מונדיאל 1950

אליפות העולם הרביעית בכדורגל
IV Campeonato Mundial de Futebol

מארחת	ברזיל
תקופת התחרות	24 ביוני 1950 – 16 ביולי 1950 (23 ימים)
מספר משתתפות	13 (מתוך 32 משתתפות שנרשמו)
הזוכה	אורוגוואי (זכייה שנייה)
מספר משחקים	22
מספר שערים	88 (4 בממוצע למשחק)
מספר צופים	1,337,000 (60,773 בממוצע למשחק)
מלך השערים	אדמיר (8 שערים)
השחקן המצטיין	זיזיניו
→ צרפת 1938 שווייץ 1954 ←

מונדיאל 1950 נערך בברזיל בין 24 ביוני ל-16 ביולי בשנת 1950. הנבחרת הזוכה הייתה אורוגוואי, שזכתה בגביע בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שזכתה גם בטורניר הגביע העולמי הראשון ב-1930. המשחק המכריע של הטורניר, בו גברה אורוגוואי על ברזיל בתוצאה 1–2, זכה בברזיל לכנוי "מרקנאסו" (האסון במרקנה). היה זה המונדיאל הראשון שבו הוענק הגביע על שם ז'יל רימא, לכבוד יום השנה ה-25 מאז הפך לנשיא פיפ"א.

טורניר זה היה המונדיאל הרביעי והיה היחיד שלא נערך בו משחק גמר. זאת, מאחר שעל פי המתכונת החריגה של הטורניר הספציפי הזה, עלו ארבע קבוצות משלב הבתים לשלב של בית הגמר; ולאחר מכן, הקבוצה שהוכתרה כמנצחת הטורניר (אורוגוואי) היא זו שצברה את הניקוד הגבוה ביותר בתום שלושה משחקים שלה (משחק עם כל אחת משלושת היריבות) בבית הגמר. זוהי מתכונת שדומה למתכונת המקובלת להכתרת אלופת ליגה על פי חישוב הנקודות המצטברת בתום מחזורי המשחקים של הליגה. בשונה ממונדיאל זה, ברוב טורנירי המונדיאל, המתכונת שלאחר שלב הבתים היא משחקי נוק-אאוט (אשר מוכרחים להסתיים בניצחון; ובאם המשחק נגמר בתיקו בתום כל דקות המשחק, מתקיים דו-קרב פנדלים להכרעת ניצחון): בכל שלב, הקבוצות המנצחות מעפילות לשלב הבא ומדיחות את יריבותיהן; השלב האחרון הוא משחק הגמר, שבו הקבוצה המנצחת היא האלופה וזו המפסידה היא סגניתה.

ממוצע הצופים למשחק של כ-61,000 קבע שיא שלא נשבר עד 1994, כשארצות הברית אירחה את הגביע העולמי.

רקע

מלחמת העולם השנייה גרמה לביטולם של שני טורנירים של 1942 ו-1946, וזה היה המונדיאל הראשון מאז 1938. בזמן מלחמת העולם השנייה לא התקיימו משחקי ליגה במדינות אירופה שהושפעו מהמלחמה. באנגליה ובצרפת לא התקיימו ליגות לאורך כל שנות הלחימה מ-1939 ועד 1945. ביוגוסלביה הליגה הופסקה לאחר הפלישה ליוגוסלביה ביוני 1941, אך התקיימו ליגות מקומיות לקרואטיה סלובניה וסרביה עד 1944. באיטליה התקיימה ליגה עד שאיטליה חולקה בין שטח תחת בעלות הברית בדרום איטליה, לשטח כיבוש גרמני במרכז ובצפון איטליה בקיץ 1943. למעט קיום משחקי גביע אזוריים שהתרחשו ב-1944. בהולנד בלגיה ובקרב מעצמות הציר בפרט גרמניה הצליחו לשחק כדורגל בצורה סדירה על לקיץ 1944, כאשר עונת 1944/45 לא התקיימה בהן עקב התקדמות בעלות הברית אל מדינות אלו. כאשר המדינה היחידה אשר השתתפה במלחמת העולם השנייה בהן התקיימה ליגת כדורגל באופן רציף לאורך כל שנות המלחמה הייתה דנמרק.

