לדלג לתוכן

סויוז TMA-7

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סויוז TMA-7
מימין לשמאל: ויליאם מקארתור, ולרי טוקרב, גרגורי אולסן
מימין לשמאל: ויליאם מקארתור, ולרי טוקרב, גרגורי אולסן
נתוני משימה
מטרה מרכזית עגינה בתחנת החלל הבין-לאומית עם חברי משלחת מס' 12
כן שיגור כן שיגור מס' 1 קוסמודרום בייקונור
שיגור 1 באוקטובר 2005 03:55 UTC
נחיתה 8 באפריל 2006 23:48 UTC
משך המשימה 189 ימים, 19 שעות, 53 דקות
נתוני חללית
מסת החללית 7,200 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז-FG עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 2,987
אפהליון 252 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 200 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.7 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 200–252 ק"מ
נטיית מסלול 51.7°
צוות
אנשי צוות ולרי טוקרב, גרגורי אולסן, ויליאם מקארתור, מרקוס פונטס עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז TMA-6
משימה הבאה
סויוז TMA-8
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 28877 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 2005-039A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סויוז TMA-7רוסית: Союз ТМА-7) היא חללית סויוז ששוגרה ב-1 באוקטובר 2005 בשעה 03:55 מקוסמודרום בייקונור. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות – הקוסמונאוט הרוסי ולרי טוקרב, והאסטרונאוטים האמריקאים ויליאם מקארתור וגרגורי אולסן.

צוות המראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות נחיתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות גיבוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך המשימה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אסון קולומביה הופסקו טיסות של מעבורת חלל. בעקבות כך תוכנית ניצול תחנת החלל הבין-לאומית עובדה מחדש. החל משנת 2003 צוות התחנה צומצם לשני חברי הצוות בהתאם ליכולת של חלליות מדגם "סויוז".

חללית "סויוז TMA-7" שוגרה ב-1 באוקטובר 2005 מקוסמודרום בייקונור הנמצא בשטח קזחסטן ומנוהל על ידי רוסיה. השיגור בוצע באחריות רוסקוסמוס בעזרת משגר מדגם "סויוז FG". החללית נבנתה על ידי תאגיד הטילים והחלל אנרגיה.

ב-3 באוקטובר בוצע עגינה במודול "פירס" של תחנת החלל. באותה עת בתחנה שהה צוות משלחת מס' 11 לתחנת החלל הבין-לאומית בפיקוד סרגיי קריקאליוב. החללית הביאה איתה ציוד ומצרכים. אנשי משלחת מס' 11 ביחד עם צוות החללית החלו בהעברת הציוד לתחנת החלל. במקביל החל תהליך העברת שליטה על תחנת החלל למשלחת מס' 12 לתחנת החלל הבין-לאומית. על הטיסה היה תייר חלל גרגורי אולסן ששילם כ-20 מיליון $. ב-10 באוקטובר צוות משלחת מס' 11 וגרגורי אולסן עזבו את תחנת החלל בחללית "סויוז TMA-6" ונחתו בכדור הארץ לאחר כ-6 חודשי עבודה בתחנת החלל.

חללית "סויוז TMA-7" נותרה מחוברת לתחנת החלל הבין-לאומית כ"חללית חילוץ" במצב חירום.

צוות קבוע מס' 12 בפיקוד ויליאם מקארתור החל בביצוע תוכנית שכללה מספר ניסויים ותחזוקת תחנת החלל. הם ערכו מספר ניסויים מדעיים וביצעו פעילות חוץ רכבית. במהלך שהותם בתחנת החלל תוכנן ביקור של מעבורת החלל דיסקברי בנסגרת משימה STS-121 אך הוא נדחה ל-2006

ב-18 בנובמבר בוצע שינוי מיקום החללית והיא חוברה למודול "זאריה"

ב-20 במרץ בוצע שינוי מיקום החללית והיא חוברה למודול "זבזדה"

ב-1 באפריל 2006 לתחנת החלל הגיע חללית סויוז TMA-8 עם צוות משלחת מס' 13 בפיקוד פאבל וינוגרדוב. לאחר העברת שליטה על תחנת החלל לצוות החדש, צוות משלחת מס' 12 ומרקוס פונטס מברזיל שהגיע עם "סויוז TMA-8" נכנסו לחללית "סויוז TMA-7" ונחתו בכדור הארץ ב-8 באפריל 2006 אחרי כ-6 חודשי עבודה. הנחיתה עברה ללא בעיות מיוחדות.

בתחנת החלל הבין-לאומית נותר צוות משלחת מס' 13 שהגיע מספר ימים לפני זה בחללית סויוז TMA-8.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז TMA-7 בוויקישיתוף