מלכה נשר
 | |
| לידה |
30 במרץ 1907 קצ'קמט, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1959 (בגיל 52) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה |
מאריה מלכה אדלר |
| מדינה |
ישראל, הונגריה |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| שם עט |
Kecskeméti Mária |
| שפות היצירה |
עברית, הונגרית |
  | |
מלכה נשר (בהונגרית: Kecskeméti Mária; ט"ו בניסן תרס"ז, 30 במרץ 1907 – ב' באייר תשי"ט, 10 במאי 1959) הייתה משוררת יהודיה שפעלה בהונגריה ובישראל. כתבה את שיריה בהונגרית ובעברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשר נולדה בעיר קצ'קמט שבהונגריה בשם מאריה מלכה אדלר, בת למנחם ופאני אדלר לבית גולדברגר. סבה היה הרב מיכאל גולדברגר[1].
בצעירותה התגוררה בקצ'קמט, ולאחר נישואיה לצבי אודון שוורץ, סוחר פפריקה, עברה להתגורר בעיירה קלוצ'ה. המשפחה השתייכה לקהילה היהודית המקומית שהשתייכה לזרם הנאולוגי. בקאלוצ'ה נולדו שני ילדיה: יוסף (לימים פרופסור אמריטוס יוסף שנער) ואסתר אריקה (לימים אסתי כהן). נכדתה, אורית מלכה סטרוק, המתגוררת בחברון, נקראה על שמה. על חברון כתבה נשר: ”על חברון נחלתי תקים,/ כמו לבן יפונה,/ בין עולים, וכובשי ענקים/ אף בתך תמונה!”[2].
תקופת השואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1944, ימים ספורים לפני הקמת הגטו בקאלוצ'ה, נמלטה עם משפחתה לבודפשט, שם הסתתרו בדירת מסתור[3]. ההחלטה להימלט התקבלה בעקבות עדויות על השמדת יהדות פולין מפי פליטה יהודייה (צלינה אורטנר, לימים צלינה שתיל). חוויות השואה והצלת המשפחה השתקפו ביצירתה הספרותית, כפי שניתן לראות בשירה "שיבה אל לבך": ”...בסופה חמלתני שדי,/ הצל הצלת את שני גוזלי/ ביד רמה עמי מבור שחת”, בשירה "אנחה", ובמחזה "המלאך שכשל".
תקופת השחרור והעלייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שחרור בודפשט בידי הצבא האדום, נשארה המשפחה בעיר וקבעה בה את מושבה. באותה תקופה שינתה המשפחה את שם משפחתה מ'שוורץ' ל'שימו' במסגרת ניסיונותיה להשתלב בחברה ההונגרית שלאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1949 עלו ילדיה לישראל באופן בלתי-לגאלי, והיא ובעלה ניסו להצטרף אליהם. למרות מאסרה בכלא ההונגרי, הצליחה לעלות לישראל ב-1951 במסגרת איחוד משפחות.
עם עלייתה התמסרה נשר ללימוד השפה העברית והפיכתה לשפת יצירתה. תחילה התגוררה בירושלים, למדה באולפן עציון והשתתפה בהרצאות בספרות עברית באוניברסיטה העברית. בירושלים התגוררה במנזר נוטרדאם, ולבסוף קבעה את ביתה בבת-ים.
מלכה נשר נפטרה בתל אביב בב' באייר תשי"ט, 10 במאי 1959, לאחר מחלה קשה. היא נטמנה בבית הקברות קריית שאול בתל אביב.
קליטתה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הגיעה לישראל, הקדישה נשר את מרצה ללימודי עברית. חרף קשיי ההסתגלות הראשוניים, סיימה את לימודיה באולפן 'עציון' בירושלים והמשיכה ללמוד ב'בית מדרש למורי עם'. יצחק לבני (ציגל), מורה וחוקר ידוע, היה מדריכה הראשון בלימודי השפה העברית ועודד אותה לכתוב בעברית. לאחר המעבר לבת-ים, המשיכה בלימודיה באוניברסיטת תל אביב. נשר העמיקה בלימודי הספרות העברית על כל היבטיה, התמקדה בלימוד תנ"ך, ואף בימי מחלתה האחרונים ביקשה לקרוא בשירי יהודה הלוי ושלמה אבן גבירול.
שירתה בהונגרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשר החלה את דרכה הספרותית בכתיבת שירה בהונגרית, ופרסמה את יצירותיה תחת שם העט Kecskeméti Mária (מאריה מקצ'קמט) בעיתונות היהודית המקומית.