כתוצאה מכך במדינות אמריקה הדרומית בהן המשיכו להתקיים ליגות וטורנירי קופה אמריקה, גם לאורך שנות המלחמה, הכדורגל המשיך להתפתח לאורך שנות הארבעים ומדינות דרום אמריקה החלו להגדיל את הפער ממדינות אירופה. והדבר מסביר שבין המדינות האירופאיות שהשתתפו במונדיאל היו שלוש מדינות שהיו נייטרליות במהלך המלחמה: ספרד, שווייץ ושוודיה. נבחרות גרמניה עדיין לא צורפו מחדש לפיפ"א.

כתוצאה מהמלחמה, נחרבו חלקים נרחבים מאירופה, וכתוצאה מכך פיפ"א התקשתה למצוא מדינה שמעוניינת לארח את הטורניר. תוצאותיה הקשות של המלחמה גרמו לכך שמדינות רבות לא הסכימו לארח את הטורניר שנחשב באופיו לססגוני ושמח, ויותר מכך העדיפו המדינות להשקיע כספים בשיקומן ובשיפור חזותן, מאשר באירוח הטורניר.

היות שאף מדינה לא הסכימה להתנדב לאירוח הטורניר, המונדיאל היה בסכנת ביטול לתקופה מסוימת, עד שברזיל הציגה את מועמדותה לאירוח, ומפני שהייתה היחידה שהציגה מועמדות, היא גם נבחרה.

שלב המוקדמות

ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1950

שלב הבתים של הטורניר היה בעל מבנה חריג, היות שלא היה מספר אחיד של נבחרות בכל בית.

בתים א' עד ו' היו לנבחרות מאירופה, כשאליהן נוספו נבחרות ישראל וסוריה.

בית א' הכיל את הנבחרות הבריטיות, לאחר שאלו הצטרפו מחדש לפיפ"א 4 שנים קודם לכן, אחרי 17 שנים של גלות מרצון מהארגון. הוחלט כי אליפות הבית הבריטית בשנים 1949–1950 תהווה שלב מוקדמות לגביע העולמי, ושתי הנבחרות שיסיימו במקומות הראשונים, יעפילו לגביע העולמי. אנגליה סיימה ראשונה וסקוטלנד שנייה, אך הסקוטים סירבו לשלוח את נבחרתם לטורניר, כשהיא לא אלופת בריטניה. הכרטיס השני הוצע מאוחר יותר לצרפת אך הצרפתים, שתחילה הסכימו, סירבו ולא השתתפו בטורניר.

בית ב' הכיל שלב מוקדם בו גברה טורקיה על סוריה במשחק הראשון. במשחק השני פרשה סוריה, דבר שהעלה את הנבחרת הטורקית למשחק מול אוסטריה, אך האוסטרים פרשו מהטורניר ולכן העפילה טורקיה אוטומטית. אלא שגם הטורקים פרשו, והכרטיס שהיה מיועד לבית הזה ניתן למפסידה בבית ו', בו התחרו ספרד ופורטוגל, ולבסוף הפסידה בו פורטוגל. הפורטוגלים דחו את הכרטיס ולכן לא השתתפו בטורניר, וספרד כן השתתפה, כזוכת בית ו'. בית ג' הפגיש בזוג מפגשים מוקדמים את נבחרות ישראל ויוגוסלביה כאשר בצמד המשחקים ניצחה יוגוסלביה, 6–0 ו-5–2, ועלתה למשחקי הכרעה מול צרפת. המשחקים הסתיימו בניצחון יוגוסלבי שהעניק ליוגוסלביה כרטיס לטורניר הגמר. בית ד' הפגיש בשלב מוקדם את נבחרות לוקסמבורג ושווייץ. שווייץ עלתה לשלב ההכרעה מול בלגיה, אך בשל פרישתם של הבלגים, העפילה שווייץ לטורניר הגמר.

