יחידת הקישור ללבנון
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | יק"ל |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | יחידת קישור |
| בסיס האם | מרג' עיון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1983–2000 (כ־17 שנים) |
| מלחמות | הלחימה בדרום לבנון |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 פיקוד הצפון |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקד נוכחי |
ארז גרשטיין ז״ל  |
  | |
יחידת הקישור ללבנון (בראשי תיבות: יק"ל) הייתה עוצבה מרחבית בדרג אוגדה שהוכפפה לפיקוד הצפון, והייתה אחראית על גזרת דרום לבנון בין השנים 1979–2000.
על היחידה הוטלה השמירה על ישראל מרצועת הביטחון בלבנון, וניהול שיתוף הפעולה עם צבא דרום לבנון. היחידה פורקה לאחר נסיגת צה"ל מרצועת הביטחון במאי 2000.
היחידה הייתה אחראית באופן כולל על כוחות צה"ל המבצעים פעולות ביטחון שוטף בגזרה - אספקה, חניכה, תחקור ובקרה.
תחומי האחריות של היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחידה הוקמה על ידי בנימין בן אליעזר בשנת 1979, לאחר מבצע ליטני, ונקראה "אזור דרום לבנון". בראשית שנת 1983, לאחר מלחמת לבנון הראשונה, שונה שמה והיא נקראה יחידת הקישור ללבנון.
היחידה הייתה אחראית על רצועת הביטחון בדרום לבנון, שכללה כפרים שיעים ונוצרים, מוצבי צה"ל וצד"ל, וכן את מעברי הגבול בין ישראל ללבנון לרבות הגדר הטובה. מפקדת היחידה, בדרג אוגדה, שכנה במרג' עיון, ותחתיה פעלו שתי חטיבות מרחביות, החטיבה המזרחית שמפקדתה במרג' עיון והחטיבה המערבית שמפקדתה ליד העיירה בינת ג'בייל. המפקדה העורפית של היחידה שכנה במטולה.
בנוסף, היחידה הייתה אחראית על התמיכה והליווי המבצעי של צבא דרום לבנון. היחידה עמדה בקשר קבוע עם מפקדי צד"ל, ליוותה את האימונים ואת הפעילות המבצעית של הארגון, וסיפקה סיוע לאנשיו בתחומים כמו חינוך, בריאות ותשתיות. היחידה נקראה יק"ל ולא כעוצבת לבנון, על מנת להציג מצג של נוכחות ישראלית מצומצמת בלבד בדרום לבנון. באחריות היחידה הייתה גם הפעלת בא"ח מג'דיה, שהיה בסיס האימונים של חיילי צד"ל, והיה ממוקם שלושה קילומטר מזרחית לכפר ע'ג'ר.
בין תפקידי היחידה היה איסוף מידע מודיעיני על ידי הכשרת קציני תפקידים מיוחדים אשר עבדו במקביל לאנשי המנהל האזרחי ותפקידם היה בין היתר - לשלם משכורות לחיילי צד"ל, לאסוף מידע אודות משתפ"ים פוטנציאלים, קשירת קשר עם מנהיגי הכפרים וקבלת מידע עדכני אודות יעדים מודיעיניים של הצבא כגון רון ארד. הכשרת הקתמ"ים כללה קורס בערבית אשר נערך באולפן שישב בתוך מפקדת יק"ל במרג' עיון, למידת נימוסים ותרבות ערבית, קריאה כתיבה ודיבור ברמה גבוהה של ערבית.
תחומים נוספים של היחידה אשר מעולם לא פורסמו - מעורבות בתאום וקשר עם גורמים כולל ממשלת לבנון, העדה הדרוזית בראשות וליד ג'ונבלאט. בתחילת דרכה עסקה במעורבות במשאים ובמתנים בין ממשלת ישראל לממשלת לבנון - אשר כללו את הקמת צד"ל - שהוקם מתחילתו בסיכום עם ממשלת לבנון.
תחילת פעילות היחידה בשנות השבעים בשנים אלו מונו קציני צה"ל לעמוד בקשר מול אזור דרום לבנון (אד"ל) שכלל קציני צבא ומנהיגים נוצרים ושיעים. קצינים אלה פעלו במסגרת הממשל הצבאי וכן במסגרת אגף המודיעין של צה"ל. לאחר מלחמת לבנון הראשונה הוקמה באופן רשמי יחידת הקישור ללבנון והוכפפה לפיקוד הצפון. בראש היחידה עמד קצין בדרגת תת-אלוף.