ספר שיריה הראשון בהונגרית, "שירת הענווה", ראה אור בהונגריה ב-1939. הקובץ משלב שירי נעורים העוסקים בבדידות ועגמומיות לצד שירי משפחה ואימהות המבטאים שלווה ואושר. בקובץ משתקף גם גורלו של העם היהודי.
ב-1944 השלימה את עריכת ספר שיריה השני, אך זה לא הודפס בשל פלישת הצבא הנאצי להונגריה במרץ אותה שנה.
לאחר עלייתה לישראל המשיכה ליצור בהונגרית, ופרסמה שירים בעיתונות ההונגרית שיצאה לאור בישראל בשנות החמישים. ב-1954 פרסמה בתל אביב את ספר שיריה השני בהונגרית, "אסון הסנונית".
שירתה בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1953 החלה נשר לכתוב בעברית, ופרסמה את שיריה תחת השם מלכה נשר (נשר כתרגום של שם נעוריה) בכתבי העת "דבר הפועלת", "זמנים" ובעיתון "דבר". שירתה, שהתאפיינה בנימה אישית ודתית, לא זכתה להכרה נרחבת מהממסד הספרותי של שנות החמישים, שהעדיף 'שירת אנחנו' חילונית. עם זאת, מספר אישים, ביניהם דוד זכאי, עזרא זוסמן, רבקה גורפיין ורחל כצנלסון-שזר, הכירו בייחודיות קולה השירי ובהישגה המרשים בכתיבת שירה עמוקה בשפה שאינה שפת אמה.
ההכרה הרחבה בערכה הספרותי החלה רק ב-2010, כחמישים שנה לאחר פטירתה, עם פרסום כל כתביה בעברית וערב הוקרה לשירתה בבית הסופר בתל אביב (מרץ 2011). באירוע זה הוכרה כאחת ממבשרי השירה המודרניסטית בעברית בישראל, כפי שציינו המשוררים בלפור חקק, מירון ח. איזקסון, דורית ויסמן וד"ר ז'יל אמויאל.
יצירות נוספות בתחום הספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלכה נשר תרגמה במהלך שנות ה-50 משירתה ההונגרית לעברית, ואף פרסמה תרגומים מעברית להונגרית של יצירות שכתבו יוצרים עבריים אותם העריכה: "מסדה" ליצחק למדן, "מצבה" לדוד שמעוני וכן משירי שאול טשרניחובסקי, נתן אלתרמן, י. שטיינברג, לאה גולדברג, רחל, יעקב פיכמן, זלמן שניאור, ש. מלצר ואחרים. כמו כן כתבה שני מחזות בעברית שנושאם שואת יהודי הונגריה - האחד, בשם "אשרי הגפרור", אודות חנה סנש, והשני מחזה המתאר את חיי המחתרת בדירת המסתור של משפחתה בבודפשט בשנים 1944–1945, ומשקף את הניגוד הטרגי בין החובה המוסרית לקלוט אנשים נוספים במחבוא ולהצילם, לבין החשש לסכן בזאת את חיי המשפחה שהצליחה להסתתר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלכה נשר, כל כתבי מלכה נשר בעברית כרכים א' ו-ב', בהוצאת המשפחה, ה'תש"ע
- מלכה נשר, בצור עצור מעייני, בהוצאת המשפחה, ה'תשכ"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בלוג המוקדש לשיריה של מלכה נשר, באתר המשוררת מלכה נשר
- מלכה נשר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- פרסום הוצאת כל כתבי מלכה נשר בעברית, באתר הארץ, 5 במאי 2010
- ביקורת של ארז שוייצר על שיריה של מלכה נשר בעברית, באתר הארץ, 18 במאי 2010
- הזמנה לערב הוקרה לשיריה של מלכה נשר ב'בית הסופר' בתל אביב 22/3/2011 באתר Telavivcity.com
- סיפורה של צאלינה אורטנר שתיל, ב-YouTube
- מלכה נשר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נולד 1829, נפטר 1891. כיהן כרב אב"ד בעיר מזעטור בהונגריה. דרשותיו כונסו בספר "דרשות וחידושי הרמ"ג" (חלק א' וחלק ב', דפוס תרצ"ב, באתר היברובוקס)
- ^ אורית סטרוק, חברת מופת בארץ הזאת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בפברואר 2013
- ^ בלוג אודות המשוררת מלכה נשר ז"ל, סיפור ההצלה של מלכה נשר בשנת 1944 בהונגריה, שודר לראשונה ברדיו גלי ישראל, ביום השואה הבינלאומי 27 בינואר 2015, יום ראשון, 19 באפריל 2020