סופרמן
 | |
| סופרמן, כפי שהוא מופיע על עטיפת החוברת Superman Vol.2 #204 מיוני 2004. אמנות מאת ג'ים לי | |
| סוג | גיבור-על |
|---|---|
| הוצאה לאור | DC קומיקס |
| הופעה ראשונה |
Action Comics #1 (יוני 1938) |
| יוצרים | ג'רי סיגל, ג'ו שוסטר |
| גילום הדמות |
באד קולייר קירק אלין ג'ורג' ריבס כריסטופר ריב ברנדון ראות דין קיין טום ולינג הנרי קאביל טיילר הקלין |
| דיבוב |
בלייר אנדרווד קית פרגוסון טרוויס וילינגהם רוג'ר רוס נולאן נורת ג'יימס דנטון מארק הארמון כריסטופר קורי סמית מארק ואלי סם דלי בנג'מין בראט קניצ'י סוזומורה טים דיילי מאט בומר ג'רי אוקונל פיטר ג'סופ אלן טודיק צ'נינג טייטום ניקולס קייג' קייל מקלכלן יורי לוונטאל דייוויד וילסון אדם בולדווין דני דארק מייקל דיינגרפילד קריספין פרימן ג'ורג' ניוברן כריסטופר מקדונלד בו ויבר טרוויס וילינגהאם דארן כריס ג'ק קווייד |
| מידע | |
| שם אמיתי |
קאל-אל (קריפטוני) קלארק קנט (ארצי) |
| כינויים | איש הפלדה, איש המחר, הבן האחרון של קריפטון, קומנדר אל, אל החוזק |
| סטטוס | פעיל |
| מקום לידה | קנדור / קריפטונופוליס |
| גזע | קריפטוני (חייזר) |
| מין | זכר |
| מקצוע | כתב בעיתון "הדיילי פלאנט" |
| נטייה | טוב |
| כוחות |
תעופה אי-פגיעות חוסן רב חוזק על-אנושי ריפוי-על עצמי מהירות על-אנושית אריכות ימים שאיפה על-אנושית נשיפה על-אנושית שמיעה על-אנושית ראיית מיקרו ראיית רנטגן ראיית חום (יריית קרני חום מעיניו) נשיפה ארקטית |
| כלי רכב | סופרמוביל (Supermobile) |
| חברה בקבוצה | ליגת הצדק, מערכת העיתון "הדיילי פלאנט", קבוצת סופרמן |
| חברה לשעבר בקבוצה |
לפני המשבר לגיון גיבורי-העל (כסופרבוי) לפני המשבר בהמשכיות ארץ-2 יחידת אול-סטאר, חברת הצדק של אמריקה |
| אזרחות | ארצות הברית |
| מקום מגורים | סמולוויל, קנזס / מטרופוליס |
| דמויות קשורות | |
| משפחה |
ג'ור-אל ולארה (הורים ביולוגיים, מתים) ג'ונתן ומרתה קנט (הורים מאמצים) זור-אל ואלורה (דודים) קארה זור-אל/סופרגירל (בת דודה) לויס ליין (אישה) פאוור גירל (בת דודה בהמשכיות ארץ-2) ג'ון קנט (בן) |
| חברים | לויס ליין • ג'ימי אולסן • לאנה לאנג • פיט רוס • באטמן • וונדר וומן • גרין לנטרן • אקוומן • פלאש • קפטן מארוול/שהאזאם |
| אויבים |
דארקסייד, אולטרה־מן, Atlas (DC Comics), Composite Superman, Conduit, Ultra-Humanite, סופרבוי פריים, Titano, פרופסור המילטון, סילבר באנשי, Prankster, Imperiex, Gog, סולומון גרנדי, אורסה, Superman Revenge Squad, Kryptonite Man, איש הטרה, Nuclear Man, Volcana, Dabney Donovan, Luminus, The Elite, Parasite, מונגול, מיסטר מיקסזפיטליק, לייבווייר, Anti-Monitor, Atomic Skull, מטאלו, ברייניאק, דומסדיי, לקס לות'ר, גנרל זוד, מורגן אדג', ביזארו, Bruno Mannheim, Jax-Ur, לובו, Manchester Black, בלאדספורט, Intergang, המכחיד, פאורה, סייבורג סופרמן, Chemo  |
  | |
סופרמן (מאנגלית: Superman; בתרגום חופשי: "אדם-על") הוא דמות בדיונית של גיבור-על, המופיעה בחוברות הקומיקס שהוציאה לאור חברת DC קומיקס. את הדמות יצרו הכותב ג'רי סיגל והמאייר ג'ו שוסטר, והיא הופיעה לראשונה בחוברת Action Comics #1 ב-18 באפריל 1938 (על שער החוברת כתוב "יוני 1938"). הופעתו ייחודית ואייקונית – הוא לבוש בבגדים בצבעי כחול-אדום-צהוב שעליהם מסוגנן באזור החזה סמל דמוי האות S, ועטוי גלימה אדומה. סופרמן הוא האלטר אגו של קלארק קנט, ניצול מכוכב הלכת הבדיוני קריפטון, שממנו הוברח על ידי הוריו בחללית לכדור הארץ לפני שקריפטון הושמד.
סופרמן משתמש בכוחותיו נגד פושעים. הדמות, שנוצרה על רקע השפל הגדול, הושפעה ממקורות שונים: הדרישה לגיבור שיילחם בעוולות העולם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אלמנטים תרבותיים יהודיים כמו הגולם מפראג, וסיפורי מדע בדיוני ממגזיני ספרות זולה משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. עד מהרה הפכה הדמות לאייקון תרבות פופולרית אמריקאי.
לאורך השנים, הופיעה הדמות גם בתסכיתי רדיו, בסדרות טלוויזיה, בסרטי קולנוע, במשחקי מחשב וברצועות קומיקס נוספות. במיוחד נודע סרט הקולנוע "סופרמן" משנת 1978 בכיכובו של כריסטופר ריב.
יצירת הדמות והמקורות שהשפיעו על עיצובה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
| דאגלס פיירבנקס (ימין) והרולד לויד (שמאל), שתי ההשפעות העיקריות לדמותו של קלארק קנט/סופרמן. | |
בתחילת שנות ה-30 נהגו ג'רי סיגל וג'ו שוסטר למכור סיפורים קצרים למגזינים. בשנת 1933 הם יצרו לראשונה דמות בשם "סופרמן", שהופיעה בסיפור בשם "שלטונו של הסופרמן". דמותו בסיפור זה היא של אדם עני וקירח שנאסף בידי מדען מבית תמחוי לצורך ניסוי. המדען משקה אותו בשיקוי שמעניק לו כוחות טלפתיים. השיקוי הופך אותו לאדם תאב-כוח הפונה לצד האפל בנפשו, רוצח את המדען, ומתכנן להשתלט על העולם. בסופו של דבר פגה השפעת השיקוי והוא שב לבית התמחוי.
בהשראת דמות זו כתב סיגל את עלילותיו של סופרמן, הפעם כגיבור ולא כנבל. בעיצוב הדמות שאב השראה גם מדמותו של השחקן דאגלס פיירבנקס, ואילו את האלטר אגו שלו, קלארק קנט, עיצב לפי דמותו של השחקן הקומי הרולד לויד.[1][2]
בחמש השנים הבאות ניסו סיגל ושוסטר למכור את הדמות לעיתוני קומיקס במטרה ליצור רצועת קומיקס יומית בכיכובו, אך ללא הצלחה. הם כתבו מחדש את הסיפור, אך הפעם יצרו דמות של גיבור מיתי, המתקן עוולות ונלחם למען צדק חברתי ונגד רודנות, בהשראת דמויות כשמשון והרקולס.[3] בגרסה שלישית של הדמות גם הוצגה תלבושתו הצבעונית של סופרמן, שעוצבה בהשראת תלבושותיהן של דמויות ממגזינים של ספרות זולה ומרצועות קומיקס מאותם ימים, כמו פלאש גורדון.[4] בנוסף, ניתנו לדמות כוחות-על פיזיים, במקום מנטליים.
סיגל ושוסטר, חובבי סרטים, העניקו לדמות את השם קלארק קנט, שנוצר משמותיהם של השחקנים קלארק גייבל וקנט טיילור,[5] ולעיר קראו מטרופוליס כסרטו של פריץ לנג משנת 1927.[6]
המצב החברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת השפל הגדול היוותה נושא מרכזי בסיפוריו המוקדמים של סופרמן, שלקח על עצמו תפקיד של אקטיביסט חברתי, הנלחם באנשי עסקים ובפוליטיקאים מושחתים. בעיני רוג'ר סאבין, מרצה לקומיקס במכללה לאמנויות סנטרל סנט מרטין בלונדון, הדבר משקף את האידיאליזם הליברלי של מדיניות הניו דיל של פרנקלין דלאנו רוזוולט. על פי סאבין, סופרמן מתפקד כאלוף הבלתי מעורער של כדור הארץ שמגן מפני עוולות חברתיות.[7] כך למשל, הדמות נאלצה להתמודד, בהמשך, עם סוגיות חברתיות בוערות כמו גזענות והקו קלוקס קלאן בתסכית רדיו משנת 1946.[8]
מגזיני ספרות זולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השראה נוספת ליצירת דמותו של סופרמן הייתה הערצתם של סיגל ושוסטר למגזיני הספרות הזולה. אחת הדמויות שהעריצו הייתה זו של הוגו דאנר מהספר "גלדיאטור" מאת פיליפ ויילי, שיצא בשנת 1930, שלה היו כוחות דומים לאלה של סופרמן בעלילותיו המוקדמות.[9] גם לסיפורי ארן מונרו מאת ג'ון ווד קמפבל, על צאצאי אדם שחיים בכוכב הלכת צדק, הייתה השפעה על גיבוש הדמות.[10]
סיגל ושוסטר אף ציינו כי הושפעו מספרי המדע הבדיוני מאת אדגר רייס בורוז, העוסקים בהרפתקאותיו של ג'ון קרטר על כוכב הלכת בארסום.[11] בסדרת סיפורים זו, גיבור-העל ג'ון קרטר היה בעל יכולת ניתור למרחקים ארוכים, שהתאפשרה הודות להפרשים בעוצמת כוחות הכבידה בין מאדים לכדור הארץ.
השפעות אמנותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד השפיעו על סיגל ושוסטר המאיירים וינזור מקיי, אלכס ריימונד, בורן הוגארת', מילט קאניף, האל פוסטר ורוי קריין.[דרוש מקור]
יהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם מעמדם החברתי של סיגל ושוסטר כבנים למהגרים יהודים השפיע על סיפוריהם. הרב שמחה ויינשטיין והסופר הבריטי הווארד ג'ייקובסון העלו השערה שיצירתו של סופרמן קיבלה השראה ממשה ומאלמנטים יהודיים נוספים.
שמו הקריפטוני של סופרמן, "קאל-אל", דומה לצירוף הארמי בבלי "קָל אֵל", שמשמעותו "קול האל".[12][13][14] הסיומת "אל" שבשם "קאל-אל", זהה לסיומת התאופורית "-אל", המצויה בשמות מלאכים רבים כגבריאל וכמיכאל. השם "קאל-אל" נבחר לסופרמן, על מנת להשוותו אל המלאכים ולומר שגם הוא כמותם, דמוי אנוש ובעל כוחות על שנועדו לעשיית הטוב.[15]
הגולם, ובמיוחד הגולם מפראג – ישות מיתית שנוצרה כדי להגן על יהודי פראג של המאה ה-16 – משמש גם הוא כמקור להשראה. הדמות שבה והופיעה מחדש בשנות ה-30 ובשנות ה-40 של המאה ה-20, כדי להגן על היהודים מפני הנאצים.
ניטשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו "כה אמר זרתוסטרא" (1883) הציג הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה את דמותו של העל-אדם (הפירוש המילולי של "סופרמן").[16][17] לא ברור האם סיגל ושוסטר שאבו מכתביו של ניטשה השראה בעת שגיבשו את דמותו של סופרמן.[18]
ג'ייקובסון מציין במאמרו כי על-אדם וסופרמן הם קטבים מנוגדים זה לזה. ניטשה דימה את דמותו של על-אדם כישות שהתעלתה מעבר למגבלות החברה, הדת והמוסר, אך בו-בזמן נותרה אנושית. לעומתו, סופרמן הוא חוצן, שהתברך בכוחות אדירים ושומר על ערכי המוסר האנושיים.
