן ואיפשרה לו לפעול משטחה נגד טורקיה. בעקבות התגברות הטרור והידרדרות המצב הביטחון הפנימי, איימה ממשלת טורקיה בגלוי על סוריה ודרשה ממנה להפסיק את התמיכה ב-PKK. כתוצאה מכך, ממשלת סוריה אילצה את אג'לאן לעזוב את גבולות המדינה, אולם לא הסגירה אותו לידי השלטונות הטורקיים. אג'לאן עקר בתחילה לרוסיה ומשם הוא עבר למדינות שונות, ובהן איטליה ויוון. ב-1998 ביקשה ממשלת טורקיה את הסגרתו של אג'לאן מאיטליה, שבה שהה. לטענת פרקליטתו הגרמניה בריטה בהלר, אג'לאן הנהיג מאבק לגיטימי נגד דיכוי בני עמו הכורדים.
אג'לאן נעצר בקניה ב-15 בפברואר 1999 בידי סוכנות הביון הטורקית, והוטס לטורקיה כדי לעמוד לדין. מעצרו הצית מחאות המוניות של אלפי כורדים. בעקבות דיווחים על סיוע של המוסד למבצע, הכחיש ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כל מעורבות ישראלית במעצר. במהלך ההפגנות ההמוניות בגרמניה, כמאה כורדים חמושים בנשק קר הסתערו על הקונסוליה הישראלית תוך שהם מניסים 30 שוטרים גרמנים שהיו במשימת אבטחה על המבנה. התוקפים פרצו את הדלת הראשית וחטפו אזרחית ישראלית כבת ערובה. החוטפים נורו ונהדפו על ידי כוחות האבטחה של הקונסוליה. שלושה מהתוקפים נהרגו מאש אנשי האבטחה, וכ-15 נפצעו.
מאז מעצרו מוחזק אג'לאן בבידוד כעציר היחיד באי אימרלי שבים מרמרה. למרות שכל שאר האסירים הועברו מהאי למתקני כליאה אחרים, נותרו במקום כאלף אנשי צבא טורקיים שתפקידם לשמור על אג'לאן. אג'לאן נידון למוות בבית המשפט, אולם גזר דינו הומתק למאסר עולם לאחר שעונש המוות בוטל בטורקיה באוגוסט 2002.
מאז מעצרו מובילים ארגונים כורדיים מחאות בדרישה לשחרורו של אג'לאן, הנתפס בעיניהם כמנהיג, כאסיר פוליטי ואף כאישיות שוחרת שלום. מנגד, שלטונות טורקיה ודעת הקהל הרווחת בטורקיה מציגים עמדה נוקשה השוללת כל הקלה בעונש ואפילו ההחלטה שלא להוציא לפועל את עונש המוות שנגזר על אג'לאן עוררה גל מחאות של לאומנים טורקים.
מאז שהושם במאסר מיתן אג'לאן באופן ניכר את האידאולוגיה המוצהרת שלו. בשנים האחרונות הוא קורא לפתרון בדרכי שלום של הסכסוך הכורדי בשטח טורקיה. הוא קרא להקמת "ועדת האמת והפיוס" שתחקור את "פשעי המלחמה" שביצעו הן ה-PKK והן כוחות הביטחון הטורקיים. במרץ 2005 פרסם את הכרזת הקונפדרליזם הדמוקרטי של כורדיסטן, שבה הוא קורא לקיים קונפדרציה בין האזורים הכורדיים שבשטחי טורקיה, סוריה, עיראק ואיראן תוך קיום גבול פתוח ביניהן. בשטח קונפדרטיבי זה יתקיימו שלוש מערכות חוק: של האיחוד האירופי, טורקית/סורית/עיראקית/איראנית וכורדית.
ב-28 בספטמבר 2006 פרסם עורך הדין של אג'לאן הודעה מטעמו, הקוראת ל-PKK להכריז על הפסקת אש ולפעול להשכנת שלום עם טורקיה. בהודעת אג'לאן נכתב: "אל ל-PKK להשתמש בנשק אלא אם יותקף במטרה להשמידו", וכן "חשוב מאוד לבנות איחוד דמוקרטי בין טורקים לכורדים. עם התהליך הזה תיפתח גם הדרך לדיאלוג דמוקרטי".
ב-21 במרץ 2013 קרא אג'לאן ללוחמיו להשתיק את הרובים ולהתכונן לנסיגה לבסיסם בעיראק.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של עבדוללה אג'לאן (בטורקית)
- עבדוללה אג'לאן, ברשת החברתית Goodreads
- אוריאל לוי, השראה לכורדים, ולעולם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בפברואר 2019
- עבדוללה אג'לאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנהיג הכורדים קרא להפסקת אש עם טורקיה, באתר ynet, 21 במרץ 2013