מטילן
.png)
המטילן היה איש צוות מוטס, שהיה אחראי על הטלת פצצות מדויקת במשימות הפצצה, בתקופת מלחמת העולם השנייה ועד שנות החמישים.
המטילן נטל פיקוד על המטוס, בהתקרבו ליעד ההפצצה, על מנת להביא אותו לנקודה המיטבית לביצוע ההפצצה, תוך שהוא נעזר בכוונת פצצות.
ברוב המפציצים בתקופת מלחמת העולם השנייה היה מקום המטילן בקדמת המטוס. לפעמים מילא המטילן גם תפקיד מקלען אוויר קדמי כשלא היה עסוק בהפצצה.
עם התפתחות הטכנולוגיה, נכנסו לשירות מערכות הפצצה אוטומטיות שייתרו את תפקיד המטילן. היום מי שאחראי על מערכות הפצצה וכוונון הפצצות החכמות למטרה, הוא איש צוות מוטס שנקרא קצין מערכות חימוש.
בחיל האוויר של ארצות הברית, ערב מלחמת העולם השנייה, אויש תפקיד המטילן, לרוב, על ידי סמלים ונגדים. החל משנת 1941 הוסמכו רובם לקצונה. בצבאות חבר העמים הבריטי, אויש התפקיד, לרוב, על ידי נגדים בכירים ולפעמים על ידי קצינים.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ענדו מטילני צבא ארצות הברית אות מטילן מיוחד, ובשנת 1947, עת הופרד חיל אוויר מצבא ארצות הברית, קיבלו המטילנים "סיכת כנפי נווט" הנמצאת בשימוש עד היום, וידועה בשם "כנפי קצין מערכות חימוש".
בחיל האוויר הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחיל האוויר הישראלי שירתו המטילנים, לרוב, במטוסי B-17 מבצר מעופף והיו בוגרי קורס טיס במסגרת טייסת נמ"א (נווטים, מקלענים\מטילנים, אלחוטנים). בסיום הקורס קיבלו החניכים דרגת סג"ם וכנפי טיסה שבמרכזן ציור פצצה.
ערב מבצע קדש שירתו בחיל האוויר רק 3 מטילנים (התפקיד נקרא נווט־מטילן) במטוסי B-17 מבצר מעופף[1], ביניהם סא"ל (מיל') אחיקר אייל. בשנת 1958 הוצא מטוס ה־B-17 מהשירות ומקצוע המטילן בוטל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נדב ברגר, היה היה, באתר חיל האוויר הישראלי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק שטייגמן, תולדות חיל האוויר – מעצמאות לקדש 1949–1956, הוצאת מערכות
