לדלג לתוכן

טכנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טכנו
Techno
מקורות סגנוניים סינת'-פופ, יורודיסקו, איטלו דיסקו, אלקטרו, שיקגו האוס, Hi-NRG, EBM, אינדסטריאל
מקורות תרבותיים אמצע שנות ה-70 בגרמניה, בלגיה וצרפת, אמצע שנות ה-80 בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית; מאוחר יותר בריטניה, הולנד, איטליה
מוצא ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלים סינתיסייזר, מכונת תופים, מקלדת אלקטרונית, סמפלר
פופולריות מיינסטרים בינונית, בעיקר בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90 באירופה, כיום פופולרי יותר במזרח אירופה וברזיל
נגזרות IDM, טראנס, דראם אנד בייס
תת-סוגות
אסיד טכנו, אמביינט טכנו, מינימאל טכנו, גליצ' טכנו
סוגות היתוך
מיקרו האוס, טק האוס, טק טראנס
סצינות אזוריות
דטרויט טכנו, נורטק, ג'יי טק, יורקשייר טכנו, שראנץ טכנו
נושאים קרובים
רייב, האוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טֶכְנוֹאנגלית: Techno) הוא סגנון מוזיקה אלקטרונית ששורשיו בשנות השבעים המאוחרות במערב אירופה[1], והתפתח והתבסס כסגנון מוזיקלי בדטרויט שבמישיגן במהלך שנות השמונים.[2] הטכנו הושפע רבות משיקגו האוס, אלקטרו, הגל החדש, פאנק וסגנונות פוטוריסטים שהתפתחו בסוף המלחמה הקרה בארצות הברית המתועשת של אותו הזמן. ההצלחה הראשונית של הטכנו אמנם הייתה אזורית, אך בשנות התשעים התפשט הסגנון בעולם והיה לזרם מרכזי במוזיקה האלקטרונית. במשך עשור זה הגיעה הפופולריות של הטכנו באירופה לשיאה, אך כיום פופולריות זאת דעכה. במזרח אירופה ובעיקר ברוסיה ופולין נחשב הטכנו לאחד הסגנונות הפופולריים ביותר.

המונח "טכנו" נובע מהמילה טכנולוגיה. מבקרי מוזיקה, עיתונאים ומעריצי הסגנון נזהרים בשימוש במונח על מנת למנוע בלבול עם סגנונות קרובים אך שונים, כגון האוס, טראנס והארדקור. עם זאת, המונח "טכנו" מתייחס לסגנון ייחודי ולא למונחים כלליים כמו מוזיקה אלקטרונית.[3]

חואן אטקינס מ"שלישיית בלוויל" בהופעה חיה.
נינה קרביץ, מכונה לעיתים "מלכת הטכנו"

הטכנו החל בדטרויט. אבותיו המייסדים הם דריק מיי, קווין סונדרסון וחואן אטקינס שכונו גם "שלישיית בלוויל". שלושתם היו צעירים שהושפעו מהרכבים אלקטרוניים כמו קרפטוורק, שפעלו באירופה באותו זמן, והחלו ליצור במקביל מוזיקה משלהם. בהתחלה זכה הטכנו לפופולריות במועדונים מקומיים, ובמהרה הפך לתופעה עולמית. ה"טכנו" התחיל לצבור השפעות והשראות מתחומים תרבותיים שונים: הוא התחבר להוויה הדיסטופית והעתידנית האפלה שניתן לראות במדע בדיוני, וגם להתפתחויות הטכנולוגיות והממוחשבות שהחלו לצבור תאוצה בשנות ה-80.

בתחילה נחשב ה"טכנו" לגרסה הדטרויטית למוזיקת ההאוס. ההשוואה הייתה נכונה בחלקה: הטכנו התבסס גם הוא על מקצב 4 רבעים, במפעם 130 BPM ומעלה, וליצירתו השתמשו היוצרים באותם כלים אלקטרונים בסיסיים[דרושה הבהרה]. במקביל, גם יוצרי ההאוס הושפעו מגל הטכנו הדטרויטי והסאונד שלהם הפך בעקבותיו לקשה וכבד יותר.

בתחילת שנות ה-90 הפכה המוזיקה האלקטרונית לפופולרית ברחבי העולם בעקבות חשיפת הז'אנר במדיה, מסיבות ועוד, והטכנו השפיע על יצירתם של מספר סגנונות חדשים: IDM, דראם אנד בייס וברייקביט. מהבולטים ביוצרי הטכנו של שנות ה-90 המוקדמות הם ג'ף מילס, קרל קרייג ודרקסיה.

כיום הטכנו ידוע כז'אנר פופולרי בסצנת המועדונים ורחבי העולם, ובמקביל למייסדיו שעדיין נחשבים לפופולריים, עוד שמות ידועים הם ריצ'י הוטין (הידוע בתור פלסטיקמן), קרל קוקס, סוון ואת' ועוד.

מאפיינים מוזיקליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רולנד TB-303, סינתיסייזר באס.

הבסיס של הטכנו כולל תופים, סינתיסייזרים, אפקטים קוליים ובדרך כלל מקצב 4/4 בטמפו בסביבות ה-130 BPM ומעלה. לעיתים גם ניתן לשמוע מלודיות או בייסליינים דומיננטיים. הכלים הפופולריים ליצירת טכנו כוללים בין השאר את מכונות התופים והסמפלרים מבית חברת "רולנד" - TB-303 שאחראי על צליל האסיד המצפצף שאפיין את הטכנו המוקדם, ומכונות התופים TR808 ו-TR909. אמצעים מודרניים יותר הם תוכנות מחשב ליצירת מוזיקה. יוצר הטכנו ריצ'י הוטין פיתח את תוכנת הFinal Scratch שאיפשרה בשנים האחרונות לנגן קובצי מוזיקה ממוחשבים באמצעות פטיפונים מיוחדים.

תת סגנונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלוצי הטכנו בשנות השמונים אנדרוורלד בהופעה חיה.
  • דטרויט טכנו: ידוע גם בתור טכנו קלאסי. מכיל בדרך כלל מיתרים ומצילות
  • טק-האוס: שילוב של טכנו והאוס שכולל BPM נמוך יותר ובייסליינים דומיננטיים
  • הארדקור טכנו: ידוע גם בתור גאבר. טכנו אלים, מהיר וקצבי עם BPM שמגיע עם 200. פופולרי ביותר בהולנד וארצות הברית
  • שראנץ: פופולרי בעיקר בגרמניה, טכנו בעל מקצב מהיר וקשה, אם כי פחות מהארדקור
  • ג'יי טק: טכנו יפני המושפע בעיקר מהאוס ומהשראנץ הגרמני. הושפע רבות מקן אישיי
  • אסיד טכנו: פופולרי במיוחד בבריטניה וגרמניה. בעל צליל שנוצר בעזרת הסינתיסייזר TB303
  • מינימל טכנו: בעל BPM קבוע, צלילים "גליצ'ים" ולופים קצרים. בדרך כלל חסר מהלך הרמוני
  • טק-טראנס: משלב אלמנטים של קלאב טראנס עם מקצב טכנו, נכנס לסצנת הטראנס האירופי ב-2004

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טכנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ג'ף מילס מדבר על טכנו. מטרו טיימס.
  2. ^ הטכנו מגיע הביתה שוב. חדשות דטרויט.
  3. ^ Eat Static זה דבר רע החיים במרכז מישיגן.