בית ה' הכיל את נבחרות שוודיה, אירלנד ופינלנד, בית שהסתיים בעלייתה לטורניר הגמר של הנבחרת השוודית. בית ו', כאמור, הסתיים בניצחונה של ספרד על פורטוגל. בסיכום ששת הבתים הללו, העפילו לטורניר הגמר מיבשת אירופה נבחרות אנגליה, יוגוסלביה, שוודיה, ספרד ושווייץ, בנוסף לאיטליה שהעפילה אוטומטית בשל היותה האלופה בטורניר הקודם.

בית ז', שהכיל את נבחרות ארגנטינה, בוליביה וצ'ילה, לא התקיים בסופו של דבר שכן ארגנטינה פרשה. צ'ילה ובוליביה העפילו אוטומטית. בית ח' היה אמור להפגיש את נבחרות אורוגוואי, פרגוואי, פרו ואקוודור, אך אקוודור ופרו פרשו ולכן אורוגוואי ופרגוואי העפילו אוטומטית. בכך נסגרה תמונת דרום אמריקה, שהכילה גם את נבחרת ברזיל שהעפילה אוטומטית בשל העובדה שאירחה את הטורניר.

בית ט' הכיל את נבחרות ארצות הברית, מקסיקו וקובה, וממנו העפילו לשלב הבא ארצות הברית ומקסיקו. בית י', הבית האסיאתי, הכיל את נבחרות מיאנמר, הודו, הפיליפינים ואינדונזיה. אך אינדונזיה, הפיליפינים ומיאנמר פרשו ובשל כך העפילה הנבחרת ההודית לטורניר הגמר. עם זאת, ההודים פרשו בשל העובדה שלא הורשו לשחק ללא נעליים. אי לכך, לא השתתפה במונדיאל זה אף נבחרת מיבשת אסיה.

סיבוב ראשון

לפני הטורניר נערך משחק ידידות בין נבחרת כוכבי בריטניה לבין נבחרת שאר אירופה. הבריטים הביסו את נבחרת שאר אירופה בתוצאה 6–1, ועל כן נחשבה נבחרת אנגליה כאחת המועמדות הרציניות לזכייה בתואר. למרבה ההפתעה, הפסידה אנגליה במשחקה הראשון לנבחרת ארצות הברית 1–0. בתקופת מונדיאל 1950 לא היו טלוויזיות שישדרו את המשחקים, וכל העיתונים קיבלו עדכונים מפיפ"א על התוצאות. אחרי שהעיתונות האנגלית קבלה את התוצאה 1–0 לארצות הברית מפיפ"א, חשבה כי מדובר בטעות ופרסמה בעיתונות שהמשחק נגמר בתוצאה 10–1 לאנגליה, ורק לאחר מכן פרסמה את התוצאה הנכונה והתנצלות.

מאוחר יותר הפסידה אנגליה גם לספרד באותה תוצאה, דבר שגרם לה לסיים במקום השני של הבית, לאחר ספרד (שסיימה ראשונה), ולהדחה מהטורניר.

לבית הגמר של הטורניר עלו הנבחרות שסיימו ראשונות בכל בית: ברזיל, אורוגוואי, שוודיה וספרד.

אצטדיונים

ריו דה ז'ניירו	סאו פאולו	בלו הוריזונטה
מרקנה	אצטדיון פקאמבו	אצטדיון אינדפנדנסיה
22°54′43.8″S 43°13′48.59″W	23°32′55.1″S 46°39′54.4″W	19°54′30″S 43°55′4″W
קיבולת: 199,854	קיבולת: 60,000	קיבולת: 30,000
סאו פאולו בלו הוריזונטה קוריטיבה פורטו אלגרה רסיפה ריו דה ז'ניירו
קוריטיבה	פורטו אלגרה	רסיפה
25°26′22″S 49°15′21″W	30°3′42″S 51°13′38″W	8°3′46.63″S 34°54′10.73″W
אצטדיון וילה קפנמה	אצטדיון אקליפטוס	אצטדיון אי הרטירו
קיבולת: 10,000	קיבולת: 20,000	קיבולת: 20,000

