לדלג לתוכן

סנדרה מייסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנדרה מייסון
Sandra Mason
סנדרה מייסון
סנדרה מייסון
לידה 17 בינואר 1949 (בת 75)
סנט פיליפ, ברבדוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא סנדרה פרנלה מייסון
שם לידה Sandra Prunella Mason עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברבדוסברבדוס ברבדוס
השכלה
נשיאת ברבדוס ה־1
30 בנובמבר 2021 – מכהנת
(3 שנים)
המושלת הכללית של ברבדוס ה־8
8 בינואר 2018 – 30 בנובמבר 2021
(3 שנים)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
→ פיליפ גרייבס
(מושל כללי בפועל)
התפקיד בוטל ←
פרסים והוקרה
דיים הצלב הגדול במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנדרה פרנלה מייסון (באנגלית: Sandra Prunella Mason; נולדה ב-17 בינואר 1949) היא פוליטיקאית, עורכת דין ודיפלומטית מברבדוס, שכיהנה במשרת המושלת הכללית השמינית והאחרונה של ברבדוס מאז 2018 ועד לבחירתה כנשיאת ברבדוס. היא ראש המדינה מאז 30 בנובמבר 2021, כאשר המדינה הפסיקה להיות תחת משטר המלוכה של ברבדוס והפכה לרפובליקה.[1][2][3][4][5]

מייסון הייתה עורכת דין פעילה, ששימשה כשופטת בית הדין הגבוה של סנט לוסיה, ושופטת בית המשפט לערעורים בברבדוס, והייתה האישה הראשונה שהתקבלה ללשכת עורכי הדין בברבדוס. היא כיהנה כיושבת ראש ועדת CARICOM להערכת האינטגרציה האזורית. הייתה השופטת הראשונה שמונתה כשגרירה מטעם ברבדוס, והייתה האישה הראשונה שכיהנה בבית המשפט העליון במדינה. היא הייתה הראשונה מברבדוס לכהן בבית הדין לבוררות של מזכירות חבר העמים. ב-2017 היא מונתה למשרת המושלת הכללית השמינית של ברבדוס, מ-8 בינואר 2018. במקביל למינויה, זכתה מייסון בדרגת גבירת הצלב הגדול במסדר מיכאל וג'ורג'. עם כניסתה לתפקיד המושלת הכללית, הפכה סנדרה מייסון לראשת מסדר הגיבורים הלאומיים, מסדר ברבדוס ומסדר החירות.[6][7]

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנדרה פרונלה מייסון נולדה ב-17 בינואר 1949[8] בסנט פיליפ, ברבדוס.[9] לאחר שלמדה בבית הספר היסודי סנט קתרין עד גיל תשע, היא למדה בבית ספר תיכון בקווינס קולג'[10] ואז החלה ללמד בבית הספר התיכון הנסיכה מרגרט בשנת 1968.[11] בשנה שלאחר מכן עבדה בבנק ברקליס כפקידה. מייסון נרשמה לאוניברסיטת איי הודו המערבית ב-Cave Hill, שם היא קיבלה תואר ראשון במשפטים.[8] מייסון הייתה אחת הבוגרות הראשונות של הפקולטה למשפטים מ-UWI, Cave Hill. השלימה את לימודיה ב-1973.

בשנת 1975 היא השיגה תעודת השכלה משפטית מבית הספר למשפטים יו ודינג בטרינידד וטובגו; הייתה לאישה עורכת הדין הראשונה מברבדוס שסיימה את בית הספר.[12] היא התקבלה ללשכת עורכי הדין ב-10 בנובמבר באותה שנה והפכה לחברה הראשונה בלשכת עורכי הדין בברבדוס.[8] היא סוראופטימיסטית של ברבדוס.[13]

קריירה מוקדמת ועיסוק משפטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1975, היא עבדה במנהל הנאמנות עבור בנק ברקליס ועברה למספר תפקידים שונים בחברה עד 1977. בשנת 1978 החלה מייסון לכהן כשופטת השלום של בית המשפט לנוער ולמשפחה ובמקביל שימשה כחונכת בדיני משפחה ב-UWI. היא הפסיקה את לימודיה ב-1983 והמשיכה להיות שופטת. בשנת 1988, סיימה את הקורס של המכון המלכותי למינהל ציבורי בלונדון בנושא מינהל ומשפט.[8] היא כיהנה בוועדת האו"ם לזכויות הילד מאז הקמתה ב-1991 ועד 1999, וכיהנה בתפקיד סגנית היו"ר בשנים 1993 ל-1995 ויו"ר בישנים 1997 ל-1999.

בין 1991 ל-1992, שימשה מייסון כיושבת ראש[8] והייתה אחת משתי הנשים שמונו לוועדת CARICOM שהופקדה על הערכת האינטגרציה האזורית וכללה 13 חברים.[9] היא עזבה את בית המשפט לענייני משפחה ב-1992 כדי לשמש כשגרירה בוונצואלה, והייתה האישה השופטת הראשונה מברבדוס שכיהנה בתפקיד זה. בשנים 1993–1994 היא גם שימשה כשגרירה בצ'ילה, קולומביה וברזיל.[12] עם שובה לברבדוס בשנת 1994, מונתה מייסון לכהן כשופטת ראשית בברבדוס, ובשנת 1997 הפכה לרשמת של בית המשפט העליון במדינה.[14]