פרסום
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפור העלילה הראשון של סופרמן נתפרסם בצורת רצועות קומיקס ביוני 1938 בחוברת Action Comics #1. זוהי אנתולוגיית קומיקס שכללה תשעה סיפורים נוספים שאינם קשורים זה לזה, שיצאה לאור על ידי "National Periodical Publications", לימים DC קומיקס.
דמותו זכתה לפופולריות עצומה כמעט באופן מיידי. הצלחת חוברת הקומיקס בכיכובו של סופרמן הובילה לסדרת קומיקס משלו כשנה לאחר מכן, ביוני 1939. הדמות הוסיפה לככב בחוברות Action Comics, אשר החלו לתת מקום נרחב יותר ויותר לדמותו של סופרמן. במאי 1959 הוקדשה כל החוברת לדמותו. צוות נרחב השתתף בכתיבת הסיפורים, ובו כותבים כוויטני אלסוורת', מורט וייזינגר, אדמונד המילטון, מנלי וייד וולמן ואלפרד בסטר.
בתקופת מעורבותה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, עוררה דמותו של סופרמן גל חדש של גיבורי-על, אם כי עדיין חלוקות הדעות האם הוא היה הראשון מביניהם. בין גיבורי-על אלו נמנים באטמן, רובין, קפטן אמריקה, גרין לנטרן, וונדר וומן, פלאש, קפטן מארוול ונאמור. במהלך מלחמת העולם השנייה שימש סופרמן סמל לתקווה לחיילים, שהתבטא בייחוד באמצעות סרטיו הקצרים של מקס פליישר, בהם הוא מוצג לוחם לצד בעלות הברית נגד מרגלים יפנים וסוכנים גרמנים.[19]
בדומה לסיפור העלילה של באטמן מאותה תקופה, עוררו עלילותיו של סופרמן מחלוקות ציבוריות בשל האלימות שהובאה בהם. מאוחר יותר, בדומה לאופן שבו מותגה דמותו של באטמן, גם דמותו של סופרמן החלה לפעול על פי קוד אתי, שמנע ממנה ליטול את חייהם של אחרים.[20]
בשנת 1939 פורסמה לראשונה החוברת New York World's Fair Comics, שלקראת שנת 1942 שינתה את שמה ל-World's Finest Comics. הסדרה הציגה את סופרמן לצד דמותו של באטמן, בתחילה בסיפורים נפרדים ולאחר מכן בסיפורים משותפים המציגים את דמויותיהם זו לצד זו. החל מהחוברת All Star Comics #7, הופיע סופרמן בהופעות אורח, כחלק מתיאור קורותיו המאוחר כחבר של כבוד בחוברות "חברת הצדק של אמריקה".[21]
בשנים שלאחר המלחמה, סוף שנות ה-40 ושנות ה-50, נסקה הפופולריות של סופרמן, בעוד שכוכבם של מרבית גיבורי העל האחרים דעך, והם נשכחו, פרט למעטים כמו וונדר-וומן ובאטמן. מגוון יכולותיו העל-טבעיות של סופרמן התרחב, ומעתה התאפיין בכוח פיזי רב יותר, היה יכול לפלוט קרני חום מעיניו, היה בעל כושר תעופה באוויר ובחלל, יכולת נשימה בחלל החיצון, ואף יכולת תנועה במרחבי הזמן. גם אויביו הפכו עוצמתיים יותר ויותר, ורבים מהסיפורים היו דמיוניים, באופן שלא השפיע במידה ניכרת על המשכיות העלילה[דרושה הבהרה].
בשנים שלאחר המלחמה הוצג גם תיאור רחב יותר של שנות התבגרותו בעיירה הבדיונית סמולוויל (תרגום מילולי: "כפר קטן"), ובעלילותיו אלו כונה בשם "סופרבוי". דמותו של סופרבוי הופיעה לראשונה בחוברת More Fun Comics #101 ולאחר מכן כיכבה בחוברת Adventures Comics (1946), עד אשר היו עלילותיה בשנת 1949 לנושאה של חוברת קבועה על שמה.
שנות ה-50 ראו את פרסומן של סדרת החוברות "חברו של סופרמן, ג'ימי אולסן" וכן "חברתו של סופרמן, לויס ליין" – שני כותרים אשר אוחדו בשנת 1974 לכדי הכותר "משפחת סופרמן", שבוטל בשנת 1982. משנת 1978 ועד לשנת 1986 פורסמה סדרת חוברות בשם DC Comics Presents, שכללה ציוותים שונים של גיבורי על מיקום DC.
דמותו של סופרמן, בדומה למרבית הדמויות של DC קומיקס, עברה שכתוב משמעותי בעקבות פרסום המשבר בעולמות האינסופיים. ב-1986 נכתבו שני חלקי הסיפור "סופרמן: מה קרה לאיש המחר?" בידי אלן מור בתור הסיפור הרשמי האחרון של דמותו הקלאסית של סופרמן.[22][23] הדמות שוכתבה בסדרת החוברות The Man of Steel שנכתבה ואוירה בידי ג'ון ביירן, אשר ניתק את הדמות מקווי העלילה הישנים שלה, ויצר אותה מחדש בגרסה נפרדת.
באותה שנה בוטל הכותר World's Finest Comics ואילו שם הכותר לסדרת הסולו של סופרמן שונה ל-Adventures of Superman. כרך שני של כותר סופרמן חל בהרצה בשנת 1987 והסתיים בשנת 2006, כשלאחריה כותר Adventures of Superman חזר לשמו הקודם. הכותר Superman: Man of Steel חל בהרצה משנת 1991 ועד לשנת 2003 ואילו הכותר הרבעוני Superman: The Man of Tomorrow רץ משנת 1995 ועד 1999.
בשנת 2003 הוחל בהרצה כותר משותף של סופרמן ובאטמן, Superman/Batman. כמו כן, שכתוב נוסף של הדמות, דרסטי פחות, נעשה במיני סדרה "סופרמן: זכות מלידה", שנכתבה על ידי מארק וייד ואוירה על ידי לייניל פרנסיס יו. בשנת 2005 החלה להתפרסם סדרת החוברות All Star Superman, כאשר שנה לאחר מכן החלה Superman Confidential – סדרה אשר בוטלה ב-2008. בעקבות אתחול נרחב אותו ביצעה חברת DC קומיקס ליקום DC בספטמבר 2011, רצף המיספור של כותרי הסדרות Action Comics ו-Superman אותחל כחלק מהרצה מחודשת לכל כותרי החברה. Superman החל בהרצת הכרך השלישי שלו, ו-Action Comics בכרך שני.
ביוגרפיה בדיונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי סיפור העלילה המקורי, סופרמן נולד בשם קאל-אל בכוכב הלכת הבדיוני קריפטון. הוא שוגר בחללית לכדור הארץ בידי אביו, המדען ג'ור-אל, לפני שהכוכב הושמד. ג'ון ומרתה קנט, זוג איכרים מקנזס, מצאו את קאל-אל, אימצו אותו, העניקו לו את השם קלארק קנט וחינכו אותו לערכי מוסר גבוהים. סופרמן למד על קיומו של קריפטון רק בחוברות מאוחרות יותר, שהופיעו בשנת 1949.
בבגרותו החל לפתח כוחות-על שבהם נעזר כדי לשרת את האנושות. סופרמן חי בקרב בני האדם בזהותו הסודית כקלארק קנט, ועבד כעיתונאי בעל נימוסים והליכות במערכת העיתון "הדיילי פלאנט" בעיר הבדיונית מטרופוליס, לצד לויס ליין, שעמה היה בקשר רומנטי.
דמותו של סופרמן התפתחה במשך השנים. הרקע של הדמות והרפתקאותיה הורחבו, מימי רצועות הקומיקס של שנות ה-30 של המאה ה-20 (תור הזהב של הקומיקס) ועד לעידן המודרני.
הפרטים אודות מקורה של הדמות, מערכות יחסיה וכוחותיה השתנו לבלי הכר למשך כל פרסומה, כאשר הכוחות והנבלים פותחו במהלך שנות ה-40. בנוסף על כך, תוארו הרפתקאותיו המוקדמות כנער בעל זהות גיבור-העל "סופרבוי", וכן נוספו לעלילה סיפורי מסגרת נוספים כמו גם דמויות משנה נוספות, ביניהן שורדים נוספים מהכוכב קריפטון.
שנות ה-60 הציגו את עלילותיו של סופרמן שני מארץ-2. חברת DC קומיקס יצרה יקום מרובה עולמות כדי שהגיבורים משנות ה-40 ימשיכו להתקיים לצד אלה משנות ה-60 ואילך, בעיקר לצורך הצדקת קיומן של קבוצות גיבורי העל חברת הצדק של אמריקה וליגת הצדק.[24]
שכתובים קיצוניים לעלילה ולדמות נעשו באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 כתוצאה מביטול המולטי-יקומים באירועי "המשבר בעולמות האינסופיים". כוחותיו של סופרמן הופחתו במידה ניכרת וכן בוטלו מספר דמויות משנה.
סיפור מוצאו של סופרמן, כמו גם רבים אחרים, שוכתב על ידי ג'ון ביירן, שהסיר את קיומם של סופרבוי וסופרגירל מההמשכיות וביסס מחדש את דמויותיהם של ג'ונתן ומרתה קנט, הוריו המאמצים של סופרמן.[25] בשנת 1993, סופרמן מת בקרב נגד דומסדיי,[26] אם כי דמותו שבה לחיים מאוחר יותר.[27] בשנת 1996 הוא התחתן עם לויס ליין, שנת 2004 ראתה שיכתוב נוסף לסיפור המקור.[28] בשנת 2006 הוסרו ממנו כוחותיו (אם כי חזרו לאחר שנה בדיונית נוספת).[29]
תור הזהב של הקומיקס, 1938–1950
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – תור הזהב של הקומיקס |
כמה מחוברות הקומיקס של תור הזהב,[30] כמו גם סיפורים מאוחרים יותר[31] מתארים את הרקע של סופרמן, על פיו המדען ג'וראל גילה כי קריפטון, כוכב הלכת הבדיוני שבו הוא גר, עומד להתפוצץ, אך הוא איננו מצליח לשכנע את חבריו הקריפטונים להציל את עצמם. הוא בונה חללית על מנת להציל את בנו יחידו, קאלאל. הוא ואשתו לורה צופים כאשר החללית משוגרת בו בעת שקריפטון מושמד. החללית נוחתת על כדור הארץ, בעיירה כפרית (שבסיפורים מאוחרים יותר נקראה סמולוויל), בזמן מלחמת העולם הראשונה. בגרסה ראשונית זו, זוג חוואים בשם ג'ון ומארי קנט מגלים את החללית, לוקחים את התינוק לבית יתומים, ומאוחר יותר מאמצים אותו כבנם בשם קלארק. בנובלה משנת 1942, שינה השדרן והסופר ג'ורג' לאוטר את שמותיהם הקריפטוניים של סופרמן והוריו לקאל-אל, ג'ור-אל, ולארה.
הילד קלארק גדל בחוות הזוג קנט, ומגלה אט אט את כוחותיו, אך הוא אינו מודע בתחילה למורשתו הקריפטונית. לאחר מות הוריו המאמצים, מחליט קלארק להשתמש בכוחותיו לטובת האנושות, יוצר לעצמו תלבושת ועובר לעיר השכנה מטרופוליס. הוא מתחיל לעבוד כעיתונאי בעיתון ה"דיילי סטאר" ומגלה את זהותו כסופרמן לעולם.
בעלילות הסיפורים המוקדמים הייתה דמותו של סופרמן האלמנט היחיד של מדע-בדיוני. הוא תואר כמגן על חסרי-הישע ועל הנזקקים. עד לחוברת מספר 7 הוא נלחם נגד איומים יום-יומיים כמו יצרני נשק, נהגים שיכורים, אנשי עסקים מושחתים, מתעללים בילדים, וכן פוליטיקאים ושוטרים מושחתים. אך לקראת שנות ה-40 הופיעו בעלילות יותר ויותר איומים פנטסטיים כמו ענקים, מדענים מטורפים ואף דינוזאורים. בתחילה תואר סופרמן כדמות אפלה ונחושה, שאינה מהססת להרוג פושעים (כמו הכאת שודד למוות לאחר שזה האחרון ירה בו). בהמשך דווקא הסירוב להרוג יריבים הפך לאחד מעקרונותיו.
