לאון (ספרד)
| |||
לאון | |||
מדינה | ספרד | ||
---|---|---|---|
קהילה אוטונומית | קסטיליה ולאון | ||
מחוז | לאון | ||
ראש העיר | אמיליו גוטיירס פרננדס (המפלגה העממית) | ||
רשות מחוקקת | מועצת העיר לאון | ||
בירת העיר | לאון | ||
תאריך ייסוד | 29 לפני הספירה – מחנה של הלגיון השישי ויקטריקס (Legio VI Victrix) | ||
שטח | 39.03 קמ"ר | ||
גובה | 837 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 121,281 (2023) | ||
‑ צפיפות | 3401 נפש לקמ"ר (2011) | ||
קואורדינטות | 42°36′N 5°34′W / 42.600°N 5.567°W | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
https://www.aytoleon.es/ | |||
לאון (בספרדית: León, בלאונית: Llión) היא עיר ומוניקיפיום בספרד, בצפון-מערבו של חצי האי האיברי, בירת המחוז לאון שבקהילה האוטונומית של קסטיליה ולאון. בשנת 2011 אוכלוסייתה מנתה 132,744 תושבים ושטח העיר הוא 39,03 קמ"ר. אוכלוסיית האזור המטרופוליטני מגיעה ל-204,212 תושבים ושטחו, הכולל 10 מוניקיפיומים, הוא 708,1 קמ"ר. העיר לאון הייתה בעבר בירת ממלכת לאון, אחת הישויות המדיניות שעמדו ביסוד המדינה הספרדית.
בהתחלתה מחנה רומי – של הלגיון השישי "ויקטריקס" (בסביבות 29 לפנה"ס) ואחר כך של הלגיון השביעי "גמינה" – שם העיר בא מן המילה הלטינית "לגיו" שמשמעותה לגיון. אחרי דלדול אוכלוסיית היישוב בימי הפלישה הערבית-ברברית בהנהגת בית אומאיה, העיר השתקמה כחלק מממלכת אסטוריאס. היא ידעה ימי תהילה כבירת ממלכת לאון, שהשתתפה במלחמת הרקונקיסטה נגד המורים. בשנת 1188 העיר ארחה פרלמנט ראשון בתולדות אירופה ("קורטס"), שכונס על ידי המלך אלפונסו התשיעי של לאון. כעבור זמן, עדיין בימי הביניים, העיר איבדה מחשיבותה, בין השאר, בעקבות התחזקות האיחוד בין ממלכת לאון לממלכת קסטיליה בשנת 1301.
אחרי תקופה ארוכה של קפאון, בהתחלתה המאה ה-19 הייתה לאון אחת הערים הראשונות שקמה נגד הכיבוש של נפוליאון וכעבור זמן מה, השיגה מעמד של בירת מחוז. בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה-20 התפתחה לאון בקצב מהיר, בין היתר, בזכות מיקומה כצומת מסילות ברזל וכמרכז לתעשיית כריית הפחם.
לאון נמצאת ב"דרך הצרפתית" שבמסלול עולי הרגל הקתולים אל סנטיאגו דה קומפוסטלה ומשמשת אכסניה לחגיגות דתיות רבות, שהמפורסמות שבהן מתרחשות בחג הפסחא. לאון מהווה יעד של תיירות מקומית ובין-לאומית כשהיא ידועה בקתדרלה הגותית שלה בסגנון צרפתי ובבניינים היסטוריים נוספים כדוגמת הבזיליקה איסידורו הקדוש, בסגנון רומנסקי, ובה פנתאון מלכי לאון, מנזר מרקוס הקדוש, מופת של אמנות הפלטרסקו והרנסאנס הספרדי או קסה דה לוס בוטינס, יצירה מוקדמת של האדריכל הקטלאני אנטוני גאודי. דוגמה לאדריכלות מודרנית הוא בניין המוזיאון לאמנות בת זמננו. בגלל נכסיה האמנותיים וההיסטוריים הוכרה העיר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברגאנסה (אנ'), פורטוגל
- פורטו, פורטוגל
- לאון, מקסיקו
- וורונז', רוסיה
- דבלין, אירלנד
- שיאנגטאן (אנ'), הרפובליקה העממית של סין
- קורדובה, ספרד
- שארטר, צרפת
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של לאון (בספרדית)
- place/Leon-medieval-kingdom-Spain לאון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)