החטיבה המערבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה המערבית הייתה ממוקמת בצפון העיירה בינת ג'בייל. החטיבה פיקדה הן על כוחות צה"ל בגזרתה והן על החטיבה המערבית של צד"ל. גזרת החטיבה הצה"לית כללה את רכס הסילבסטר משקרא לשקיף א נימל, הכפרים א טירי, כונין, עין אבל, חאנין, רמיש, מארון א-ראס, יארון ובינת ג'בייל, והגזרה הצד"לית השתרעה מהליטני, צפונית לטייבה והסלוקי באחריות גדוד 70 השיעי שמפקדתו בתל קאבע (כולל מוצב צה"ל לטובת חניכת הגדוד), דרך גדוד 80 הנוצרי ברובו שמפקדתו בג'מוס וגזרתו מברעשית ועד בית ליף. (החונך הגדודי במפקדת חטיבת צה"ל בבינת ג'בייל) וגדוד 81 הסוני-שיעי-נוצרי שמפקדתו בשקיף אל חרדון והחונך בראש הנקרה, מג'בל בלאט ועד ראס באיאדה-ראש הנקרה. מפקדה לאורך השנים ועד לעלייתו על מיטען היה הקולונל עקל האשם. החטיבה ניהלה בית חולים צבאי בסמוך לטובת האוכלוסייה. החטיבה ניהלה גם מערכת של סיוע אזרחי שכלל בניית מבני ציבור, סלילת כבישים, פיתוח חקלאי ורפואי, סיוע למערכת החינוך והמסחר. בשנות הלחימה האחרונות של צה"ל ברצועת הביטחון, בפיקודו של אל"ם נועם בן צבי, הייתה החטיבה נתונה לאיום מתמיד של מטענים וטילים. בשנת 2000 נחשפו מספר רב של מטענים שכוונו כנגד חיילי החטיבה. בין מפקדיה גם אל"ם איציק רחימוב שנהרג בהתקלות עם מחבלים בפאתי הכפר בינת ג'בייל. במהלך נסיגת צה"ל מלבנון, החטיבה הייתה בין הכוחות הראשונים שנסוגו. במהלך הנסיגה, הפעילה החטיבה את כוחות הטנקים שתחת פיקודה להשמדת מוצבי צד"ל ברעשית ושקיף א-נמיל וכן הושמד טנק צד"ל שנלקח שלל על ידי החזבאללה.
מפקדת החטיבה לשעבר הייתה אחד היעדים המרכזים בקרב על בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה.
מפקדי החטיבה המערבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מופיד עאמר | 1987 - 1989 | |
| יצחק רחימוב | 1989 - 1990 | נהרג בזמן פיקודו על החטיבה בקרב עם מחבלים |
| נביה מרעי | 1990 - 1991 | |
| מוניב באדר | ||
| רפיק סעיד | ||
| מרדכי שפס | 1993-1995 | |
| טל רז | 1995 - 1997 | |
| נועם בן-צבי[1] | 1997 - 2000 | מפקד החטיבה בזמן הנסיגה מלבנון |
החטיבה המזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון (חטמ"ז). החטיבה הייתה אחראית על הגזרה בין מורדות רכס עלי טהר למורדות המערביים של החרמון. החטיבה פיקדה על כוחות צה"ל בגזרתה במוצבים דמשקייה, עיישיה, ריחן, סוג'וד, כפר חונא. שני, מרג' עיון וחצבייה ועל כוחות צד"ל בגזרה. השליטה והתיאום על צד"ל נעשתה באמצעות קציני הקישור לצד"ל (חונכים).
מפקדת החטיבה הייתה ממוקמת בעיירה מרג' עיון באותו בסיס של מפקדת יחידת הקישור לבנון. כוחות החטיבה היו האחרונים במהלך נסיגת כוחות צה"ל מלבנון.