החל מתחילת שנות ה-40 התפתחה בהדרגה עלילת חייו של סופרמן בילדותו. סיפור סופרבוי הראשון הופיע בחוברת More Fun Comics #101 (פברואר 1945), אם כי הוריו והאזור שבו גדל עדיין לא הוזכרו בשמותיהם. שם העיירה מופיע לראשונה כסמולוויל בחוברת Superboy Vol. 1 #2 ממאי 1949. שמות הוריו מוזכרים בחוברת מספר 12 מינואר 1951. שינויים נוספים נבעו מאזכורים במדיות אחרות, כמו תסכיתי רדיו ורצועות קומיקס. עיתון ה"דיילי סטאר" הפך ל"הדיילי פלאנט", ועורכו ג'ורג' טיילור הפך לפרי וייט בפרק הראשון של תסכית הרדיו. דמות של נער צעיר בשם ג'ימי אולסן צורפה לצוות העובדים בעיתון מעט לאחר מכן.
תור הכסף של הקומיקס, 1956–1970
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – תור הכסף של הקומיקס |
ישנן מחלוקות בקרב היסטוריוני קומיקס בנוגע לתאריך התחלתו של תור הכסף, אך רובם מסכימים לגבי שנת 1955 (עם הצגתו של ז'ון ז'ונס, הצייד ממאדים),[32] או 1956 (הצגתו של בארי אלן, הפלאש השני).[33] זה האחרון הציג את הטרנד החדש של DC קומיקס, כלומר גרסאות חדשות לגיבורים ישנים. לפלאש היו אותם כוחות אך תלבושת, זהות וסיפור מקור אחרים. גרסה זו של הפלאש הציגה את ארץ-2 המקביל לכדור הארץ, שבו גרים גיבורי על מתור הזהב לצד גיבורים מתור הכסף.
שנות ה-50 ושנות ה-60 של המאה ה-20 הביאו להרחבת המיתולוגיה של סופרמן, תחת ניצוחו של העורך הראשי מורט ויזינגר. קבוצת גיבורי-העל ליגת הצדק הוקמה, ונבלי-העל הידועים לשמצה ברייניאק וביזארו הופיעו, כמו גם קארה, בת דודתו של סופרמן הידועה כסופרגירל.
שנות ה-50 הציגו מספר אלמנטים מדע בדיוניים דוגמת מקורו הקריפטוני של סופרמן. לעומת זאת, שנות ה-60 היו עגמומיות עבור הדמות. סדרת הטלוויזיה "הרפתקאותיו של סופרמן" הסתיימה בעקבות התאבדותו של השחקן הראשי ג'ורג' ריבס. מספר ניסיונות[דרוש מקור] ליצור פרקי פיילוט נחלו כישלון, וכן מחזמר שזכה לביקורות חיוביות אולם נכשל מסחרית (It's a Bird... It's a Plane... It's Superman).
בסיפור המקור שפורסם בתחילת שנות ה-60, סופרמן נולד בקריפטון כקאל-אל, בנם של המדען הבכיר ג'ור-אל ולארה. כשקאל-אל מגיע לגיל שנתיים, ג'ור-אל מגלה שקריפטון עומד להתפוצץ. הוא מזהיר את מועצת החכמים השולטת בקריפטון, אך זו מסרבת להזהיר את תושבי קריפטון ואוסרת על ג'ור-אל לעשות זאת. אי לכך, ג'ור-אל מתכנן את בנייתה של חללית שמשפחתו תימלט בה לפני השמדת הכוכב, אולם בעקבות רצף האירועים, נשלמת בנייתו של דגם קטן בלבד, וג'ור-אל בוחר להציל את בנו היחיד ומשגר את החללית לכיוון כדור הארץ בידיעה שהשמש שלו תקנה לבנו כוחות-על. לארה וג'ור-אל נשארים בקריפטון והכוכב מתפוצץ. חלליתו של קאל-אל נוחתת ליד העיירה סמולוויל והוא נמצא על ידי הזוג ג'ונתן ומרת'ה קנט. הם קוראים לו בשם קלארק ומאמצים אותו. הזוג מגלה את כוחותיו המופלאים ומלמד אותו להשתמש בהם בתבונה. בגיל שמונה, קלארק מאמץ את הזהות סופרבוי ונלחם בפשע, גם בהווה וגם בעתיד הרחוק כחבר בלגיון גיבורי-העל. לאחר סיום התיכון ומות הוריו המאמצים, קלארק עובר למטרופוליס ומתחיל ללמוד באוניברסיטה, וכינויו מתחלף מסופרבוי לסופרמן. לאחר סיום האוניברסיטה במגמת עיתונאות, קלארק מתקבל לעבודה ב"הדיילי פלאנט".
תור הארד של הקומיקס, 1970–1985
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – תור הארד של הקומיקס |
סיפוריו של סופרמן נותרו דומים לאלה שהופיעו בתור הכסף, אך היה ברור כי הדמות זקוקה לליטוש נוסף. הסופר והאמן ג'ק קירבי לקח את מושכות הכתיבה ובחר לשכתב את הכותר "חברו של סופרמן, ג'ימי אולסן". בין התוספות נכללה דמותו של נבל-העל דארקסייד, שר מלחמה חוצני שמהווה איום מתמשך על סופרמן גם כיום.
העורך הראשי מורט ויזינגר הוחלף בג'וליוס שוורץ, שרצה לשכתב מחדש את סופרמן כדמות ריאליסטית ומודרנית. לצורך כך, הוא שכר את שירותיהם של הכותבים דניס אוניל, אליוט ס. מאגין, קארי בייטס והאמנים ניל אדמס, קורט סוואן ומרפי אנדרסון. מעברה של הדמות לריאליזם נוצח בסיפור Kryptonite Nevermore ("קריפטונייט לא עוד"), כאשר רמות הכוח של סופרמן הופחתו ומאגר הקריפטונייט בכדור הארץ אזל כמעט לחלוטין. אולם, הודות להתערבות המעריצים והחברה, שינויים אלה שוכתבו מחדש. בנוסף, סופרמן מארץ-2 המקביל התחתן עם לויס ליין שבעולמו, והוצגו אויבים חדשים, ביניהם איש הטרה (אנ') (Terra-Man) וטפיל (אנ') (Parasite).
עם צאת הסרט "סופרמן: הסרט" בשנת 1978, מערכת העיתון ה"הדיילי פלאנט" נקנתה בקומיקס בידי מורגן אדג', נשיאם של אולפני Galaxy Broadcasting Systems, וקלארק קנט הפך לשדרן החדשות הראשי. לקראת סוף שנות ה-70, חברת ילדותו לאנה לאנג הצטרפה לצוות החדשות. עם התבססות העולמות המרובים, סופרמן של תור הכסף והארד (Kal-El) גר בארץ-1, וסופרמן של תור הזהב (Kal-L) גר בארץ-2.
עם ריבוי העולמות, סיפורי סופרמן מתור הזהב חזרו להמשכיות, אך הדבר יצר מספר בעיות. לא היו כל הפסקות בין הסיפורים מתור הזהב והכסף והדמות פורסמה כסיפור מתמשך אחד מאז נוצרה. כמו כן, לפני תום תור הזהב, חברת DC שמטה את השם "Kal-L" לטובת "Kal-El". סדרת סיפורים משנות ה-70 קבעו כי סופרמן מארץ-2 נשא לאישה את לויס ליין מעולמו בשנות ה-50 והפך לעורך הראשי של ה"דיילי סטאר".[34] בתחילת שנות ה-70, קאל-L מארץ-2 מוצא את החללית של בת דודו קארה זור-L, שהופכת לגיבורת העל פאוור גירל. קאל-L הוא אחד מהחברים המייסדים של חברת הצדק של אמריקה ובתחילת שנות ה-80 גם המייסד של All-Star Squadron בזמן מלחמת העולם השנייה.
העידן המודרני של הקומיקס, 1985–2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]| |
ראו גם – העידן המודרני של הקומיקס |
במיני-סדרה "המשבר בעולמות האינסופיים" בת 12 החוברות משנת 1985, כל גיבורי העל של יקום DC נלחמים נגד ישות זדונית בשם אנטי-מוניטור. כתוצאה מכך, רבים מהיקומים המקבילים מושמדים. בעקבות הסדרה, שונו ועודכנו סיפורי הרקע של גיבורי העל לתקופה המודרנית. הסיפור "Whatever Happened to the Man of Tomorrow?" משנת 1986 של הכותב אלן מור היה לסיפורו האחרון של סופרמן מתור הכסף, וסיפור המקור שלו שוכתב מחדש בהרצתו של ג'ון ביירן, The Man of Steel. אתחול מחודש זה הביא לשינויים מרחיקי לכת בדמות וזכה להצלחה פרסומית רחבה.
במהלך המשבר, כדורי הארץ המקבילים מתמזגים לאחד וכמה מגיבורי העל שבארץ-2 חדלים מלהתקיים. קאל-L ואשתו לויס ליין מארץ-2, סופרבוי מארץ-פריים ואלכסנדר לותר ג'וניור מארץ-3 עברו ל"ממד גן העדן" מאחר שכבר לא היה להם עולם משלהם. קאל-L אינו מופיע שוב עד למיני סדרה "הממלכה" (The Kingdom) משנת 1999, בה מתברר שהוא מצא דרך להימלט מהממד, אך בחר שלא לעשות זאת. לאחר המשבר, חברת DC הוציאה לפרישה את סופרמן של תור הכסף בסיפור בן שני חלקים בשם "מה עלה בגורלו של איש המחר?". אף על פי שנקבע כי סופרמן מהעידן המודרני היה קיים מזה זמן מה, הופעותיו הקודמות בוטלו מההמשכיות בסדרת החוברות The Man of Steel. סיפורים מאוחרים יותר כמו "סופרמן: זכות מלידה" מחזירים אלמנטים מתור הכסף חזרה להמשכיות.
בגרסתו של ביירן, סופרמן הגיע מכוכב הלכת קריפטון, שתואר מחדש ככוכב קר וסטרילי בשונה מעולם הפלא של 48 השנים הקודמות. לאחר שחלליתו של קאל-אל נחתה בכדור הארץ, הוא אומץ על ידי הזוג ג'ונתן ומרתה קנט, אשר גידלו אותו מימי ינקותו ולא אספו אותו מבית היתומים כמקודם.
בגרסה זו, כוחותיו התפתחו בהדרגה והוא מעולם לא יצר את זהות סופרבוי, וכן הוריו שרדו והם מהווים דמויות משנה חשובות גם כיום. כוחותיו הופחתו, כאשר הוסרו מהם האלמנטים הפנטסטיים. כוחו הפיזי ומהירותו נותרו עצומים, אולם כעת נוצרה התחושה כי הם מוגבלים.
סופרמן התמודד בעידן המודרני מול גלריית נבלים אשר שוכתבה מחדש, וביניהם גרסה מחודשת של לקס לות'ר, שנכתב כמולטי-מיליונר ופילנתרופ מרושע. שינוי נוסף חל במערכת היחסים שלו עם באטמן. מאז שנות ה-40 ועד לשנות ה-70, סופרמן ובאטמן היו חברים טובים ובני ברית. אולם, מאז שנות ה-80, מערכת היחסים ביניהם תוארה כסבוכה ולא נינוחה בגלל השוני הגדול ביניהם. ביירן עזב את הכותר מספר שנים לאחר מכן, אולם השינויים שערך נשארו מנת חלקה של הדמות לאורך שני עשורים.
