לדלג לתוכן

יוטקה טניאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוטקה טניאמה
谷山豊
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בנובמבר 1927
קיסאי, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 17 בנובמבר 1958 (בגיל 31)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים יפן
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת טוקיו (19531958) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
השערת טניאמה-שימורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא .

יוטקה טניאמהיפנית: 谷山 豊‏; 12 בנובמבר 1927 - 17 בנובמבר 1958) היה מתמטיקאי יפני, ידוע בעיקר בזכות השערת טניאמה-שימורה, שאותה העלה, בספטמבר 1955, בשיתוף פעולה עם גורו שימורה, לאחר שפגש את אנדרה וייל. השמות טניאמה, שימורה ווייל נקשרו כולם להשערה זו, אבל הרעיון בעיקרו נזקף לזכותו של טניאמה.

בשנת 1986 הוכיח קן ריבט שאם ההשערה נכונה אז גם המשפט האחרון של פרמה נכון, רעיון שנתן השראה לאנדרו ויילס לעבוד במשך מספר שנים בסודיות על ההשערה, ולהוכיח אותה במידה מספקת כדי להוכיח את המשפט האחרון של פרמה. הודות לתרומה החלוצית של ויילס ומאמצים של מתמטיקאים נוספים, ובראשם ריצ'רד טיילור, ההשערה הוכחה לבסוף בשנת 1999.

מסיבות שהוא עצמו לא היה יכול להסביר, התאבד טניאמה. הוא השאיר אחריו פתק המסביר את מצבן של חובות ההוראה שלו, והתנצל בפני עמיתיו על הצער שהוא גורם להם. במכתב ההתאבדות שלו הוא כותב: ”באשר לסיבת ההתאבדות שלי, אני לא מבין אותה לחלוטין בעצמי, אבל זה לא כתוצאה מתקרית או מנושא מסוים. אני פשוט יכול לומר שאני נמצא במצב רוח שבו איבדתי ביטחון בעתידי”.

למרות שהמכתב שלו לא ברור ברובו הוא מציין את עייפותו ואת אובדן הביטחון בעתידו. גורו שימורה ציין שהוא סבל מדיכאון. טניאמה גם ציין במכתב ההתאבדות שלו את הדאגה שלו שמא אנשים ייפגעו מההתאבדות שלו ושהוא מקווה שמעשה זה לא יטיל "צל חשוך על אותם אנשים".

כחודש לאחר שהתאבד, התאבדה גם מיסאקו סוזוקי, האישה שאותה הוא התעתד לשאת. במכתב שהשאירה כתבה: ”הבטחנו אחד לשני שלא משנה לאן נלך, לעולם לא ניפרד. עכשיו כשהוא הלך, אני חייבת ללכת כדי לפגוש אותו”.

לאחר מותו של טניאמה אמר עליו עמיתו גורו שימורה: ”הוא תמיד היה אדיב לעמיתיו, במיוחד לתלמידיו, והוא באמת ובתמים דאג לאושר שלהם. הוא נתן עידוד לרבים מאלה שבאו איתו בקשר מתמטי, ביניהם כמובן גם אני. כנראה שהוא מעולם לא היה מודע לתפקיד הזה שלו. אבל אני מרגיש את רוחב הלב האצילי שלו כעת אפילו יותר בחוזקה מאשר כשהוא היה בחיים. ועם זאת אף אחד לא יכול היה לתת לו תמיכה כלשהי כשהוא הזדקק לו נואשות. כשאני מהרהר על כך, אני המום וחש בצער מריר ביותר.”

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • סיימון סינג, המשפט האחרון של פרמה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]