מפקדי החטיבה המזרחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מחמד עזאלדין | 1984-1990 | |
| אלי אמיתי | ||
| ארז גרשטיין[2] | 1993 - 1994 | |
| יאיר גולן[3] | 1996 - 1997 | נפצע בשנת 1997, במהלך תפקידו בקרב עם מחבלי החזבאללה |
| אביב כוכבי[4] | 1998 - 1999 | לימים הרמטכ"ל ה-22 |
| איל איזנברג | 1999 - 2000 | מפקד החטיבה בזמן הנסיגה מלבנון |
מפקדי היחידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדי היחידה בגלגוליה הראשונים כאד"ל:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| בנימין בן אליעזר | 1974 - 1977 | קצין קישור לדרום לבנון, מקים אד"ל איזור דרום לבנון |
| גדעון מאירי | 1977 - 1978 | מפקד אד"ל בזמן מבצע ליטני[5] |
| יורם המזרחי | 1978 - 1980 | מפקד אד"ל - קצין קישור לדרום לבנון |
| מאיר דגן | 1980 - 1981 | מפקד אד"ל. לימים ראש המוסד |
| אפרים סנה | נובמבר 1981 - דצמבר 1982 | מפקד אד"ל. לימים ראש המנהל האזרחי |
| דוד מימון | 1982 | מפקדה בגלגול הזמני שנקרא יס"ל - יחידת הסיוע ללבנון (דצמבר 82 עד פברואר 83). ממונה על הסיוע האזרחי בלבנון ועל כוחות המילואים של הממשל הצבאי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה |
מפקדי יק"ל לדורותיה:
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מאיר דגן | דצמבר 1982 - אפריל 1984 | לימים ראש המוסד |
| שלמה איליה | אפריל 1984 - אפריל 1985 | |
| דני רוטשילד | אפריל 1985 - אוגוסט 1986 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |
| דוד אגמון | אוגוסט 1986 - יוני 1988 | לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי |
| זאב זכרין | יוני 1988 - פברואר 1991 | |
| מיכה טמיר | פברואר 1991 - אוקטובר 1992 | |
| גבי אשכנזי | אוקטובר 1992 - יולי 1994 | לימים הרמטכ"ל ה-19 |
| גיורא ענבר | יולי 1994 - יוני 1996 | |
| אלי אמיתי | יוני 1996 - פברואר 1998 | ראש חטיבת המבצעים |
| ארז גרשטיין | פברואר 1998 - פברואר 1999 | נהרג בעת מילוי תפקידו ממטען צד |
| אלי אמיתי | 1999 | חזר לתפקיד כממלא מקום עד למינוי של בני גנץ |
| בני גנץ | 1999 - 2000 | מפקדה עד פירוקה לאחר הנסיגה מלבנון. לימים הרמטכ"ל ה-20 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמוס הראל ואבי יששכרוף, קורי עכביש, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2008, מסת"ב 9654824310
- משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, תל אביב: מערכות - משרד הביטחון, 2005, מסת"ב 9650512969
- אהוד ערן, תמצית געגוע: סיפורו של ארז גרשטיין והמלחמה בלבנון, תל אביב: ידיעות ספרים, 2007, מסת"ב 9655116824
- יוסי פלד (כתבה: רונית ורדי), איש צבא, תל אביב: ספרית מעריב, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרון רופא, יחידת הקישור ללבנון מתפרקת, באתר ynet, 11 ביוני 2000
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמוס הראל, המח"ט האחרון של בינת ג'בייל: לא יצאנו מלבנון, ברחנו, באתר הארץ, 21 במאי 2010
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 221
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 185.
- ^ חן קוטס-בר, דרך כוכבו, באתר nrg, 24 באפריל 2005
- ^ תום שגב, המלך דורש חקירה (א), כותרת ראשית, 20 באוגוסט 1986
| מפקדי יחידת הקישור ללבנון
| ||
|---|---|---|
| מפקדי אד"ל | בנימין בן אליעזר • יורם המזרחי • אפרים סנה • מאיר דגן • דוד מימון | |
| מפקדי יק"ל | מאיר דגן • שלמה אליה • דני רוטשילד • דוד אגמון • זאב זכרין • מיכה טמיר • גבי אשכנזי • גיורא ענבר • אלי אמיתי • ארז גרשטיין • אלי אמיתי (ממלא מקום) • בני גנץ | |