סופרמן הגלה את עצמו לחלל החיצון מתוך מטרה לגזור את דינם של מספר פושעים קריפטונים מממד אחר,[35] וכותבים מאוחרים נאלצו להתמודד עם ההשלכות שבשימוש בכוח הקטלני בעקבות זאת. קלארק קנט הציע נישואין ללויס והיא הסכימה.[36]
בשנת 1992 פרסמה חברת DC את המיני סדרה "מותו של סופרמן", שבה סופרמן נלחם ביצור בשם דומסדיי, ששורשיו לא היו ידועים עוד בתקופה ההיא. גם דומסדיי וגם סופרמן נהרגים, ומיני סדרה עוקבת בשם "לוויה לחבר" הציגה את תגובותיהם של הקרובים אליו למותו. או אז, חברת DC פרסמה את המיני סדרה "שלטונם של הסופרמנים", במהלכה הוצגו ארבע דמויות כסופרמן – סופרבוי חדש, איש המחר הסייבורג, הבן האחרון של קריפטון האלים וסטיל. קאל-אל מופיע לקראת סוף המיני סדרה כשהוא ללא כוחות ובחליפת קרב קריפטונית. לאחר שסטיל וסופרגירל משמידים את החליפה, קאל-אל מוצג כאשר הוא לבוש בתלבושת שחורה, עם סמל "S" כסוף על חזהו. קבוצת הסופרמנים מתאחדת ומביסה את איש המחר המרושע. סופרמן ולויס נפגשים מחדש, ובחוברת ספיישל בשנת 1996 שניהם מתחתנים. הגיבור חזר, אולם השלכות הסיפור גרמו לגרין לנטרן, האל ג'ורדן, לאבד את שפיות דעתו ולהפוך לנבל פאראלקס, כפי שתואר בקשת הסיפור "גרין לנטרן: דמדומי הברקת". האירוע עצמו הוביל למיני סדרה נוספת, "שעת אפס: משבר בזמן", שהיה מעין המשך למשבר בעולמות האינסופיים.
בסוף שנות ה-90, סופרמן עבר שינוי מהותי כאשר כוחותיו המסורתיים השתנו והוא הפך לישות בעלת קרינה אלקטרומגנטית, המסוגלת לשנות את מצב צבירת גופה, לעבור דרך חפצים וכן להיטען ממקורות אנרגיה חשמליים. כדי לשמור על יציבות פיזית, היה עליו ללבוש חליפת מגן. בתקופה זו, הוא היה מסוגל להפוך לצורתו הגשמית של קלארק קנט, אולם לא היה יכול להשתמש בכוחותיו תחת מעטה זה.
לאחר העידן המודרני של הקומיקס, 2001 ואילך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2004 פורסמה המיני סדרה "סופרמן: זכות מלידה" ("Superman: Birthright"), בכתיבתו של מארק וייד. הסיפור מחזיר מספר אלמנטים שלפני המשבר אשר בוטלו בידי ג'ון ביירן, כאשר ביניהם נכללת הדגשה על ירושתו הקריפטונית של סופרמן. בין השינויים שנערכו, קאל-אל עוזב את קריפטון כתינוק ולא כעובר, כוחותיו של סופרמן מאפשרים לו גם לראות הילה של בני אדם, סמל ה-"S" הוא סמל לתקווה בעולם ביתו, תלבושתו עשויה מאריגים שהונחו בחללית המילוט שלו, ולקס לות'ר הוא חבר ילדות. כתוצאה מההשלכות של המשבר האינסופי משנת 2005, סיפור מקור זה – כמו גם אירועי חוברות The Man of Steel – כבר אינם תקפים.
באירועי המשבר האינסופי, קאל-L נמלט מממד גן העדן שבו הוא לכוד יחד עם אלכסנדר לותר ג'וניור וסופרבוי פריים. קאל-L מעוניין ליצור מחדש את היקום, הפעם עם ארץ-2 כמרכזי במקום כדור הארץ, במחשבה שהדבר יציל את לויס, אשתו הגוססת. אלכסנדר לות'ר יוצר מחדש את ארץ-2, אליו עוברים קאל-L ולויס, שמתעוררת לזמן קצר אך לבסוף מתמוטטת ומתה. בזעמו הרב, סופרמן מארץ-2 תוקף את סופרמן מכדור הארץ, אך וונדר וומן מצליחה לעצור בעדם.
שני הסופרמנים מתאחדים כדי לעצור את אלכסנדר לות'ר ואת סופרבוי פריים, שתוכניתם ליצירת היקום מחדש תביא למותם של מיליוני אנשים. השניים מרוקנים ביודעין את כוחותיהם כשהם גוררים את סופרבוי פריים לתוך השמש האדומה של קריפטון ומביסים אותו בשארית כוחותיהם. כשהוא פצוע אנושות, קאל-L מת בזרועותיה של פאוור גירל, והוא ולויס נקברים לצידו של סופרבוי.
לפי מקור באירועי המשבר האינסופי,[37] סופרבוי פריים מואשם בשינויי המשכיות רבים ביקום DC. בניסיונו לברוח ממרקם המציאות של ממד גן עדן, הוא משנה אירועים היסטוריים וגורם להתרחשות מחודשת של סיפורי המקור, בעיקר זה של "סופרמן: זכות מלידה". ניסיונותיו של אלכסנדר לות'ר ליצור יקום יוצרים כדור ארץ חדש. במהלך האירועים, יקום DC מתקדם למשך שנה אחת, שלאחריה סופרמן נותר עדיין ללא כוחות, וסופרגירל מגנה על מטרופוליס. ללא כוחותיו, קלארק קנט מתרכז בעבודת העיתונאות, ומצליח לערער את מעמדו של לקס לות'ר. "לקסקורפ", חברתו של לקס, נמצאת כעת בשליטתה של לאנה לאנג. לאחר שהוא מותקף, כוחותיו של קלארק שבים אליו בהדרגה.
שנת 2007 הביאה לשכתובו של סיפור מקור נוסף,[38] כעת כשהיסטוריית יקום DC אותחלה בעקבות המשבר האינסופי. קו הזמן החדש משכתב מחדש את סיפורי המקור המורכבים שנעשו ואת התפתחותן של חמש גרסאותיו של סופרמן. בין הפרטים שהורחבו ונוספו נכללים בין היתר תסכולו של ג'ור-אל על סירובה של מועצת חכמי קריפטון להתפנות מהכוכב, ידיעתו של קלארק אודות אימוצו ועזרתו לזולת עוד מגיל צעיר.
סדרת הכותרים All Star Superman שהחלה בשנת 2005, תחת כתיבתו של גראנט מוריסון, מבוססת כמעט לחלוטין על גרסת תור הכסף של הדמות, ומספרת על רצף האירועים שקרו מאז מחוץ לקו הזמן הנוכחי. בעקבות אירועי המשבר האינסופי, קלארק ולויס מאמצים תינוק קריפטוני שמתגלה כבנו של גנרל זוד. כמו כן, סופרמן מתמודד עם מות אביו המאמץ וכן עם שובו של הנבל ברייניאק, צעד אשר גורם להגעתם של אלפי קריפטונים אל כדור הארץ. במיני סדרה "העולם של ניו קריפטון" משנת 2009, אלה מחליטים להקים את קריפטון החדש, וסופרמן עוזב כדי לחיות לצידם.
בעקבות אירועי "העמדה האחרונה של ניו קריפטון" ו"מלחמת הסופרמנים" משנת 2010, ניו קריפטון מושמד, מה שגורם לסופרמן להילחם בגנרל זוד. הוא לוכד את זוד באזור הפנטום ושב לכדור הארץ. במיני סדרה מהשנים 2010–2011 "סופרמן: מקורקע" מאת הכותב ג'יי מייקל סטרזינסקי,[39] סופרמן נודד לאורכה ולרוחבה של ארצות הברית כדי להתחבר מחדש לתושבי המדינה שעליהם נשבע להגן. בקשת הסיפור "שלטונו של דומסדיי", סופרמן ובני בריתו חייבים להביס את קוטל האבדון ("Doomslayer"), יצור מסתורי שמבקש להשמיד את דומסדיי ואת כל החיים על פני כדור הארץ.
כוחות ויכולות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כארכיטיפ משפיע של ז'אנר גיבורי העל, לסופרמן כוחות-על מגוונים שהתפתחו לאורך גלגוליו של הקומיקס. בסדרת האנימציה של מקס פליישר משנות ה-40 וזו של שנות ה-50 בכיכובו של ג'ורג' ריבס, הוא מתואר כ"מהיר יותר מקליע, חזק יותר מקטר רכבת, מסוגל לנתר מעל בניינים גבוהים בדילוג אחד".
במקור, הוסברו כוחותיו של סופרמן כתכונה טבעית של כל ילידי קריפטון, מה שעורר את השאלה – אם סופרמן מסוגל לעופף בחלל ולעבור בין כוכבים שונים תוך זמן קצר, מדוע שאר בני קריפטון לא פשוט עזבו את הכוכב שלהם בדרך זו לפני שהושמד? בהתאם לכך[דרוש מקור] השתנה ההסבר למקור כוחותיו, ונטען שהוא מגיע כתוצאה מתנאי הסביבה השונים של כדור הארץ ביחס לקריפטון – הכבידה הנמוכה יותר של כדור הארץ וקרינת השמש, הגבוהה יותר מהשמש האדומה של קריפטון. מאוחר יותר נזנח ההסבר בקשר לכוח הכבידה השונה, והשוני בקרינת השמש נותר כהסבר היחיד למקור כוחותיו של סופרמן.
מאז תחילת פרסומו, כוחותיו של סופרמן הוצגו באופן הדרגתי כחזקים יותר ויותר, עד שהגיעו לרמות שהקשו על הכותבים להמציא עלילות שבהן יוצבו בפניו אתגרים רציניים (למשל, בשלב מסוים הוא היה חזק עד כדי כך שהיה מסוגל לדחוף כוכבים בידיו החשופות ומהיר עד שהיה מסוגל לעבור את מהירות האור ולחזור אחורנית בזמן). לאחר אירועי המשבר בעולמות האינסופיים, הוחלט להפחית בצורה משמעותית את עוצמת הכוחות שלו.
כוחותיו העיקריים של סופרמן כוללים:
- כוח גופני עצום, המאפשר לו לדחוק משקל של טריליארדי טונות ללא קושי, בשיאו.
- יכולת תעופה – על אף שזוהי אחת מיכולותיו המזוהות ביותר של סופרמן, במקורו הוא לא היה מעופף, אלא בעל יכולת לזנק למרחקים וגבהים עצומים (יכולת שהושוותה ליכולת הזינוק של חרגול). כשהחלה הפקתם של סדרת הסרטונים המצוירים של סופרמן בבימוי מקס פליישר בראשית שנות ה-40 הוחלט לשנות את יכולת הזינוק שלו ולהפוך אותה ליכולת תעופה, בטענה שהדבר יראה מוצלח יותר בסרט המצויר.
- חסינות גופנית שהופכת אותו לכמעט בלתי פגיע – בגרסאות המוקדמות של סופרמן, נאמר כי "שום דבר פחות מהפצצת ארטילריה לא מסוגל לחדור את עורו". חסינותו אף הוגדלה עם השנים, עד שנראה שהוא בלתי פגיע לחלוטין – הוא היה מסוגל לצאת ללא פגע מפיצוץ גרעיני או ממעבר דרך ליבה של כוכב. לאחר מכן הופחתה מעט רמת חוסנו וכיום הוא מסוגל לשרוד אך בקושי פיצוץ גרעיני. אולם בחוברות הקומיקס שלו סופרמן מתואר כבלתי ניתן להשמדה, הוא הצליח לשרוד סופרנובות והייפרנובות במהלך שנותיו, בנוסף לכך הוא שרד התנגשות עם ירח עשוי אנטי חומר ב-99 אחוז ממהירות האור ללא שום פגיעה פיזית נראית. סופרמן חסין גם לאלכוהול ולהורמונים שלא מתוך גופו. בנוסף, חסינותו של סופרמן נותנת לו יכולת ריפוי עצמי מהירה במיוחד.
- מהירות – סופרמן מסוגל לרוץ ולעוף במהירות עצומה, גבוהה יותר ממהירות הקול. בעבר הוצג גם כמסוגל לרוץ ולעוף מהר יותר ממהירות האור, ועל ידי כך לנוע אחורה בזמן. מהירותו של סופרמן משתנה בין השנים, אבל באופן כללי הוא מתואר כמסוגל לנוע כבין 16–20 יותר מהר ממהירות האור, אף על פי שתנועה במהירות של מיליוני פעם ממהירות האור אכן קרתה בעברו.
- יכולת חישה מוגברת – עקב ההבדלים בכמות האור מהשמש של קריפטון ומן השמש שלנו וצפיפות האטמוספירה הנמוכה של קריפטון ביחס לכדור הארץ סופרמן מסוגל לראות למרחקים עצומים, דרך עצמים ולרמת פירוט מיקרוסקופית. הוא מסוגל לשמוע כל צליל בכל תדר ומנעד בטווח של קילומטרים.
