טריאריים
טריאריים (בלטינית: Triarii) "אנשי הקו שלישי", היו ליגיונרים שהוצבו בקו השלישי של המניפול במערך הלגיון הרומאי בתקופת הרפובליקה. השימוש בחיילים אלו החל עם מעבר הצבא הרומי משיטת הפלאנקס לשיטה המאניפולרית במהלך המאה ה-4 לפנה"ס.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי פוליביוס, הטריאריים היו החיילים המבוגרים, המנוסים והאמידים ביותר, שהיו חייבים בגיוס לצבא הרומי. בהתאם לכך, הייתה להם האפשרות להצטייד בציוד האיכותי והיקר ביותר, ולפיכך היו מוגנים יותר משאר יחידות הלגיון. הטריאריים היו מצוידים בחרב קצרה שנקראה "גלאדיוס", וחנית כבדה שנקראה "האסטה" ונועדה לדקירה. את קסדותיהם נהגו לעטר בנוצות כדי להיראות גבוהים יותר.[1]
כל לגיון כלל 600 טריאריים, והללו חולקו לעשרה מניפולים.[2] הטריאריים הוצבו אחרונים במבנה המניפולרי, מאחורי ההאסטאטים והפרינקיפים, והצטרפו לקרב רק במידת הצורך ולעיתים נדירות, היות שברוב המקרים היחידות הקלות יותר היו מספיקות בכדי להכריע את היריב. בכך נטבע הפתגם הרומאי: "res ad triarios venit" - 'זה הגיע לכדי הטריאריים', כלומר המצב גרוע כל כך, עד שצריך להשתמש בטריאריים כמוצא אחרון.
השימוש בטריאריים הופסק בעיקר בשל שינויים בכלכלת רומא, שבעקבותיהם היו כל החיילים מסוגלים לרכוש לעצמם כלי נשק זהים.[3]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תש"ן.