מבצע קליימור
 | ||||||
| תאריכים |
4 במרץ 1941  | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום |
לופוטן | |||||
| קואורדינטות | 68°09′09″N 14°12′00″E / 68.1525°N 14.2°E | |||||
| תוצאה | ניצחון בריטי | |||||
| ||||||
 | ||||||
  | ||||||
מבצע קליימור היה פשיטה מוצלחת של הצי המלכותי והקומנדו הבריטי על איי לופוטן שבנורווגיה הכבושה על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. בפשיטה, שנערכה ב-4 במרץ 1941, הושמדו מפעלי שמן דגים וגליצרין, שתוצרתם שירתה את מאמץ המלחמה הגרמני. כמו כן הושמדה כמות גדולה של שמן דגים וגליצרין והוטבעו מספר כלי שיט גרמניים ונורווגים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע היה אחד מהראשונים במבצעי חיל הקומנדו הבריטי, שהוקם לאחר נפילת צרפת במטרה לבצע פשיטות שיפגעו במטרות גרמניות באירופה הכבושה. איי לופוטן נמצאו בצמוד לחוף הצפוני של נורווגיה, כ-1,400 קילומטר מבריטניה. תוכנית הפעולה הורתה שאנשי הקומנדו ינחתו בארבעה נמלים קטנים באיים ויחבלו במפעלי שמן הדגים המקומיים. תוצרתם של אלו נשלחה כולה לגרמניה לשם הפקת גליצרין, שהיה מרכיב חשוב בייצור חומרי נפץ. נקבע כי החיילים יפגעו בגרמנים ומשתפי פעולה נורווגים שייקרו על דרכם וינסו לקחת מביניהם שבויים ולגייס מהאוכלוסייה המקומית מתנדבים לחיל הנורווגי החופשי בבריטניה. על הצי המלכותי הוטל להביא את אנשי הקומנדו בבטחה ליעדם ובחזרה, לספק להם אש סיוע מן הים ואגב כך להשמיד כלי שיט גרמנים ונורווגים שהשתתפו בהובלת שמן הדגים לגרמניה.
למשימה הוקצו יחידות הקומנדו ה-3 וה-4, שמנו כ-250 איש כל אחת, וכן יחידת חבלה מחיל ההנדסה המלכותי ו-52 חיילים מהפלוגה הנורווגית העצמאית ה-1. הצי המלכותי הקצה לפעולה שתי ספינות נחיתה חדשות להובלת הלוחמים, שנועדו להגיע מהן לחוף באמצעות נחתות סער, וכן את שייטת המשחתות ה-6 ובה חמש משחתות. כמפקד הפעולה מונה תת-אדמירל לואיס קפל המילטון. (אנ')
הפשיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוח הפשיטה התכנס לקראתה בנמל סקפה פלו שבאיי אורקני ב-21 בפברואר 1941, ונשאר שם כשבוע. במשך ימי ההמתנה עסקו אנשי הקומנדו בהסתגלות לספינות הנחיתה ולנחתות הסער שבהן עמדו להפליג. כיוון שהמשחתות היו צפויות להידרש במרחק מינימלי של 1.5 קילומטר מהחוף, כדי שלא לעלות על שרטון, או אף להיקרא להתרחק מהיעדים כדי להתמודד עם כלי שיט גרמנים, התכוננו אנשי הקומנדו לאפשרות שלא יוכלו להיעזר באש הסיוע של המשחתות מן הים. לצורך כך הם לקחו עמם אספקה מספקת לשהייה של 48 שעות בחוף.
כוח הפשיטה יצא לדרכו ב-1 במרץ, מעט לאחר חצות. בערב אותו יום עגנו אוניות הכוח באיי פארו כדי להצטייד בדלק. לאחר התדלוק הפליג הכוח צפונה כדי לחמוק מסיורי אוויר וים גרמניים. לאחר מכן פנה מזרחה לעבר נורווגיה. הוא הגיע לווסטפיורדן (אנ') שבקרבת איי לופוטן לקראת השעה 04:00 ב-4 במרץ. אורות הניווט בפיורד היו דולקים, עובדה שפורשה כהשגת הפתעה על ידי כוח הפשיטה.
שעת הנחיתה ביעדים נדחתה מ-06:30 ל-06:45 כדי שלא ייעשו בחשיכה גמורה. ב-06:50 כבר עלו אנשי הקומנדו לחוף בארבעת היעדים. הם לא נתקלו בהתנגדות, למעט אש שנורתה על ידי הגוררת הגרמנית קרבס (Krebs) לפני שהוטבעה. נגרמו אבידות ונזקים כאשר אחת המשחתות הטביעה אוניית נוסעים נורווגית שנכנסה לזירת הפעולה. אוניות הצי וכוחות הנחיתה הטביעו עוד שמונה אוניות משא גרמניות ונורווגיות, במעמס כולל של כ-18,000 טון.
16 מפעלי שמן דגים הושמדו בנמלים השונים, ו-3,600 מטר מעוקב של שמן דגים הועלו באש. נתפסו 228 שבויים, מהם 147 ימאים ו-14 אזרחים. עד השעה 13:00 כבר שבו על אנשי הקומנדו אל ספינות הנחיתה. יחד עמם עלו על הספינות 314 מתנדבים נורווגים שהצטרפו אל הכוחות הנורווגים החופשיים ששהו בבריטניה.
התוצאה המשמעותית ביותר של הפשיטה, הגם שלא הייתה מתוכננת, הייתה תפיסת סט של חוגות הצפנה למכונת ההצפנה אניגמה הגרמנית, יחד עם ספרי קוד שלה. הם הוצאו מהגוררת קרבס הטובעת, למרות שמפקדה הספיק להשליך לים את המכונה עצמה.
לאחר הפשיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלל המודיעיני שנתפס בפשיטה הועבר לבסיס המודיעין בבלצ'לי פארק ואיפשר למפענחים שם לקרוא את התשדורות הגרמניות המוצפנות למשך מספר שבועות, באופן שניתן היה לתת לשיירות בעלות הברית באוקיינוס האטלנטי הוראות כיצד לחמוק מהצוללות הגרמניות שארבו להן שם. ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל שלח איגרת אל מפקדי היחידות בכוח הפשיטה, שבו בירך אותן על המבצע המוצלח.
פשיטת לופוטן הייתה הראשונה ב-12 פשיטות של הקומנדו הבריטי בנורווגיה במהלך המלחמה. אפשר שאלו תרמו להגדלת חיל המצב הגרמני בנורווגיה עד לכ-370,000 איש ב-1944.
יחידות הקומנדו 3 ו-4 השתתפו בנחיתות בצרפת ביוני 1944 במסגרת בריגדת השירות המיוחדת ה-1.