סיבוב ראשון

בית א'

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
ברזיל	5	3	2	1	0	8	2	6
יוגוסלביה	4	3	2	0	1	7	3	4
שווייץ	3	3	1	1	1	4	6	-2
מקסיקו	0	3	0	0	3	2	10	-8

ברזיל	4 – 0	מקסיקו
יוגוסלביה	3 – 0	שווייץ
ברזיל	2 – 2	שווייץ
יוגוסלביה	4 – 1	מקסיקו
ברזיל	2 – 0	יוגוסלביה
שווייץ	2 – 1	מקסיקו

בית ב'

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
ספרד	6	3	3	0	0	6	1	5
אנגליה	2	3	1	0	2	2	2	0
צ'ילה	2	3	1	0	2	5	6	-1
ארצות הברית	2	3	1	0	2	4	8	-4

אנגליה	2 – 0	צ'ילה
ספרד	3 – 1	ארצות הברית
ספרד	2 – 0	צ'ילה
ארצות הברית	1 – 0	אנגליה
ספרד	1 – 0	אנגליה
צ'ילה	5 – 2	ארצות הברית

בית ג'

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
שוודיה	3	2	1	1	0	5	4	1
איטליה	2	2	1	0	1	4	3	1
פרגוואי	1	2	0	1	1	2	4	-2

שוודיה	3 – 2	איטליה
שוודיה	2 – 2	פרגוואי
איטליה	2 – 0	פרגוואי

בית ד'

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
אורוגוואי	2	1	1	0	0	8	0	8
בוליביה	0	1	0	0	1	0	8	-8

אורוגוואי

8 – 0

בוליביה

בית הגמר

המארחת ברזיל הביסה את שוודיה בתוצאה 7–1 ואת ספרד בתוצאה 6–1, ונראתה כמועמדת הבטוחה לסיים את הבית במקום הראשון ולזכות בתואר.

המשחק האחרון של הבית הפגיש את נבחרות ברזיל ואורוגוואי, כשברזיל שבמקום הראשון בהפרש של נקודה לפני השנייה, נבחרת אורוגוואי. אף על פי שבטורניר זה לא נערך משחק גמר, מצב הנקודות שבו הגיעו שתי הנבחרות למשחק, יצר מעין משחק גמר, שהנבחרת שתנצח בו תזכה בתואר. לכן רבים נוהגים להחשיב את משחק זה למשחק הגמר של הטורניר, אף על פי שלא נערך משחק גמר רשמי בטורניר זה.

המשחק האחרון והקובע של בית הגמר שכונה "מרקנאסו", נערך ב-16 ביולי 1950 באצטדיון המרקנה לעיני 199,854 צופים, ולפי גרסה אחרת 173,850 צופים, כמות שיא של צופים במשחק כדורגל בכל הזמנים. הנבחרת המארחת, ברזיל, הגיעה למשחק במצב שגם תוצאת תיקו הספיקה לה לזכות בתואר. לאור יתרון הביתיות של ברזיל, ושני הניצחונות המוחצים במשחקיה הקודמים, הגיעה ברזיל כמועמדת בטוחה לזכות בתואר.

בדקה השנייה של המחצית השנייה העלה פריאסה את ברזיל ליתרון 1–0, והיה נראה כי ברזיל בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, הצליחה אורוגוואי להבקיע שער מרגלי חואן סקיאפינו ולהשוות את תוצאת המשחק. 11 דקות לפני סיום המשחק הדהימה אורוגוואי כאשר אלסידס גיג'ה העלה אותה ליתרון 2–1, שהוביל אותה לזכייה שנייה בתואר. ההלם בקרב האוהדים הברזילאים היה כה גדול ששניים מהם קפצו אל מותם באצטדיון המרקנה עם סיום המשחק. בהמשך התאבדו עוד עשרות ברחבי ברזיל. משחק זה זכה לכינוי ה"מרקנאסו" (בפורטוגזית: Maracanaço) - האסון במרקנה.