- ראיית חום "heat vision" – סופרמן מסוגל לשגר קרני חום מעיניו. יכולת זו הוצגה במקור כחלק מיכולת "ראיית הרנטגן" שלו (כלומר, סופרמן היה ממקד קרני רנטגן מעיניו במטרה לחמם את העצם שהוא מכוון אליו את מבטו). לאחר מכן נזנח הרעיון שהיכולת של סופרמן לראות דרך עצמים מוצקים מתבססת על קרני רנטגן, ובהתאם לכך כוח ראיית החום שלו הפך לכוח נפרד, ראיית החום של סופרמן יותר חמה מהשמש.
- נשיפת-על – בגלל האנטומיה של תושבי קריפטון סופרמן מסוגל לנשוף בעוצמות גבוהות, וכמו כן להשתמש בנשיפה שלו על־מנת לקרר עצמים (מסיבה זאת לפעמים מתייחסים לנשיפת העל כנשימת קרח).
מנגד, סופרמן סובל ממספר נקודות תורפה, שנוצרו על ידי הכותבים ככלי עלילתי על־מנת לאזן את העוצמה הרבה של כוחותיו. חולשתו הבולטת היא רגישותו לקריפטונייט, מינרל בדיוני שמקורו בכוכב המוצא שלו, קריפטון. קריפטונייט ירוק פולט קרינה המחלישה את סופרמן, הופכת אותו לפגיע, ובחשיפה ממושכת עלול אף להרוג אותו.
הקריפטונייט הוזכר לראשונה בתסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן" ב-1943, ורק חמש שנים מאוחר יותר החל להיות מוצג גם בקומיקס. על־פי רוב, הקריפטונייט מוצג בצבע ירוק, אבל עם חלוף השנים הוצגו בקומיקס גם סוגים שונים של קריפטונייט, בצבעים שונים, ובעלי השפעות שונות על סופרמן. בעידן המודרני הופסק כמעט לחלוטין התיאור בסוגים השונים של קריפטונייט פרט לקריפטונייט ירוק. מגבלה נוספת היא חוסר יכולתו של סופרמן לראות מבעד לעופרת, לעומת ביזארו – שכוחותיו הפוכים לשל סופרמן – שמסוגל לראות אך ורק דרכה.
כמו כן, סופרמן פגיע בפני קרני אור משמשות אדומות, כמו זו של קריפטון, שמקטינות בצורה משמעותית את יכולותיו הפיזיות. החסינות שלו אינה פרקטית כלל בפני התקפות מבוססות קסם, כפי שהודגם בקרבותיו עם קפטן מארוול ואדם השחור.
לעיתים סופרמן מסוגל לנצל את החושים המחודדים שלו כדי לזהות אמת או שקר לפי הדופק של הדוברים.
דמויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דמות | הופעה ראשונה | תיאור הדמות |
|---|---|---|
| מטרופוליס | ||
| לויס ליין | Action Comics #1 יוני 1938 |
הדמות הוותיקה ביותר בקומיקס, לצד סופרמן עצמו, אשר הוצגה כבר החל מהחוברת הראשונה בה הופיע. בדומה לקלארק קנט, היא מועסקת ככתבת בעיתון "הדיילי פלאנט" ומוצגת לאורך הסדרה כמושא אהבתו העיקרית של סופרמן. למשך רוב סדרת הקומיקס, לויס לא הייתה מודעת לזהותו הכפולה של סופרמן, ורבות מהעלילות שעסקו בה נסובו סביב ניסיונותיה לחשוף את זהותו הסודית. מ-1958 ועד 1974 כיכבה בסדרת קומיקס משל עצמה, בשם "חברתו של סופרמן, לויס ליין". בשנות ה-90 התהדקו היחסים בין לויס לקלארק, הם התארסו, והוא חשף בפניה את זהותו הסודית כסופרמן, וב-1996 נישאו. |
| פרי וייט | תסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן" פברואר 1940 |
עורך עיתון "הדיילי פלאנט", בו מועסקים קלארק קנט, לויס ליין וג'ימי אולסן. |
| ג'ימי אולסן | תסכית הרדיו "הרפתקאות סופרמן" אפריל 1940 |
צלם עיתונות צעיר המועסק בעיתון "הדיילי פלאנט", שמיודד עם קלארק קנט כמו גם עם זהותו השנייה כסופרמן, על אף שהוא אינו מודע לכך שהשניים הם למעשה אותו אדם. מ-1954 ועד 1974 כיכב בסדרת קומיקס משל עצמו, בשם "ידידו של סופרמן, ג'ימי אולסן". |
| מורגן אדג' (אנ') | Superman's Pal, Jimmy Olsen #133 אוקטובר 1970 |
טייקון ובעליה של רשת הטלוויזיה WGBS-TV בה עובדים קלארק קנט ולאנה לאנג במהלך שנות ה-70. הופך בהמשכיות לאחר המשבר לנבל ומנהיג כנופיית אינטרגנג. |
| דן טרפין | New Gods #5 נובמבר 1971 |
חבר יחידת הפשעים המיוחדת, שמרבה להיכנס לעימותים פנים אל פנים עם יריבים על-אנושיים. עובד לצידה של מגי סויר. |
| סטיב לומברד | Superman #264, יוני 1973 |
שדרן ספורט ברשת WGBS-TV שהיווה יריב לקלארק באמצע שנות ה-70. בהמשכיות לאחר המשבר, הפך לומברד לעורך מדור הספורט בעיתון "הדיילי פלאנט". |
| קאט גרנט | Adventures of Superman #424 ינואר 1986 |
בעלת טור רכילות בעיתון "הדיילי פלאנט". אם חד-הורית שעמדה במרכזה של קשת סיפור טראגית שראתה את הירצחו של בנה בידי הנבל איש הצעצועים. |
| רון טרופ | Adventures of Superman #480 יולי 1991 |
עורך המדור הפוליטי בעיתון "הדיילי פלאנט". עיתונאי בעל הישגים מכובדים, שידוע בשל השקפותיו הליברליות. מתחתן בהמשך עם לוסי ליין (אנ'), אחותה של לויס, ולהם נולד ילד. |
| פרופסור אמיל המילטון | Adventures of Superman #424 ינואר 1987 |
מדען מעבדות סטאר שעזר לסופרמן לעיתים. בגרסאות מאוחרות יותר של הדמות, הוא הופך לנבל שמצטרף לחברה הסודית של נבלי-העל, וזאת לאחר שהוא מאמין שסופרמן מהווה איום על כדור הארץ. |
| קפטן מגי סויר | Superman Vol.2 #4 אפריל 1987 |
חברת יחידת הפשעים המיוחדת (Special Crimes Unit, SCU) במשטרת מטרופוליס. |
| ביבו ביבאוסקי | Adventures of Superman #428 מאי 1987 |
עובד רציפים ומתאגרף לשעבר אשר מעריץ של סופרמן והושפע בעקבותיו לעזור לחלשים, אך מתפקד בעיקר כאתנחתא קומית. |
| סמולוויל | ||
| ג'ונתן ומרתה קנט | Action Comics #1 יוני 1938 |
הוריו המאמצים של סופרמן, שמצאו את חללית המילוט בא הגיע לכדור הארץ, וגידלו אותו כבנם תוך כדי שהם שומרים על סודו. במציאות שלפני המשבר בעולמות האינסופיים, שניהם מתו מעט לאחר שקלארק סיים את התיכון. |
| לאנה לאנג | Superboy #10 ספטמבר/אוקטובר 1950 |
חברת ילדות של סופרמן, שתיפקדה כמושא הרומנטי של סופרמן, כעלמה במצוקה אותה הוא נדרש להציל, וכמישהי המנסה ללא הצלחה לחשוף את זהותו הסודית. דמותה הבוגרת של לאנה לאנג הופיעה לעיתים בסיפורים על סופרמן הבוגר כמתחרה בלויס ליין על אהבתו. בגרסה המודרנית של הדמות, היא אחת מהאנשים המועטים איתם חלק סופרמן את סוד זהותו הכפולה. |
| פיט רוס | Superboy #86 ינואר 1961 |
חבר ילדות של סופרמן. במקור, פיט רוס היה מודע לזהותו הסודית של סופרמן, מבלי שהדבר יהיה ידוע לסופרמן עצמו, לאחר שנחשף לסודו בטעות בזמן טיול מחנאות משותף. הוא בחר להסתיר מסופרמן את העובדה שהוא יודע את סודו, ולעזור לו באופן סמוי להסתיר את זהותו הכפולה. בגרסה המודרנית של הדמות, ניתן לה חלק שולי הרבה יותר בעלילה, והוא אינו מודע עוד לסודו של סופרמן. בבגרותו היה נשוי ללאנה לאנג והתגרש ממנה, ובתקופת נשיאותו של לקס לות'ר כיהן תחתיו כסגן הנשיא. |
| דמויות נוספות | ||
| סופרבוי | More Fun Comics #101 ינואר/פברואר 1945 |
במציאות שלפני המשבר, סופרבוי היה זהותו של סופרמן בנערותו. לאחר המשבר, סופרבוי היה שיבוט של סופרמן שנוצר לאחר מותו במותו של סופרמן. סופרבוי גילה בהמשך כי הוא למעשה היבריד של DNA אנושי וקריפטוני. שמו הקריפטוני הוא קון-אל, ואילו הארצי קונר קנט. |
| ג'ור-אל ולארה | Superman #53 אוגוסט 1948 |
הוריו הביולוגיים של סופרמן, בני כוכב הלכת קריפטון, שבזכות תושייתם זכה סופרמן להינצל מחורבן הכוכב. אף על פי שהם מתו בעוד סופרמן תינוק, הם הופיעו מפעם לפעם בקומיקס באמצעות כלים עלילתיים כגון פלאשבקים או מסע בזמן, שאיפשרו להרחיב ולפתח את הסיפור המסביר כיצד נשלח סופרמן לכדור הארץ. |
| סופרגירל | Superman #123 אוגוסט 1958 |
דמותה של סופרגירל, המקבילה הנשית לסופרמן, הוצגה בקומיקס במספר גרסאות שונות. בגרסה המקורית היא הייתה דודניתו שניצלה אף היא מחורבנו של כוכב הלכת קריפטון, ושמה היה קארה זור-אל. לאחר שדמות זו הוצאה מהסדרה, הוצגו כמה גרסאות נוספות של דמויות בשם סופרגירל, שונות מאוד מהמקורית. הרעיון של סופרגירל כדודניתו של סופרמן הוחזר לקומיקס ב-2004. |
| סטיל (פלד) | The Adventures of Superman #500 יוני 1993 |
מהנדס גאון בשם ג'ון הנרי איירונס שהמציא חליפת שריון מכנית מתקדמת כדי ללחום בפשע לאחר מותו של סופרמן, וממשיך לשמש כבן בריתו גם כיום. |
| באטמן | Detective Comics #27 מאי 1939 |
גיבור-על ולוחם בפשע בגות'אם סיטי הידוע באינטלקט הגאוני שלו, בכשרונותיו הרבים ובציוד המתקדם שמשמש אותם להילחם ברשע. שמו האמיתי הוא ברוס ויין, איל הון ונדבן שהוריו נרצחו בידי פושע כאשר היה ילד. חברו הטוב ביותר של סופרמן וגם יודע את זהותו הסודית. כיכב לצידו בסדרת החוברות Superman\Batman משנים 2003 ועד 2011, סדרת World's Finest Comics משנות ה-40 ועד לתקופת המשבר בעולמות האינסופיים וכן בסדרת האנימציה ליגת הצדק. |
| נבלי-על | ||
| לקס לות'ר | Action Comics #23 מאי 1940 |
מאויביו הראשיים של סופרמן. בתחילה הוצג כמדען העובד בשירות העולם התחתון, ובהמשך כמדען מטורף בעל דחף נקמה אישי כלפי סופרמן, שבנעוריו היה מיודד איתו, וכיום לקס מאשים אותו בכישלונותיו. דמותו שוכתבה מחדש בשנות ה-80, ומאז הוא מוצג כאיל הון מושחת, השולט על מרבית התעשיות במטרופוליס, ומצליח לשמור על תדמית מהוגנת ולחמוק מעונש על פשעיו: על־אף שסופרמן מצליח לסכל את מזימותיו, הוא לא מסוגל להפליל אותו ולהביא אותו לצדק, הרעיון שסופרמן ולות'ר היו מיודדים בילדותם נשמט, אך הוצג בשנית בצורה שונה ב-2004. לתקופה קצרה כיהן כנשיא ארצות הברית. |