בשנת 2000, מייסון השלימה לימודים בנושא יישוב סכסוכים אלטרנטיביים באוניברסיטת ווינדזור בווינדזור, אונטריו, קנדה, ולאחר מכן השלימה מלגה עם המכון לחינוך משפטי בהליפקס, נובה סקוטיה, בשנת 2001, כמו גם קורס במחלוקת מתקדמת ב-UWI‏.[8] היא המשיכה לכהן כרשמת בית המשפט העליון עד שנת 2005, אז מונתה ליועצת המלכה בלשכת עורכי הדין של ברבדוס. בשנת 2008, הושבעה מייסון כשופטת לערעורים[15] והפכה לאישה הראשונה שכיהנה בבית המשפט לערעורים בברבדוס. במשך שלושה ימים בשנת 2012, היא הייתה למושלת הכללית בפועל של ברבדוס[16] ובשנה שלאחר מכן הייתה אזרחית ברבדוס הראשונה שמונתה לחברות בבית הדין לבוררות של מזכירות חבר העמים (CSAT). בית הדין פועל בקרב חברי חבר העמים הבריטי בפתרון סוגיות הנוגעות לסכסוכי חוזים.[9] עם מינוי זה, כונתה על ידי הלופ ניוז לאחת מעשרת הנשים החזקות ביותר בברבדוס.[17]

המושלת הכללית של ברבדוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017, מייסון מונתה למושלת הכללית השמינית של ברבדוס, החל מ-8 בינואר 2018. במקביל למינויה, מייסון מונתה גם לגבירת מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.[18]

בשנת 2020, מייסון בתפקידה הרשמי הכריזה על מדיניות הממשלה בנאום מן הכס, שנכתב על ידי ממשלתה של ראש הממשלה מיה מוטלי, הצהירה כי ברבדוס תהפוך לרפובליקה ובכך הדיחה את המלכה אליזבת השנייה ממשרת ראש המדינה. היא הצהירה כי לקראת ציון 55 שנה לעצמאות ברבדוס המדינה תהפוך לרפובליקה פרלמנטרית.[19][20][21][22]

נשיאת ברבדוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר 2021, מייסון הועמדה כמועמדת לנשיאות על ידי ראש הממשלה מוטלי ומנהיג האופוזיציה ג'וזף את'רלי כדי לשמש הנשיאה הראשונה של ברבדוס.[23] לאחר מכן היא נבחרה פה אחד על ידי שני בתי הפרלמנט (עם שלושה נמנעים בבית ושניים בסנאט) ב-20 באוקטובר.[24] מייסון הושבעה לתפקידה ב-30 בנובמבר 2021,[25] ביום השנה ה-55 לעצמאות המדינה. בפועל תפקידה בעיקר טקסי, בדומה לתפקידה כמושלת כללית.[26]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנדרה מייסון בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Governor General Dame Sandra named first president-elect". Loop Barbados. נבדק ב-21 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "New G-G named". Barbados Advocate (באנגלית). 5 בדצמבר 2021. נבדק ב-27 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Sandra Mason to be new Governor General". www.nationnews.com (באנגלית אמריקאית). 5 בדצמבר 2021. נבדק ב-6 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Congrats to the new GG". www.nationnews.com (באנגלית אמריקאית). 5 בדצמבר 2021. נבדק ב-6 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Agard, Rachelle; Amanda Lynch-Foster (8 בינואר 2018). "New Governor General Dame Sandra Mason installed". www.nationnews.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Order of National Heroes Act 1998" (PDF). Government of Barbados. 20 באפריל 1998. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Government of Barbados (19 באוגוסט 2019). "Official Gazette – No. 67 (Package)". Government Information Service. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 "Sandra Prunella Mason". St. Michael, Barbados: Caribbean Elections. 2015. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 "Justice Sandra Mason records another first". Barbados Advocate. St. Michael, Barbados. 9 באוגוסט 2013. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Governor General". Official Website of the Barbados Government. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Caribbean Elections Biography | Sandra Prunella Mason". caribbeanelections.com. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "Governor General". Official Website of the Barbados Government. נבדק ב-25 באוקטובר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Soroptimists committed to empowerment of women, girls". The Barbados Advocate (באנגלית). 20 ביוני 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Blackman, Theresa (30 בספטמבר 2008). "Court of Appeal Judge Sworn In". St. Michael, Barbados: Barbados Government Information Service. נבדק ב-1 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Blackman, Theresa (30 בספטמבר 2008). "Court of Appeal Judge Sworn In". St. Michael, Barbados: Barbados Government Information Service. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Martindale, Carol (30 במאי 2012). "Justice Sandra Mason acting GG". Nation News. St. Michael, Barbados. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "The 10 most powerful women in Barbados". The Loop. 23 באוקטובר 2015. אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2016. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Sandra Mason to be new Governor General". Nation News. Fontabelle, Saint Michael, Barbados. 27 בדצמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2017. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Barbados to remove Queen Elizabeth as head of state". BBC News (באנגלית בריטית). 16 בספטמבר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Dame Sandra Mason nominated to be first Barbados President". CARICOM Today (באנגלית אמריקאית). 23 באוגוסט 2021. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Barbados announces presidential nominee, cuts ties with British monarchy. What does it mean?". WION (באנגלית). 6 בספטמבר 2021. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Barbados to quit British Commonwealth effective December 1 — MercoPress". MercoPress (באנגלית). נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה).
  23. ^ "Letter to the Speaker RE Nomination of Her Excellency Dame Sandra Mason as 1st President of Barbados" (PDF). Parliament of Barbados. 12 באוקטובר 2021. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Barbados just appointed its first president as it becomes a republic - The National
  25. ^ "In Barbados, parliament votes to amend constitution, paving the way to republican status". ConstitutionNet. 30 בספטמבר 2021. נבדק ב-5 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Christine Hauser (22 באוקטובר 2021). "Barbados Elects Its First Head of State, Replacing Queen Elizabeth". {{cite news}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סנדרה_מייסון&oldid=39870746"