נוקס מרטין
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1923 ברנקייה, קולומביה  |
|---|---|
| פטירה |
15 במאי 2022 (בגיל 99) |
| מקום לימודים |
ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק |
| תחום יצירה |
ציור |
| זרם באמנות |
אקספרסיוניזם מופשט |
| יצירות ידועות |
Venus |
| פרסים והוקרה |
לגיון הכבוד |
|
www | |
  | |
נוקס מרטין (באנגלית: Knox Martin; 12 בפברואר 1923 – 15 במאי 2022) היה צייר ופסל אמריקאי. התגורר ועבד בעיר ניו יורק. משנת 1946 ועד שנת 1950 למד בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק והיה לאחד החברים המובילים של אסכולת ניו יורק – קבוצה של אמנים וסופרים. "האמנות שנוצרת משושלת ספציפית היא יצירת המציאות. אך התעסקות של מה שאני עושה, הוא היצירה". – נוקס מרטין (1999).
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרטין נולד בברנקייה שבקולומביה, בנו הבכור של חלוץ התעופה סא"ל ויליאם נוקס מרטין (1891–1927, נולד בווירג'יניה), ושל איזבל. בשנת 1921, נישאו באזור תעלת פנמה. נוקס מרטין האב היה צייר, משורר, טייס והאדם הראשון שטס מעל הרי האנדים. שש שנים לאחר נישואיו, מרטין האב נפצע אנושות בתאונת דרכים בווטרטאון, ניו יורק. איזבל, אלמנתו, עברה עם שלושת בניה הצעירים מסאלם, וירג'יניה לעיר ניו יורק.
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששירת במלחמת העולם השנייה, נוקס מרטין למד אמנות בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק מ-1946–1950. שם הוא למד עם הארי שטרנברג, ואסלב ויטלאסיל, וויל בארנט ומוריס קנטור. בשנת 1954, פרנץ קליין חברו של נוקס מרטין, הציג ציור שלו בתערוכה השנתית של גלריה סטייבל. צ'ארלס איגן, בעל גלריית צ'ארלס איגן, התלהב מהציור של נוקס מרטין וביקש ממנו להציג את עבודתו בתערוכת יחיד לכבוד יום השנה העשירי לגלריית איגן.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוקס מרטין נודע בעיקר בזכות רפרטואר של סימנים וסמלים שהיו מזוהים איתו, אשר רמזו על טבע ובייחוד על הצורה הנשית. עבודותיו לרוב בוצעו בקנה מידה גדול ביד חופשית, בצורה שטוחה תוך שימוש בצבעים בהירים, למשל בציור הקיר, אישה עם אופניים, שנמצא ברחובות מערב יוסטון ומקדוגל במנהטן. הוא בעיקר פיסל וצייר תוך שימוש במדיות : אקריליק, קולאז', פרסקו, ציור דיו (עט ודיו), מיקס מדיה ושמן.
אחד מציורי הקיר שלו בניו יורק, ונוס (1970), הוא באורך שתים עשרה קומות. ונוס ממוקם בצד הדרומי של מתקן כליאת ייוויו ברחוב 19 והכביש המהיר המערבי.
"באופן מסורתי אלת האהבה והפריון, ונוס מייצג אישה, ארוטית וגמישה, אבל זה גם מעביר סיפור האהבה של נוקס מרטין עם ניו יורק. ונוס הוא שיר אהבה לעיר שבה הוא חי תמיד, מקום שהפך לחלק ממנו. הצורות הנשיות - המעוקלות שבציור אשר נמצאות בניגוד ישיר לצורות הישרות בו משתלבות היטב בקומפוזיציה. הגודל העצום של ציור הקיר הזה מעצים את החוויה של הצורות הנשיות, ההיבטים הליניארי של הקומפוזציה בציור ושל האדריכלות הסביבתית. בעידן שבו האמנות ניסתה להגיע להמונים, ע"ע תרבות הפופ, ציור הקיר העצום הזה, היה דרכו של נוקס מרטין לגעת בציבור שמעולם לא היה נכנס לגלריה לאמנות" (החל משנת 2010, ונוס נחסמה על ידי בניין סמוך).
אוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודתו של נוקס מרטין נכללה באוספים של מוזיאון הוויטני לאמנות אמריקנית, המוזיאון לאמנות מודרנית, מוזיאון הירשהורן וגן הפסלים, ליגת הסטודנטים לאמנות מניו יורק, מוזיאון ברוקלין לאמנות, האקדמיה הלאומית לעיצוב, National Arts Club, אוניברסיטת ניו יורק, אולברייט, גלריית נוקס לאמנות, מוזיאון מדינת ניו יורק, המוזיאון לאמנות במונטקלייר, מכון לאמנות של שיקגו, בולטימור המוזיאון לאמנות, המוזיאון לאמנות בברקלי, בוקה רטון מוזיאון לאמנות, גלריית קורקורן לאמנות, המוזיאון לאמנות בדנוור, Heckscher המוזיאון לאמנות, מוזיאון אוניברסיטת הופסטרה, אינדיאנפוליס המוזיאון לאמנות, מוזיאון איתקה, ג'ק ס לנטון המוזיאון לאמנות, המוזיאון לאמנות בלאו, מיניאפוליס מכון לאמנויות, מוזיאון העיר אוקלהומה לאמנות, מוזיאון לאמנות בפורטלנד, מוזיאון דרום Alleghenies לאמנות, ספרינגפילד מוזיאון לאמנות, טולדו מוזיאון לאמנות, מוזיאון לאמנות ות'רספון, ולסלי, מוזיאון ויליאם בנטון לאמנות, מוזיאון ישראל, המוזיאון לודוויג בבודפשט, והספרייה הלאומית. בשנת 2002 נבחר נוקס מרטין לאקדמיה הלאומית לעיצוב. בסתיו של שנת 2010 (15 בספטמבר - 13 בנובמבר) תערוכת יחיד של ציורים בשחור לבן בניו יורק. מ-6 אוקטובר 2012 עד 6 באפריל 2013, הציגה תערוכת יחיד של יצירותיו האחרונות בגלריית סם ואדל גולדן של צבעי גולדן בניו ברלין, ניו יורק.
הוראה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוקס מרטין לימד כיתות אמן בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק. כמו כן, הוא עבד בבית הספר לאמנויות של אוניברסיטת ייל, תחילה כמבקר באמנות ולאחר מכן כפרופסור לאמנות. בנוסף לימד באוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת מינסוטה, ובית הספר הבינלאומי לציור, רישום ופיסול באומבריה, איטליה.
נפטר ב-15 במאי 2022.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Marika Herskovic, New York School Abstract Expressionists Artists Choice by Artists, (New York School Press, 2000.) ISBN 0-9677994-0-6
- Irving Sandler, From Avant-Garde to Pluralism: An On-The-Spot History, (Hard Press Editions, 2006.)ISBN 1889097683
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נוקס מרטין- Sam & Adele Golden Gallery at Golden Artist Colors
- Just Paint article: Knox Martin at the Sam & Adele Golden Gallery
- artnet.com
- artslant.com (אורכב 11.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
- The Art Students League of New York
- Knox Martin: What Art Is, LINEA
- Knox Martin- Woman: Black and White Paintings
YouTube: Knox Martin- Women:Black and White Paintings, סרטון באתר יוטיוב- Janos Gat Gallery
- Knox Martin - The Whaling Wall
- Knox Martin Greenpeace Blog
- YouTube: The Whaling Wall by Knox Martin, סרטון באתר יוטיוב
- The Pollock-Krasner Foundation, Inc.
- Public Art Fund: Venus
- Smithsonian Archives of American Art
- Knox Martin Talks On Art DVD Series(הקישור אינו פעיל)