| מיסטר מיקסזפיטליק | Superman #30 ספטמבר 1944 |
גמדון מהממד החמישי בעל כוחות בלתי מוגבלים של שינוי מרקם המציאות, בהם הוא משתמש למטרות שעשוע כדי לאתגר את סופרמן. |
| סולומון גרנדי | All-American Comics #61 אוקטובר 1944 |
סיירוס גולד הוטבע בביצה קסומה, ועלה מתוכה כמספר דורות לאחר מכן כמפלצת זומבי אלמותית בעלת כוח עוצמתי ביותר. |
| ברייניאק | Action Comics #242 יולי 1958 |
אויבו של סופרמן המוצג ברוב הגרסאות כאנדרואיד ירוק עור מכוכב הלכת הבדיוני קולו. נודד בין כוכבים, ממזער ערים מעולמות שונים לגודל מיניאטורי, ושומר אותן לעצמו בתוך בקבוקים. סופרמן נלחם בו כדי שלא ימזער את מטרופוליס, ומגלה שברייניאק מחזיק בידיו שריד מכוכב הלכת קריפטון: העיר קנדור על תושביה, ממוזערת ושמורה בבקבוק. סופרמן שמר לעצמו את העיר בבקבוק, ורבות מהעלילות בשנים הבאות עסקו בניסיונותיו לשחזר את העיר ואת תושביה לגודלם המלא. |
| ביזארו | Superboy #68 אוקטובר 1958 |
ביזארו נראה כמו גרסה מעוותת של סופרמן, ונוצר כתוצאה מניסיון כושל ליצור העתק משובט של סופרמן. הוא ניחן באותם כוחות-על, אך סובל מאינטליגנציה נמוכה והיגיון מעוות, הגורם לו לדבר ב"שפת ההפך", למשל, לומר "מעלה" במקום "מטה", "טוב" במקום "רע". הדמות כיכבה בסדרת חוברות בשם "ביזארו-וורלד". |
| מטאלו | Action Comics #252 מאי 1959 |
פושע שמוחו הושתל בגוף רובוטי, המונע על ידי קריפטונייט, דבר ההופך אותו ליריב מסוכן לסופרמן. |
| גנרל זוד | Adventure Comics #283 אפריל 1961 |
אחד מאויביו המושבעים של סופרמן. ראש הצבא לשעבר של מרכז החלל בקריפטון, שניסה להשתלט על הכוכב, אך נתפס ונדון ל-40 שנות מאסר באזור הפנטום. מאז השתחרר וניסה להשתלט על כדור הארץ. |
| אולטרה-מן (אנ') | Justice League of America #29 אוגוסט 1964 |
כפיל נבל של סופרמן מכדור ארץ מקביל, שכוחותיו זהים לאלה של סופרמן. במציאות לאחר המשבר, אנטי-קריפטונייט הוא מקור כוחו (במקום קרינת השמש הצהובה, מקור כוחו של סופרמן), וכוחותיו משתווים לאלה של סופרמן כל עוד הוא חשוף לאנטי-קריפטונייט. חבר בסינדיקט הפשע של אמריקה, גרסת הנבלים של ליגת הצדק. בסדרה סמולוויל הוא בעצם קלארק במימד מקביל שגודל על ברכי הרשע על ידי ליונל לותר במקום הזוג קנט. |
| דארקסייד | Superman's Pal, Jimmy Olsen #134 נובמבר 1970 |
רודן עריץ של כוכב הלכת אפוקוליפס. |
| מונגול | DC Comics Presents #27 נובמבר 1980 |
שליט עולם הגלדיאטורים החייזרי "עולם מלחמה". ניסה פעמים רבות לשבור את איש הפלדה. בנו, מונגול השני, ממשיך את דרכו. |
| המכחיד | Action Comics Annual #2 מאי 1989 |
בינה מלאכותית חזקה ביותר מכוכב הלכת קריפטון. תוכנת המכחיד ביקשה במקור להפוך את כדור הארץ לקריפטון חדש. מאז, היא התמזגה עם מדען אנושי בשם דייוויד קונר ושימשה כסופרמן מחליף בזמן מותו של סופרמן. |
| סופרבוי פריים | DC Comics Presents #87 נובמבר 1985 |
קלארק קנט מעולם מקביל אשר הושמד בעקבות אירועי המשבר בעולמות האינסופיים. נלכד במרחבי הזמן למשך עידנים, והשתחרר מתוך יקום הכיס במטרה להחליף את סופרמן. |
| סייבורג סופרמן | Adventures of Superman #466 מאי 1990 |
האנק הנשאו היה אסטרונאוט שמת במהלך משימה בחלל שנדונה לכישלון, ומאשים את סופרמן באובדן גופו המקורי ובמותה של אשתו. מתחזה לסופרמן לאחר מותו, ומשמיד את העיירה "קוסט סיטי", עיר הולדתו של הגרין לנטרן האל ג'ורדן בעזרתו של מונגול. כעת חבר חיל סינסטרו. |
| דומסדיי | Superman: The Man of Steel #17 נובמבר 1992 |
יצור עוצמתי ומבעית שנוצר בתור ניסוי גנטי קריפטוני קדום, מת שוב ושוב וחזר לחיים חזק יותר. נהרג בקרב בין שני הטיטנים וחזר לחיים. ידוע בתור הנבל שהצליח להרוג את סופרמן. |
עיבודים למדיות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
הפופולריות הרבה של סופרמן הובילה לעיבוד של עלילותיו גם למדיות נוספות, מלבד חוברות הקומיקס.
המאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיבוד הראשון היה רצועת קומיקס בין השנים 1939–1966 שכללה אלמנטים שלא הופיעו בסדרת הקומיקס המקורית, דוגמת כוכב הלכת קריפטון ואביו של סופרמן, ג'ור-אל.
בין השנים 1940–1951 שודר תסכית רדיו בשם "הרפתקאות סופרמן" בדיבובו של באד קולייר כקריין הראשי.
בין השנים 1941–1943 הוקרנה בבתי הקולנוע סדרה בת 17 סרטוני אנימציה שיצר מקס פליישר, חלוץ בתחום האנימציה. באד קולייר דיבב את דמותו של סופרמן גם בסדרה זו, והיא הייתה מועמדת לפרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר.
ב-1948 הופקה לבתי הקולנוע סדרת לייב אקשן בת 15 פרקים, שבה גילם קירק אלין את סופרמן. שנתיים לאחר מכן הופקה סדרה נוספת בכיכובו, בשם "איש האטום נגד סופרמן", בת 15 פרקים.
בין השנים 1952–1958 שודרה סדרת הטלוויזיה הראשונה שתיארה את עלילותיו של סופרמן. השחקן ג'ורג' ריבס גילם בה את סופרמן, והיא הגיעה ל-104 פרקים.
ב-1966 הופק מחזמר בברודוויי בשם "זה ציפור, זה מטוס, זה סופרמן" שזכה לביקורות טובות אך בוטל לאחר 129 הופעות.[40]
בין השנים 1966–1969 שודרה סדרת אנימציה בת 68 פרקים קצרים בשם "ההרפתקאות החדשות של סופרמן" שהיוותה עיבוד למחזמר ויועדה לצופים צעירים, אך זכתה להצלחה בקרב כלל הצופים. הצלחת הסדרה הובילה לאחר מכן לסדרת אנימציה נוספת, "סופר-חברים" מבית האנה ברברה (1973–1984), בה הופיע סופרמן לצד דמויות נוספות של גיבורי DC קומיקס נגד הארגון הרשע של לקס לות'ר. הסדרה עצמה זכתה לשישה המשכים, ששודרו עד לשנת 1986.
ב-1978 הופק "סופרמן: הסרט", סרט קולנוע באורך מלא בבימויו של ריצ'רד דונר ובכיכובו של האלמוני, כריסטופר ריב. הסרט זכה להצלחה אדירה בקרב המעריצים ובקופות והצלחתו הביאה להפקת שלושה סרטי המשך נוספים בשנות ה-80, אם כי אלה לא שיחזרו את הצלחתו של הראשון ונטו יותר לקומדיה.
ב-1988 חזר סופרמן לטלוויזיה בשתי סדרות נפרדות: סדרה מצוירת בבימוי רובי ספירס,[41] וסדרת לייב אקשן בשם "סופרבוי" העוסקת בנעוריו של סופרמן ששודרה בין השנים 1988 – 1992.
בין השנים 1993–1997 שודרה סדרת הטלוויזיה "לויס וקלארק: הרפתקאותיו החדשות של סופרמן" למשך ארבע עונות, בכיכובם של דין קיין וטרי האטצ'ר, שהתמקדה ביחסיו של קלארק קנט עם לויס ליין בתור סופרמן ובתור קלארק.
בין השנים 1996–2000 שודרה "סופרמן: סדרת האנימציה" בערוץ Cartoon Network בהפקת האחים וורנר אנימציה ובהפצת Warner Bros. Television Studios.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2001-2011 שודרה הסדרה ״סמולוויל״ המספרת את עלילותיו של קלארק קנט הצעיר (בכיכובו של ׳טום וולניג׳) ועד להפיכתו לסופרמן.
סרטי לייב אקשן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 יצא הסרט "סופרמן 2: הגרסה של ריצ'רד דונר" כעיבוד מחודש לסרט "סופרמן 2", ובהמשכון שלו "סופרמן חוזר" בבימויו של בריאן סינגר ובכיכובו של ברנדון ראות'.
בשנים 2013–2022 גילם השחקן הנרי קאביל את סופרמן ביקום הקולנועי של DC. בשנת 2019 בסרט שהאזאם! ריאן האנדלי גילם את סופרמן בהופעת קמע במקום הנרי קאביל. בשנת 2021 הנרי קאביל גילם את הדמות בסרט ליגת הצדק: גרסת סניידר.
בינואר 2023 פורסם כי ג'יימס גאן עובד על תסריט לסרט חדש על דמותו של סופרמן, בשם "סופרמן", שייצא לאקרנים בשנת 2025. ביוני פורסם שדייוויד קורנסווט יגלם את דמותו של סופרמן בסרט.[42]
אנימציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2001–2006 שודרו סדרות האנימציה "ליגת הצדק" ו"ליגת הצדק ללא גבולות" בערוץ Cartoon Network בהפקת האחים וורנר אנימציה ובהפצת Warner Bros. Television Studios.
בין השנים 2006–2020 יצאו מספר סרטי אנימציה על הדמות ובהשתתפותה, כחלק מסרטי האנימציה החדשים של חברת DC קומיקס. ביניהם נמנים "סופרמן: מתקפתו של ברייניאק" (אנ'), "סופרמן: דומסדיי" (אנ'), "ליגת הצדק: הגבול החדש" (אנ'), "סופרמן/באטמן: אויבי הציבור" (אנ'), "ליגת הצדק: משבר בשני העולמות" (אנ'), "סופרמן/באטמן: אפוקליפסה" (אנ'), "ליגת הצדק – הדור הבא", "סופרמן/שהאזאם: שובו של אדם השחור" (אנ'), "אול סטאר סופרמן" (אנ'), "ליגת הצדק: אבדון" (אנ'), "סופרמן נגד האליטה" (אנ'), "סופרמן: ללא מעצורים" (אנ'), "ליגת הצדק: פרדוקס פלאשפוינט" (אנ'), "ליגת הצדק: מלחמה", "ליגת הצדק: כס אטלנטיס" (אנ'), "ליגת הצדק נגד הטיטאנים הצעירים" (אנ'), "ליגת הצדק האפל" (אנ'), "מותו של סופרמן" (אנ') ו"שלטונם של הסופרמנים" (אנ'), "ליגת הצדק נגד חמשת הקטלניים" (אנ'), "ליגת הצדק האפל: מלחמת אפוקליפס", "סופרמן: איש המחר" (אנ').
