לואיס בלאק
לידה |
30 באוגוסט 1948 (בן 76) סילבר ספרינג, ארצות הברית |
---|---|
שם לידה | Lewis Niles Black |
מדינה | ארצות הברית |
מקום לימודים | בית הספר לדרמה של ייל, אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, תיכון ספרינגברוק |
שפות היצירה | אנגלית |
תקופת הפעילות | מ-1981 |
lewisblack | |
לואיס בלאק (באנגלית: Lewis Black; נולד ב-30 באוגוסט 1948) הוא סטנדאפיסט, תסריטאי וכותב מחזות יהודי-אמריקאי. את מרב פרסומו קיבל בלאק דרך פינתו השבועית "בק אין בלאק" בתוכנית הדיילי שואו של ג'ון סטיוארט ותוכניות ספיישל ב-HBO. בלאק הוא אחד הקומיקאים הציניים ביותר בארצות הברית, והעצבנות והזעם שהוא מפגין בעת הופעתו הפכו לסימן ההיכר שלו. כיום הוא מתגורר בניו יורק.
רקע וקריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואיס בלאק נולד בוושינגטון הבירה, בנה של ג'נט, מורה, וסם בלאק, אמן ומהנדס מכונות. הוא גדל במשפחה יהודית מהמעמד הבינוני בסילבר ספרינג (אנ'), מרילנד, וסיים את לימודיו בתיכון ספרינגברוק (אנ') בשנת 1966. את התואר הראשון שלו בכתיבת מחזות קיבל בלאק מאוניברסיטת צפון-קרוליינה ואת תוארו השני קיבל ממחלקת הדרמה של אוניברסיטת ייל. במהלך לימודיו בשנות ה-60 הוא היה חלק מילדי הפרחים, השתתף בהפגנות וצרך סמי הזיות בכמויות נכבדות. חוויות אלו שימשו כר פורה מאוחר יותר למחזותיו והופעות הסטנד-אפ שלו.
לאחר סיום לימודיו, עבד בלאק כשנה ברשות הפדרלית לשיקום האינדיאנים, שם נתקל בפעם הראשונה במלוא עוצמתה של הבירוקרטיה האמריקנית. בעוד בלאק הצעיר והאידיאליסט ניסה לבצע את עבודתו ולעזור לאינדיאנים עליהם היה מופקד, חומות הבירוקרטיה, הטימטום והאטימות ששררו שם לדבריו, השאירו בבלאק רושם עמוק ומאז חלק לא קטן ממופעיו עוסק בתסכול ובזעם שלו מהבירוקרטיה האמריקנית.
לאחר פרק זה בחייו, התמסר בלאק לאהבתו העיקרית, תיאטרון. הוא כתב מעל 40 מחזות ואף היה המנהל האומנותי של תיאטרון "מטבחו של השטן" ברחוב 42, ניו יורק בין השנים 1981 - 1989. עם התחלפות ההנהלה, עזב בלאק לטובת קריירת סטנד-אפ בטלוויזיה ורדיו.
בתקופה זו הספיק בלאק גם להתחתן. באוטוביוגרפיה שלו הוא כתב שכאשר הוא יצא עם אשתו החדשה מאולם החתונה, הוא ראה אדם מובל באזיקים על ידי שוטרים. בלאק התייחס אל אירוע זה כסימן מבשר רעות. הנישואים החזיקו מעמד שנה.
בק אין בלאק והזינוק בקריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1996 החל בלאק להגיש פינה קומית-אקטואלית בתוכנית ה"דיילי שואו", והוא מגיש אותה עד היום. בפינה הוא סוקר את המהלכים הפוליטיים ואירועים בארצות הברית בדרכו הייחודית. באופן מלא ציניות, תסכול והומור חד, תוקף בלאק את כל חוליי החברה האמריקנית. הפינה הפכה ללהיט והקנתה לבלאק את מרב פרסומו.
מאז 2003 מנחה בלאק מדי שנה את טקס פרסי הטיפשות העולמי המחולקים במונטריאול, קנדה. כיום בלאק מנחה תוכנית משלו בקומדי סנטרל בשם The Root of All Evil (שורש כל הרוע) במסגרתה הוא מנהל משפט, בו שני קומיקאים מציגים טיעונים נגדיים, לגבי מי מהנתבעים הוא "שורש כל הרוע". בסיום הצגת הטיעונים הפותחים, שאלות מבלאק לקומיקאים ונאום הסיכום של שני הקומיקאים/תובעים, בלאק המתפקד כשופט קובע מי מבין שני הנתבעים הוא מרושע יותר (למשל אופרה וינפרי או הכנסייה הקתולית).
בשנת 2006 השתתף בסרט "איש השנה" ובסרט לכל המשפחה "כל הטיסות בוטלו".
בשנת 2015 דיבב את הרגש "כעס" בסרט האנימציה "הקול בראש". בשנת 2016 דיבב את דמותו של לינוקס בסרט האנימציה "כלב מי שמנגן".
בשנת 2019 גילם את דמותו של הקומיקאי מקס בקר בסרט "הצחוק האחרון".
בשנת 2024 חזר לדבב את הרגש "כעס" בסרט "הקול בראש 2" ובסדרת הטלוויזיה "סטודיו לחלומות" שמבוססת על הזיכיון.
דיסקוגרפיה (מופעי סטנד-אפ)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The White Album - 2000
- Unleashed DVD (3 Shows from Comedy Central + Extras - 2002
- Rules of Enragement - 2003
- Black On Broadway DVD (2003 HBO Special) - 2004
- Lewis black taxed beyond belive (2004 HBO Special) - 2004
- Luther Burbank Performing Arts Center Blues - 2005
- Live at Carnegie Hall - 2006
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האוטוביוגרפיה של לואיס בלאק משנת 2005 - "Nothing's Sacred".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לואיס בלאק
- לואיס בלאק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- לואיס בלאק, סרטונים בערוץ היוטיוב
- לואיס בלאק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לואיס בלאק, באתר AllMovie (באנגלית)
- לואיס בלאק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- לואיס בלאק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- לואיס בלאק, באתר AllMusic (באנגלית)
- לואיס בלאק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- לואיס בלאק, באתר Discogs (באנגלית)
- לואיס בלאק, באתר Songkick (באנגלית)
- הקליפים של פינתו של בלאק באתר התוכנית ה"דיילי שואו עם ג'ון סטיוארט"