נבחרת	נקודות	משחקים	ניצחונות	תיקו	הפסדים	שערים
						זכות	חובה	הפרש
אורוגוואי	5	3	2	1	0	7	5	2
ברזיל	4	3	2	0	1	14	4	10
שוודיה	2	3	1	0	2	6	11	-5
ספרד	1	3	0	1	2	4	11	-7

ברזיל	7 – 1	שוודיה
אורוגוואי	2 – 2	ספרד
אורוגוואי	3 – 2	שוודיה
ברזיל	6 – 1	ספרד
שוודיה	3 – 1	ספרד
אורוגוואי	2 – 1	ברזיל

7 ביולי 1950	ספרד	2 - 2	אורוגוואי	אצטדיון פקאמבו, סאו פאולו צופים: 44,802
	באזורה 37', 39'	(סיקור)	גיג'ה 29' וארלה 73'

9 ביולי 1950	שוודיה	1 - 7	ברזיל	מרקאנה, ריו דה ז'ניירו צופים: 138,886
	אנדרסון 67' (פ')	(סיקור)	אדמיר 17', 36', 52', 58' צ'יקו 39', 88' מאנסה 85'

13 ביולי 1950	ספרד	1 - 6	ברזיל	מרקאנה, ריו דה ז'ניירו צופים: 152,772
	איגואה 71'	(סיקור)	פארה 15' (ע') ז'איר 21' צ'יקו 31', 55' אדמיר 57' זיזיניו 67'

13 ביולי 1950	שוודיה	2 - 3	אורוגוואי	אצטדיון פקאמבו, סאו פאולו צופים: 7,987
	פאלמר 5' סונדקוויסט 40'	(סיקור)	גיג'ה 39' מיגס 77', 85'

16 ביולי 1950	ספרד	1 - 3	שוודיה	אצטדיון פקאמבו, סאו פאולו צופים: 11,227
	סארה 82'	(סיקור)	סונדקוויסט 15' מלברג 33' פאלמר 80'

ערך מורחב – מרקנאסו

16 ביולי 1950	אורוגוואי	2 - 1	ברזיל	מרקנה, ריו דה ז'ניירו, ברזיל צופים: 199,854 שיפוט: ג'ורג' רידר (אנגליה)
	חואן סקיאפינו 66' אלסידס גיג'ה 79'	(סיקור)	פריאסה 47'

אלופת העולם 1950
אורוגוואי זכייה שנייה

כובשי השערים

דירוג	שחקן	מס' שערים
1	אדמיר	8
2	אוסקר מיגס	5
3	צ'יקו	4
	אסטניסלאו באסורה
	טלמו סארה
	אלסידס גיג'ה
7	קארל אריק פאלמר	3
	סטיג סאנדויט
	חואן סקיאפינו

מצטיינים

כדור הזהב	כדור הכסף	כדור הארד
זיזיניו	חואן סקיאפינו	אדמיר
נעל הזהב	נעל הכסף	נעל הארד
אדמיר	אוסקר מיגס	אלסידס גיג'ה צ'יקו אסטניסלאו באסורה טלמו סארה
כפפת הזהב
רוקה מספולי

נבחרת הטורניר:

שוער	הגנה	קישור	התקפה
רוקה מספולי	אריק נילסון חוסה פארה ויקטור רודריגס אנדרדה	אובדוליו וארלה באואר אלסידס גיג'ה ז'איר	זיזיניו אדמיר חואן סקיאפינו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מונדיאל 1950 בוויקישיתוף

• נתונים מלאים על הטורניר (באנגלית)
• מערכת וואלה! NEWS‏, ברזיל 1950 - הנס של אורוגוואי, באתר וואלה, 25 באפריל 2002
• עוזי דן, תולדות המונדיאל - היום שבו בכתה ברזיל, באתר הארץ, 29 בינואר 2010
• דניאל שחק, ‏"הירושימה שלנו!", באתר ערוץ הספורט, 28 בנובמבר 2013
• דניאל שחק, הרוח של 1950 עדיין רודפת את ברזיל, באתר ספורט 5, 28/05/2014
• נדב יעקבי, בול בפוני, באתר ynet, 31 במרץ 2010