השפעה תרבותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של סופרמן נחשבת לאייקון תרבות פופולרית אמריקאי.[43][44][45] היא נמנית בין הדמויות הראשונות בסוגת גיבורי-העל, וכן מהווה את אחת הדמויות המזוהות עם הסוגה והמוכרות ביותר בה. דמותו הייתה בעלת השפעה מכרעת על התפתחות הסוגה ונשארה אחת מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר גם כיום. הרפתקאות הדמות ופופולריותה הרבה ביססו את הדמות ככוח מניע בעיני הציבור, והיא היוותה השראה למוזיקאים, קומיקאים וכותבים כאחד. היסוד הכימי החוצני קריפטונייט וכן שם הנבל ברייניאק הפכו זה מכבר לשם נרדף למושגים שגורים כעקב אכילס ובינה מלאכותית.[46]
ניתוח ספרותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבקרים וחוקרים שונים עסקו במהלך השנים בהשפעתה של הדמות בארצות הברית וברחבי העולם. הסופר אומברטו אקו דן במאפייניה המיתיים של הדמות בשנות ה-60, הרבה לפני השינויים אותם עברה הדמות בעקבות המשבר בעולמות האינסופיים של שנת 1986.[47] במאמרו זה, אקו מציין את יכולותיו הרבות והעוצמתיות של סופרמן, את ניגודו הגמור בזהותו כקלארק קנט, וכן את השלכתו על הקורא הממוצע – אשר נרדף בידי תסביכים שמעבר לכוחותיו ונתון להצקות ממושכות בידי חבריו. אקו מזכיר גם את מתן התקווה כי יום אחד יוכל אותו אדם לשחרר מנבכי אישיותו המתוסכלת את אדם-העל אשר יכפר על שנים של קיום מביך. סופר המדע הבדיוני לארי ניבן עמד על טיב היחסים הרומנטיים של הדמות עם לויס ליין ועל חסרונותיו של החייזר הקריפטוני בהסתגלותו לחיים ארציים.[48] סקוט בוקטמן, תאורטיקן תרבות מאוניברסיטת סטנפורד, דן בהאנשתם של גיבורי-על ובתנועתם באזורים עירוניים, ורואה בריחופו של סופרמן מעל בנייניה הגבוהים של מטרופוליס כייצוג לתפיסה קורבוזית שלפיה כל המרחב שלפניו פתוח ונגיש.[49]
אזכורים ופרודיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של סופרמן הפכה למקור השראה גם למוזיקאים רבים, ששיריהם מנציחים את הדמות. שירו של הזמר הסקוטי דונובן, "Sunshine Superman", שנכלל במצעד בילבורד הוט 100, מזכיר את הגיבור גם בשם השיר וגם במילותיו, המציינות "לסופרמן ולגרין לנטרן אין יתרון עליי". הזמר-היוצר של הפולק-רוק, ג'ים קרוצ'י, שר על הדמות בפזמון השיר You Don't Mess Around With Jim. שירים נוספים שמזכירים את סופרמן כוללים את הסינגל של להקת ג'נסיס, "Land of Confusion", שירם של הקינקס "(Wish I Could Fly Like) Superman" (אנ'). שירם של הקראש טסט דאמיז, "Superman's Song" (אנ'), חוקר את התבודדותה של הדמות ואת מחויבותה בעולם. הדמות הוזכרה בשירים נוספים של אמנים רבים, ביניהם בון ג'ובי, אלאניס מוריסט, קווין, AC/DC, לורי אנדרסון, דיו, בוני טיילר,[50] בריאן אדמס, סטון טמפל פיילוטס, 3 Doors Down, בוש, אמה בנטון, דייב מת'יוס בנד, אמינם, ג'ושוע סקוט שאזיי, סופיאן סטיבנס, ג'יי זי, טי-פיין, דה גיים וטיילור סוויפט.
בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]התייחסויות מוזיקליות לדמותו של סופרמן לא היו היחידות. בסרט באטמן ורובין, כאשר באטמן מסרב לצרף את רובין כשותף, הוא מציין כי זו הסיבה שסופרמן עובד לבדו. בסרט ספיידרמן, הדודה מיי מייעצת לאחיינה פיטר פארקר לא להתאמץ יותר מדי, כיוון שהוא לא סופרמן.
בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרודיות על הדמות החלו להופיע כבר בשנת 1942 עם הצגת דמותו של מייטי מאוס בסרטון קצר בשם "עכבר המחר". שנה לאחר מכן, באגס באני הופיע בסרטון אנימציה בשם "סופר ראביט", שבו אכילת גזרים מועשרים מקנה לו כוחות-על. הסרטון מסתיים בכך שבאגס באני ניגש לתא טלפון כדי להחליף את זהותו לסופרמן האמיתי, ויוצא משם כנחת אמריקני. בשנת 1956, דאפי דאק נטל את זהותו של "קלאק טרנט" בסרטון האנימציה הקצר "Stupor Duck" ובחוברת קומיקס של לוני טונס בהמשך.[51] חבורת מונטי פייתון הבריטית יצרה עבור סקיצה לתוכניתם ברשת BBC דמות של מתקן אופניים בעולם שמלא בסופרמנים. באותה רשת, הסיטקום "גיבור שלי" הציג את דמותו של גיבור-העל ת'רמומן, פסטיש של סופרמן שגר עם חברתו ומנסה להציל את העולם. בארצות הברית, התוכנית סאטרדיי נייט לייב ערכה מספר פרודיות לדמות, והשחקנית מרגו קידר גילמה בשנית את דמותה של לויס ליין במערכון משנת 1979. ג'רי סיינפלד, מעריץ מושבע של סופרמן, הביא בסדרתו סיינפלד מגוון התייחסויות לדמות, ובשנת 1997 ביקש שסופרמן יככב לצידו בסרטון פרסומת לאמריקן אקספרס. הסרטון שודר במהלך משחקי הפלייאוף של NFL והסופרבול של שנת 1998, וסופרמן אויר בדמותו של המאייר קורט סוואן לפי בקשתו של סיינפלד.
דירוגים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמותו של סופרמן נבחרה במקום הראשון ברשימת 50 גיבורי-העל הגדולים ביותר שערך מגזין אמפייר,[52] וכן במקום הראשון ברשימת גיבורי-העל הגדולים של שנת 2011 שערך האתר IGN[53]
מותג הקומיקס זיכה את יוצריו בשישה פרסי אייזנר, ביניהם הסיפור הקצר, האלבום הגרפי, המאיירים והסדרה החדשה הטובים ביותר וקטגוריה מיוחדת ליוצרי הדמות, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר: היכל התהילה של שנת 1992.[54][55]
- הסיפור הקצר הטוב ביותר:
- Letitia Lerner, Superman's Baby Sitter מאת אליזבת' גלאס וקייל בייקר, חוברת בת 80 עמודים מהחותם "עולמות אחרים", הוצאת DC קומיקס, 2000
- האלבום הגרפי הטוב ביותר:
- המאייר הטוב ביותר:
- Superman: Peace on Earth, אלכס רוס, 1999
- האמן / האינקר / צוות אמנים הטוב ביותר:
- Superman for All Seasons, טים סייל, 1999
- הסדרה החדשה הטובה ביותר:
- All-Star Superman (All Star DC Comics) מאת גראנט מוריסון ופרנק קוויטלי, הוצאת DC קומיקס, 2006
בנוסף, המותג זכה בשלושה פרסים ע"ש הארווי קורצמן,[56] בהם האמן, האינקר והמהדורה הטובים ביותר. יוצרי הדמות, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, זכו בקטגוריה מיוחדת גם בפרס זה: היכל התהילה ע"ש ג'ק קירבי של שנת 1993.
- האמן הטוב ביותר:
- World's Finest, סטיב רוד, הוצאת DC קומיקס, 1991
- האינקר הטוב ביותר:
- Superman vs. Aliens, קווין נולן, הוצאת DC קומיקס ו-Dark Horse, 1996
- המהדורה המוגבלת הטובה ביותר:
- Superman & Batman: World's Funnest מאת אוון דורקין ואמנים שונים, חותם Elseworlds של הוצאת DC קומיקס, 2001
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרות רצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Superman Vol.5 (ספטמבר 2018 ואילך) – כרך חמישי בסדרת הדגל של סופרמן, בכתיבתו של בריאן מייקל בנדיס.
- Action Comics (יוני 1938 עד היום + 13 חוברות שנתיות משנים 1987–1997, 2007 עד היום) (ISSN 1948-1322) – סדרת הדגל הראשית של הדמות.
- בספטמבר 2011 מיספור החוברות אותחל מחדש (ISSN 2164-358X) עם ה-52 החדשים (The New 52).
רומנים גרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Superman: Infinite City (2005), אוגדן: מסת"ב 978-1401200664, כריכה קשה: מסת"ב 978-1401200671
- Superman: End of the Century (2000), אוגדן: מסת"ב 978-1563899249, כריכה קשה: מסת"ב 978-1563895746
- Son of Superman (2000), אוגדן: מסת"ב 978-1563895968, כריכה קשה: מסת"ב 978-1563895951
סדרות שהסתיימו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Superman Vol.4 (אוגוסט 2016 – יוני 2018, 45 חוברות) – כרך רביעי בסדרת הדגל של סופרמן, תחת חותם "הלידה מחדש של DC". כאשר סופרמן המקורי של ארץ פריים מת, סופרמן שלפני פלאשפוינט מחליף את מקומו כמגן כדור הארץ.
- Superman Vol.3 (ספטמבר 2011 – יולי 2016, 52 חוברות) – כרך שלישי בסדרת הדגל של סופרמן, שמתרחש בהמשכיות "ה-52 החדשים" שלאחר פלאשפוינט.
- Superman/Batman (אוקטובר 2003 – אוקטובר 2011, 87 חוברות ו-5 שנתיות) – הרפתקאותיהם המשותפות של סופרמן ובאטמן, חידוש לסדרת World's Finest Comics הישנה.
- Superman Vol.1 (יוני 1939 – דצמבר 1986, 423 חוברות ו-12 שנתיות; מאי 2006–אוגוסט 2011, 64 חוברות) – כרך ראשון בסדרת הדגל של סופרמן, שהחל בהרצה מתור הזהב של הקומיקס ועד לתחילתו של העידן המודרני של הקומיקס עם פרוץ המשבר בעולמות האינסופיים.
- Superman Confidential (ינואר 2007 אפריל 2008, 14 חוברות). סיפורי הדמות בתחילת הקריירה שלה, עימותיה הראשונים, החלטותיה והיכרויותיה הראשונות עם דמויות מוכרות.
- Adventures of Superman (ינואר 1987 – אפריל 2006, 225 חוברות ו-9 שנתיות) – במקור הכרך הראשון של כותר Superman, ששינה את שמו לאחר המשבר בעולמות האינסופיים, חוברות #424-649.
- Superman Vol.2 (ינואר 1987 – אפריל 2006, 226 חוברות ו-12 שנתיות) – כרך שני בסדרת הדגל של סופרמן, המתרחש בהמשכיות שלאחר המשבר בעולמות האינסופיים. רץ במקביל ל-Adventures of Superman. לאחר המשבר האינסופי של שנת 2006, הכותר שינה את שמו חזרה ל-Superman Vol.1 בחוברת מספר 650 והמשיך בהרצה עד לאוגוסט 2011.
- Superman: The Man of Steel (יולי 1991 – מרץ 2003, 134 חוברות + 2 חוברות ספיישל)
- Superman: The Man of Tomorrow (יוני 1995 – ספטמבר 1999, 16 חוברות רבעוניות)
מיני סדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Final Crisis: Superman Beyond (2008–2009, 2 חוברות) – מיני סדרה שהתרחשה בזמן המשבר האחרון.
- All-Star Superman (All Star DC Comics) (2006–2008, 12 חוברות) – סדרה מחוץ להמשכיות המרכזית של הדמות, שמספרת את קורותיהן של הדמויות.
- Superman/Shazam: First Thunder (2005–2006)
- Superman: Birthright (2003–2004) – שכתוב מחודש לסיפור מקורו של סופרמן.
- Superman vs. Predator (2000)
- The Kingdom (1999)
- Batman and Superman: World's Finest (1999)
- Superman: The Dark Side (1998)
- Superman: The Doomsday Wars (1998–1999)
- Superman for All Seasons (1998)
- Superman/Doomsday: Hunter/Prey (1994)
- The Man of Steel (1986) – סיפור מקור של סופרמן לאחר המשבר וההיסטוריה המוקדמת להרפתקאותיו.
