יאקאלו
יאקאלו (באנגלית: Yakalo), הוא פר גדול המהווה כלאיים בין יאק הבית לבין ביזון אמריקאי. השם שניתן לצורת הכלאיים מהווה הלחם של המילים "יאק" ו"בופאלו".
הניסיונות הראשונים להכליא בין המינים הללו שמשתייכים לסוגים נפרדים בשבט בקר שבתת-משפחת הפרים, נעשו לראשונה בשנת 1920 בפארק הלאומי ויינרייט במחוז אלברטה שבקנדה. הפארק נבחר עבור הניסוי בשל האוכלוסייה של הביזונים ששהו בו. ההכלאה נעשתה בין זכרי יאקים לנקבות ביזון טהורות ולנקבות ביפאלו, ובדומה לבני כלאיים אחרים, רק העגלות היו פוריות בעוד שהעגלים נותרו עקרים. הניסויים הופסקו בשנת 1928, ורק עגלים מעטים של יאקאלו שרדו והגיעו לבגרות. על פי הדיווחים של העוסקים בתחום, היאקאלואים היו מותאמים יותר מהוריהם לחיים בחורפים הקשים של קנדה, ובשרם היה "נהדר". עם זאת, מסיבה כלשהי העיסוק בהכלאות הופסק ולא נעשה שיווק מסחרי של היאקאלו למקומות אחרים בעולם למרות מעלותיו.
היאקאלו מתאפיין בגוף מסיבי, ארוך ורחב בדומה להוריו, עם כתפיים שריריות וגבוהות. מהיאק הוא יורש את הפרווה הארוכה והשעירה בצלעות, בצוואר ובמותניים, ומהביזון יורש את הפרווה הצמרירית בכתף ובמצח. הצבע בדרך כלל מושפע מצבעו של היאק (שחור, אפור או לבן). החוטם דומה לזה של היאק (רחב ומרובע עם נחיריים עגולים וגדולים) ולא לזה של הביזון. החרטום מוארך מעט בדומה ליאק, אך הראש מזכיר בצורתו יותר את הביזון (גדול ועגול באזור המצח). הקרניים קטנות כשל הביזון, אך הן צומחות בזווית מסוימת לצד כמו היאק ולא מתעקלות בחדות למעלה כמו אצל הביזון. הזנב ארוך ושעיר בדומה ליאק. מעבר לכך, שאר המאפיינים משותפים לשני ההורים: רגליים קצרות, עבות וחזקות, ואוזניים קצרות ועגולות; כן יש ליאקאלו בדומה להוריו צוואר עבה ורחב, דבשת גדולה על הכתף, ופרסות גדולות, רחבות ועגולות. במקרים רבים, היאקאלו עשוי להיות זהה כמעט לגמרי ליאק.