יוהאן גלה
 | |
| לידה |
9 ביוני 1812 ראדיס, ממלכת סקסוניה  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1910 (בגיל 98) פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
| מקום קבורה |
ורוצלב |
| מקום לימודים | אוניברסיטת ברלין |
| מוסדות | מצפה הכוכבים בברלין |
| פרסים והוקרה | פרס לאלנד (1839) |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי כוכב הלכת נפטון | |
| חתימה |
 |
  | |
יוהאן גוטפריד גלה (בגרמנית: Johann Gottfried Galle; 9 ביוני 1812 – 10 ביולי 1910) היה אסטרונום גרמני, אשר ידוע בזכות חלקו בגילוי כוכב הלכת נפטון. בשנת 1846, בעזרתו של הסטודנט היינריך לואי ד'ארה, גלה היה לאדם הראשון אשר צפה בכוכב הלכת וידע במה הוא צופה. המתמטיקאי אורבן לה-ורייה חישב את המיקום והקיום של נפטון ושלח לגלה את הקואורדינטות, על מנת שיאשש את ממצאיו התאורטיים. גלה מצא את הכוכב מיידית, בו בלילה שקיבל את המכתב מלה-ורייה, במרחק של מעלה אחת מן המיקום אותו לה-ורייה חישב. גילוי נפטון נחשב כאשרור דרמטי לענף המכניקה השמימית, ולאחד מהרגעים הראויים ביותר לציון במדע של המאה ה-19.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלה נולד בבית ביער 2 קילומטרים מערבית לעיירה ראדיס שבממלכת סקסוניה (אנ'), אשר נמצאת כיום במחוז ויטנברג במדינת סקסוניה-אנהלט בגרמניה, בן בכור של מארי הנרייט (לשעבר פאנייר) ויוהאן גוטפריד גלה (1790–1853), מפעיל תנורי זפת[1]. גלה היה לתלמיד בגימנסיום של ויטנברג, משם התקדם ללמוד באוניברסיטת הומבולדט של ברלין מ-1830 עד 1833. לאחר מכן לימד מתמטיקה ופיזיקה בגימנסיום של העיירה גובין עד שעבר ללמד בגימנסיום של ברלין.
מצפה הכוכבים בברלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלה החל לעבוד כעוזרו של האסטרונום יוהאן פרנץ אנקה בשנת 1835, מיד לאחר סיום בניית מצפה הכוכבים של ברלין. גלה עבד במצפה 16 שנה, כאשר הכלי המרכזי שעשה בו שימוש היה טלסקופ שובר-אור מסוג פראונהופר עם צמצם 9 אינץ' (~ 22.5 סנטימטר). בשנת 1838 הוא גילה טבעת פנימית כהה של שבתאי. מ-2 בדצמבר 1839 עד ל-6 במרץ 1840 הוא גילה כשלושה כוכבי שביט חדשים.
בשנת 1845 הוא קיבל תואר דוקטור (PhD). התיזה שלו עסקה בתצפיותיו של האסטרונום הדני אולה רמר.
גילוי נפטון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות אותה התקופה בשנת 1845 שלח גלה עותק של התיזה שלו אל האסטרונום והמתמטיקאי הצרפתי אורבן לה-ורייה, אך קיבל תשובה רק שנה לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 1846. לה-ורייה חקר את הפרטורבציה במסלול הכבידתי של כוכב הלכת אורנוס וממנה הסיק מיקום תאורטי של כוכב לכת לא מוכר. לה-ורייה ביקש מגלה שיחקור אזור זה של השמיים, על מנת לאשש את ממצאיו. באותו הלילה, עם רשותו של אנקה וביחד עם עוזרו ד'ארה, גלה גילה גרם שמיים במידת בהירות 8, רק מעלה אחת הרחק מהמיקום המחושב. הגרם לא היה מתועד בספרות המקצועית. במהלך שני הערבים הבאים, נמדדה התנועה העצמית של גרם השמיים, וזו קבעה שאכן מדובר בכוכב לכת.
לאחר מאבק ממושך בנוגע לשם כוכב הלכת בין המדענים שהיו שותפים לגילויו, התקבל השם נפטון עבור הכוכב, אותו הציע לה-ורייה. נפטון היה אל הים היווני, וצבעו של הכוכב כחול כים. גלה הציע את השם יאנוס עבור כוכב הלכת, על שם אל השערים הרומאי, אך הצעתו לא התקבלה.
גלה תמיד סירב שיכירו בו כמגלה של נפטון; מבחינתו הגילוי היה של לה-ורייה באופן מוחלט.
גילוי נפטון משמש רבות כדוגמה בהיסטוריה של המדע המשמש להתקדמות מדעית שאינה אמפירית, דהיינו תגלית בה התאוריה המדעית הקדימה את התצפית המדעית הממשית בממצאיה.
בשנת 1847 גלה יועד לרשת את האסטרונום הגרמני פרידריך בסל כמנהל של מצפה הכוכבים של קניגסברג (כיום קלינינגרד). בשנת 1848, טרם מינויו על ידי מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי, גלה משך את מועמדותו בשל חקירה נגדו שהונהגה על ידי המתמטיקאי היהודי-גרמני קרל גוסטב יעקב יעקובי.
מצפה הכוכבים בברסלאו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1851 גלה עבר לעיר ברסלאו (כיום ורוצלב) על מנת להיות המנהל של המצפה המקומי. חמש שנים לאחר מכן הוא הפך לפרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ברסלאו. הוא עבד בברסלאו מעל 45 שנה. עבור השנה האקדמאית 1875/76 הוא מונה כרקטור האוניברסיטה[2]. בברסלאו הוא עסק בקביעה מדויקת של מסלולי כבידה של כוכבי לכת ופיתח שיטות לחישוב גובה זוהר הקוטב ומסלולים של מטאורים. בנוסף, ריכז את המידע אודות כל 414 כוכבי השביט שהתגלו עד 1894 במסמך אחד, בסיוע של בנו. הוא גם החל להתעניין בשדה המגנטי של כדור הארץ ובקלימטולוגיה. גלה פרסם מעל 200 עבודות במהלך תקופתו בברסלאו.
שנותיו האחרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_Johann_Gottfried_Galle.jpg)
בשנת 1897 גלה חזר לפוטסדאם, שם נפטר בשנת 1910, בגיל המופלג של 98. השאיר אחריו את אשתו ושני בניו, אנדריאס וגאורג גלה.
העיירה גרפנהיישן, אשר קרובה למקום הולדתו, בנתה אנדרטה לזכרו בשנת 1977.
שני מכתשים נקראו על שמו, האחד מכתש קטן על הירח (אנ') והשני מכתש על מאדים, המכונה "מכתש הפרצוף השמח" (אנ') בשל צורתו שמזכירה חיוך. בנוסף, האסטרואיד 2097 Galle וטבעת של נפטון נקראו גם הן על שמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוהאן גלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Thomas Hockey, "The Biographical Encyclopedia of Astronomers", Springer Publishing, 2009, ISBN 978-0-387-31022-0
- ^ Rektoratsreden