- Superman: The Secret Years (1985) – שנותיו של סופרמן הצעיר במכללה לפני המשבר בעולמות האינסופיים.
- The Phantom Zone (1982) – מיני סדרה מעוררת מחלוקת עקב האלימות שתוארה בה כנגד משטרת מטרופוליס. התמקדות באתיקה של אזור הפנטום ובקווקס-אול, קריפטוני שהופלל ואשר אותו נאלץ סופרמן לשחרר בחוברת Superman #157, לפני כעשרים שנה.[57]
- World of Krypton (1979) – אחת המהדורות המוגבלות הראשונות שפורסמו.
קרוסאוברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Adventure Comics (כרך ראשון החל בהרצה בשנת 1938 ועד ספטמבר 1983 למשך 529 חוברות. כרך שני החל בהרצה באוקטובר 2009 עד לאוגוסט 2010 למשך 13 חוברות, כאשר כרך ראשון שב להרצה מחודשת מספטמבר 2010 ועד אוגוסט 2011 בכתיבתו של ג'ף ג'ונס) (ISSN 2151-1748).
- Batman/Superman/Wonder Woman: Trinity (יוני 2003 – נובמבר 2003)
- DC Comics Presents (יולי/אוגוסט 1978 – ספטמבר 1986, 97 חוברות ו-4 שנתיות) – סדרה חודשית בה חבר סופרמן לגיבור-על שונה בכל חוברת.
- World's Finest Comics (סתיו 1941 – ינואר 1986, 323 חוברות) – סדרת כותרים בה סופרו הרפתקאותיהם של סופרמן ובאטמן בנפרד, עד לציוותם משנות ה-50 ועד לביטולו של הכותר.
כותרים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Infinity Inc Vol.2 (נובמבר 2007 – אוקטובר 2008, 12 חוברות) – מעללי קבוצה חדשה של "אינסופיות בע"מ" בהנהגת ג'ון הנרי איירונס (סטיל).
- The Superman Chronicles (פברואר 2006 – יוני 2011, 9 חוברות) – סדרת אוגדנים הכוללים הדפסה מחודשת של סיפורים מוקדמים של סופרמן.
- Steel (פברואר 1994 – יולי 1998, 53 חוברות ו-2 שנתיות) – סדרת סולו בכיכובו של ג'ון הנרי איירונס (סטיל).
- Superman's Nemesis: Lex Luthor (מרץ 1999 – יוני 1999)
- Superman Family (אפריל/מאי 1974 – ספטמבר 1982, 74 חוברות) – אנתולוגיית חוברות ששילבה את סיפורי ג'ימי אולסן יחד עם סופרגירל ולויס ליין.
- Superman's Girlfriend, Lois Lane (מרץ/אפריל 1958 – ספטמבר/אוקטובר 1974, 137 חוברות ו-2 שנתיות) – סדרה בכיכובה של לויס ליין.
- Superman's Pal, Jimmy Olsen (ספטמבר/אוקטובר 1954 – פברואר/מרץ 1974, 163 חוברות) – סדרה בכיכובו של ג'ימי אולסן.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רות נצר, סופרמן הקוסם הכל יכול בסרטי ספיידרמן ובאטמן, נפש הקולנוע, עמ' 158–183, רסלינג (2014)
- רוי שוורץ, Is Superman circumcised? The complete Jewish history of the world's greatest hero, Jefferson, North Carolina, 2021, ISBN 978-1-4766-6290-9
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סופרמן, ברשת החברתית פייסבוק
סופרמן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סופרמן, ברשת החברתית אינסטגרם- דף הדמות באתר הרשמי של DC קומיקס (באנגלית)
- דף הדמות בפרויקט פאנדום של DC קומיקס (באנגלית)
- סופרמן מתור הזהב, תור הכסף והעידן המודרני, באתר Comic book database
- אלי אשד, קאל- אל: סופרמן בשפה העברית, 5 באוגוסט 2006
- פבלו אוטין, הבלתי מנוצח, באתר גלובס, 2 בינואר 2007
- פבלו אוטין, לקראת "עלייתו של האביר האפל": באטמן נגד סופרמן, באתר סריטה, 18 ביולי 2012
- אמיר בוגן, האבולוציה של הגיבורים: סופרמן, באתר ynet, 21 ביוני 2013
נועה מנהיים, איך שני נערים יהודים המציאו את סופרמן בהשראת ניטשה, באתר הארץ, 26 ביוני 2013- דוד ויצטום, כשסופרמן קרץ, באתר העין השביעית, 6 בנובמבר 2013
- אריאל הורוביץ, הגיע לגבורות: מה סוד הצלחתו של סופרמן?, בעיתון מקור ראשון, 14 באוגוסט 2018
- נירית אנדרמן, לבדוק בציציות של סופרמן: השורשים היהודיים המפתיעים של גיבור־העל הראשון, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2021
- ברק סלע, כל הסימנים מראים: ספיידרמן יהודי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בדצמבר 2021
- סופרמן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Books of the Times, John Gross, New York Times, December 15th 1987
- ^ Roger Stern. Superman: Sunday Classics: 1939–1943 DC Comics/Kitchen Sink Press, Inc./Sterling Publishing; 2006; Page xii
- ^ Petrou, David Michael (1978). The Making of Superman the Movie, New York: Warner Books ISBN 0-446-82565-4
- ^ The Complete History, the Life and Times of the Man of Steel, Les Daniels, 1998, page 19, ISBN 978-0811821629
- ^ Mietkewicz, Henry. "Great Krypton! Superman was the Star's Ace Reporter", The Toronto Star, April 26, 1992
- ^ Andrae, Nemo (online version): "Superman Through the Ages: The Jerry Siegel and Joe Shuster Interview, Part 8 of 10" (1983)
- ^ Sabin, Roger (1996). Comics, Comix & Graphic Novels (4th paperback ed.). Phaidon. ISBN 0-7148-3993-0
- ^ Superman Versus the KKK: The Man of Steel's forgotten past as a Klan-fighter remembered, Richard Von Busack
- ^ When World-views Collide: Philip Wylie in the Twenty-first Century, Gregory Feeley, Science Fiction Studies #95 Volume 32 Part 1, March 2005
- ^ Steranko, Jim (1970). The Steranko History of Comics. 1. Supergraphics. pp. 35–37. ISBN 0-517-50188-0
- ^ Strange Visitor From Another Planet! – In The Beginning, Jerry Siegel, 1938
- ^ בדומה לצירוף המקראי, המופיע מספר פעמים בתהלים, כט
- ^ Superman's Other Secret Identity, Jeff Fleischer, World Jewish Digest, August 2006
- ^ Up, Up and Oy Vey: Comic Books and Religion, May 1st 2007
- ^ Beliefwatch: Good Fight,(הקישור אינו פעיל, 4.10.2021) The Daily Beast, June 18th 2006
- ^ Superman, Blair Kramer, Jewish Virtual Library
- ^ Ubermensch, The Reign of the Superman,(הקישור אינו פעיל, 4.10.2021) Dial B for Blog, The World's Greatest Comic Blogazine
- ^ The Mythology of Superman. [DVD]. Warner Bros. 2006
- ^ Superman and the War Years, Wallace Harrington, Superman Homepage
- ^ The Ideology of Superman: Defender of the Status Quo, September 15th 2011(הקישור אינו פעיל, 29.1.2020)
- ^ Fox, Gardner (w), Hibbard, Everett E. (a). "$1,000,000 for War Orphans" All Star Comics 7 (October–November 1941), All-American Publications
- ^ Superman #423, Action Comics #583, September 1986
- ^ Moore, Alan (w), Swan, Curt (p), Pérez, George & Schaffenberger, Kurt (i). Superman: Whatever Happened to the Man of Tomorrow?, DC Comics, ISBN 1-56389-315-0
- ^ O'Neil, Dennis (w), Dillin, Dick (p), Greene, Sid (i). "Star Light, Star Bright – Death Star I See Tonight!" Justice League of America 73 (August, 1969), DC Comics
- ^ Byrne, John (w)(p), Giordano, Dick (i). The Man of Steel Ed. Barry Marx. DC Comics, 1987. ISBN 0-930289-28-5
- ^ Jurgens, Dan, Ordway, Jerry, Simonson, Louise et al. (w), Jurgens, Dan, Guice, Jackson, Bogdanove, Jon, et al. (p), Rodier, Denis, Janke, Dennis, Breeding, Brett et al. (i). The Death of Superman Ed. Mike Carlin. NY:DC Comics, April 14, 1993. ISBN 1-56389-097-6
- ^ Jurgens, Dan, Kesel, Karl, Simonson, Louise et al. (w), Jurgens, Dan, Guice, Jackson, Bogdanove, Jon, et al. (p), Rodier, Denis, Janke, Dennis, Breeding, Brett et al. (i). The Return of Superman (Reign of the Supermen) Ed. Mike Carlin. NY:DC Comics, September 3, 1993. ISBN 1-56389-149-2
- ^ Waid, Mark (w), Yu, Leinil Francis (a). Superman: Birthright. NY:DC Comics, October 1, 2005. ISBN 1-4012-0252-7
- ^ Johns, Geoff (w), Jimenez, Phil, Pérez, George, Ordway, Jerry et al. (a). Infinite Crisis. NY:DC Comics, September 20, 2006. ISBN 1-4012-0959-9 ISBN 978-1-4012-0959-9
- ^ Action Comics #1, June 1938; Superman #1, 1939 ;Superman #61 November 1949
- ^ Secret Origins Vol. 2 #1, The Secret Origin of the Golden Age Superman, April 1986
- ^ Oddball Comics, Scott Shaw, September 22nd 2003
- ^ DC Flashback: The Flash, July 2nd 2007
- ^ Action Comics #484, June 1978
- ^ Superman vol. 2 #22, October 1988
- ^ Superman (vol. 2) #50, December 1990
- ^ Infinite Crisis Secret Files & Origins, April 2006
- ^ Action Comics #850, July 2007
- ^ Superman #700-706, August 2010-February 2011
- ^ Holiday, Bob & Harter, Chuck. Superman on Broadway, 2003
- ^ "Backgrounder" (הקישור אינו פעיל, 4.10.2021) Ruby-Spears Productions. Retrieved January 11, 2007
- ^ Aaron Couch, ‘Superman: Legacy’ Finds Leads With David Corenswet and Rachel Brosnahan, The Hollywood Reporter, 2023-06-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Holt, Douglas B. (2004). How Brands Become Icons: The Principles of Cultural Branding. Boston: Harvard Business School Press. p. 1. ISBN 1578517745
- ^ Koehler, Derek J., Harvey, Nigel. (eds.), ed (2004). Blackwell Handbook of Judgment and Decision Making. Blackwell. p. 519. ISBN 1405107464
- ^ Dinerstein, Joel (2003). Swinging the machine: Modernity, technology, and African American culture between the wars. University of Massachusetts Press. p. 81. ISBN 1558493832
- ^ T. F. Hoad (ע), The concise Oxford dictionary of English etymology, Oxford: Oxford/Clarendon Press, 1986, ISBN 978-0-19-172715-3
- ^ The Role of the Reader: explorations in the semiotics of texts, p. 107
- ^ 1971 Man of Steel, Woman of Kleenex, Larry Niven, Reprinted from All the Myriad Ways
- ^ Bukatman, Scott (2003). Matters of Gravity: Special Effects and Supermen in the 20th century. Duke University Press. ISBN 0822331322
- ^ בשיר Holding Out for a Hero, כתבו ג'ים סטיינמן ודין פיצ'פורד
- ^ Looney Toons #97, Big Comicbook Database(הקישור אינו פעיל, 29.1.2020)
- ^ The 50 Greatest Comic Book Characters
- ^ IGN's Top 100 Comic Book Heroes: #1 – Superman
- ^ Will Eisner Comic Industry Award: Summary of Winners, Joel Hahn, Comic Book Awards Almanac
- ^ "Alan Moore Back on Top for 2006 Eisner Awards", Comic-Con International. July 2006. Retrieved January 17, 2007(הקישור אינו פעיל, 29.1.2020)
- ^ Harvey Award Winners Summary, Joel Hahn, Comic Book Awards Almanac
- ^ Bob Joy (ע), Superman: tales from the Phantom Zone, New York: DC Comics, 2009, ISBN 978-1-4012-2258-1. (באנגלית)
