לדלג לתוכן

פרשת מצורע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מצורע (פרשה))
מצורע
פסוקים ויקרא, י"ד, א' - ט"ו, ל"ג
מספר פסוקים 90
מספר תיבות 1274
תוכן היטהרות מצרעת, קורבן מצורע, דיני צרעת הבית, טומאת זב, זבה, קרי ונידה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (11)  לא תעשה (0)
טהרה מן הצרעת, תגלחת המצורע ביום השביעי לטהרתו, טבילה, קורבן מצורע, דיני צרעת הבתים, דיני טומאת זב, קורבן זב, דיני טומאת שכבת זרע, דיני טומאת נידה, דיני טומאת זבה, קורבן זבה
הפטרה
אשכנזים וספרדים מלכים ב', ז', ג'כ'
תימנים ואיטלקים מלכים ב', ז', א'כ', ומוסיפים מלכים ב', י"ג, כ"ג
בפרשה מופיעות שלוש מתוך ארבע טומאות המצריכות קורבן לאחר הטבילה: מצורע, זב וזבה. כמו כן, מופיעות חמש מתוך שש טומאות היוצאות מגוף האדם. הטומאה החסרה בשני המקרים היא יולדת, המופיעה בפרשה הקודמת.

פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ד, פסוק א' ומסתיימת בפרק ט"ו, פסוק ל"ג.

הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות או פרשת זאת תהיה[1].

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת מצורע ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת תזריע. בשנים המעוברות שאינן מתחילות ביום חמישי, כלומר בשנים מסוג בחה, זחג, זשה, בשז וגכז[2], חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול.

תוכן הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה:

תאריכי הקריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת מצורע יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת תזריע:

בנפרד:

מפטירים בספר מלכים ב', פרק ז', בסיפור על ארבעת המצורעים בעת המצור על העיר שומרון. התימנים והאיטלקים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים (וכן בנוסח רומניא) מתחילים בפסוק ג'; בכל המנהגים מסיימים בפסוק כ', אך התימנים והאיטלקים מוסיפים גם את הפסוק במלכים ב', י"ג, כ"ג.

אם השבת חלה בשבת הגדול מפטירים ברוב הקהילות בהפטרת שבת הגדול, "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (מלאכי, ג', ד'כ"ד), אמנם בקצת קהילות קוראים הפטרה מיוחדת זו רק בערב פסח שחל בשבת, ואצל חלק מהתימנים לא נוהגים לקרוא הפטרה זו כלל, ואם כן קוראים את ההפטרה הרגילה של הפרשה (ובנוסח רומניא הפטירו הפטרה זו דווקא בפרשת צו, ואם כן, כנראה הפטירו בהפטרה הרגילה בשבת הגדול שחל בפרשת מצורע).[3]

אם השבת חלה בערב ראש חודש אייר[4], קוראים את הפטרת "מחר חודש" (שמואל א', כ', י"חמ"ב).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו בפורום אוצר החכמה כאן.
  2. ^ סך הכל כ-26.3% מכלל השנים.
  3. ^ ראו גם ערך שבת הגדול.
  4. ^ בארץ ישראל בשנת הכז, כ-18% מכלל השנים.