מקס יעקובסון

מקס יעקובסון
Max Jakobson
לידה	30 בספטמבר 1923; ויבורג, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	9 במרץ 2013 (בגיל 89); הלסינקי, פינלנד
מדינה	פינלנד
מעסיק	האומות המאוחדות
תפקיד	שגריר פינלנד בשוודיה (1972–1975)
פרסים והוקרה	מסדר הצלב של טרה מריאנה (אנ'), דרגה ראשונה

מקס יעקובסון (בפינית: Max Jakobson;‏ 30 בספטמבר 1923 – 9 במרץ 2013) היה עיתונאי ודיפלומט יהודי-פיני. היה ממובילי המדיניות הנייטרלית של פינלנד במלחמה הקרה. בשנת 1971 היה מועמד לתפקיד מזכ"ל האו"ם. שימש כחבר בוועד המנהל של ארגון UN Watch.

קורות חייו ופועלו

יעקובסון נולד בשנת 1923 בעיר ויבורג שבפינלנד (כיום נמצאת העיר בשטחה של רוסיה) ליונאס יעקובסון, יושב ראש הקהילה היהודית בעירו ויושב ראש התנועה הציונית בפינלנד^[1], ופנינה (גרטה) יעקובסון, גיורת שהייתה תומכת של התנועה הרוויזיוניסטית^[2] והנהיגה דיבור עברית בביתה^[3]. סביו נולד בלטביה והשתקע בפינלנד כאשר סיים שירותו הצבאי בוויבורג. בשנת 1941 סיים מקס יעקובסון את לימודיו בהלסינקי. בשנת 1942 התגייס לצבא פינלנד ולחם במלחמת ההמשך כנגד ברית המועצות בחבל קרליה. לאחר המלחמה החל את דרכו כעיתונאי והיה כתב של ה-BBC בלונדון בשנים 1946–1948 וכתב של העיתון "Uusi" בשפה הפינית בשנים 1948–1953. בשנת 1953 החל לעבוד במשרד החוץ הפיני. הוא היה נספח עיתונות בוושינגטון עד 1958 ובשנים 1958–1962 היה מנהל מחלקת העיתונות של המשרד בהלסינקי^[4]. בין השנים 1965–1971 כיהן כשגריר פינלנד באו"ם^[5] שם שימש כיושב ראש הוועדה המדינית המקבילה בשנת 1966^[6] וכנשיא התורן של מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 1969^[4]. בסיום כהונתו היה מועמד לתפקיד מזכ"ל האו"ם^[7] אך מועמדותו נכשלה בעקבות וטו שהטילה ברית המועצות^[8]. לאחר מכן עד שנת 1974 כיהן כשגריר בשוודיה^[9]^[10].

לאחר שירותו במשרד החוץ שב לארצו וכתב ספרים רבים על ההיסטוריה הפוליטית של פינלנד ועל ההיסטוריה של אנגליה. ספריו זכו להצלחה רבה ותורגמו לשפות נוספות. כמו כן היה פרשן פוליטי בתקשורת. בשנים 1999–2008 פעל כיו"ר הוועדה הבינלאומית האסטונית לחקר פשעים נגד האנושות (אנ') שחקרה את פשעי המלחמה שבוצעו באסטוניה בעת הכיבוש הנאצי^[11]. יעקובסון היה גם יועצם של כמה פוליטיקאים בפינלנד.

ספריו

אנגליה בכור ההיתוך, 1952
דיפלומטים בחורף, 1955
הדיפלומטיה של מלחמת החורף, הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1961
הקו החם, 1968
הקו האדום הדק, 1980
שכבה, 1983
פינלנד: מיתוס ומציאות, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1987
הכוח, 1992
פינלנד באירופה החדשה, 1998
העתיד?, 2005
שנים של גורל, 2008

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקס יעקובסון בוויקישיתוף

טדי פרויס, או"ם אינו טוב יותר מחבריו אך פירוקו יהיה טרגדיה, דבר, 8 באוגוסט 1976

הערות שוליים

^ מועידת ציוני פינלאמד, דבר, 17 ביולי 1932
^ שלום רוזנפלד, ז'אבוטינסקי והקלאוואלה, מעריב, 2 באוגוסט 1985
^ היהודים בפינלאנד, הצופה, 18 באוקטובר 1939
^ ¹ ² שאול בן חיים, דיפלומאט יהודי מפינלאנד - יו"ר תורן של מועצת הבטחון, מעריב, 31 בדצמבר 1968
^ שלמה שפיר, ארה"ב מביעה התנגדות נמרצת להצעת הגוש הערבי־המוסלמי למנות אפוטרופוס, דבר, 13 בנובמבר 1966
^ שלמה שפיר, אבן ייפגש שנית עם תאנט לדיון על המזרח התיכון, דבר, 30 בספטמבר 1966
^ יעקובסון: יציאת יהודים מבריה"מ - עניין פנימי, דבר, 4 במאי 1971
^ לוולדהיים רוב הסיכויים לכהונת מזכיר־או"ם, דבר, 20 בדצמבר 1971
^ מאקס יעקובסון מגיע לביקור, דבר, 26 באפריל 1973
^ שלמה שפיר, מפגש רעים בהלסינקי, דבר, 12 בפברואר 1976
^ Estonian International Commission for Investigation of Crimes Against Humanity

[1] מועידת ציוני פינלאמד, דבר, 17 ביולי 1932

[2] שלום רוזנפלד, ז'אבוטינסקי והקלאוואלה, מעריב, 2 באוגוסט 1985

[3] היהודים בפינלאנד, הצופה, 18 באוקטובר 1939

[בןחיים-4] ¹ ² שאול בן חיים, דיפלומאט יהודי מפינלאנד - יו"ר תורן של מועצת הבטחון, מעריב, 31 בדצמבר 1968

[5] שלמה שפיר, ארה"ב מביעה התנגדות נמרצת להצעת הגוש הערבי־המוסלמי למנות אפוטרופוס, דבר, 13 בנובמבר 1966

[6] שלמה שפיר, אבן ייפגש שנית עם תאנט לדיון על המזרח התיכון, דבר, 30 בספטמבר 1966

[7] יעקובסון: יציאת יהודים מבריה"מ - עניין פנימי, דבר, 4 במאי 1971

[8] לוולדהיים רוב הסיכויים לכהונת מזכיר־או"ם, דבר, 20 בדצמבר 1971

[9] מאקס יעקובסון מגיע לביקור, דבר, 26 באפריל 1973

[10] שלמה שפיר, מפגש רעים בהלסינקי, דבר, 12 בפברואר 1976

[11] Estonian International Commission for Investigation of Crimes Against Humanity

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]