לדלג לתוכן

וירטואל בוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
וירטואל בוי
バーチャルボーイ
הקונסולה ביחד עם שלט
הקונסולה ביחד עם שלט
יצרן נינטנדו עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קונסולת משחקי וידאו
דור חמישי
יצא לראשונה 21 ביולי 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
הפסקת הייצור

יפן: 22 בדצמבר 1995

צפון אמריקה: 2 במרץ 1996
מעבד NEC V810 @ 20 MHz
מעבד גרפי 32 סיביות
תאריך שחרור

יפן: 21 ביולי 1995

צפון אמריקה: 14 באוגוסט 1995
יחידות שנמכרו 770,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
המשחק הנמכר ביותר Mario's Tennis
מודל קודם Super Nintendo Entertainment System
מודל אחריו נינטנדו 64
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וירטואל בויאנגלית: Virtual Boy) היא קונסולת משחקי וידאו שולחנית בעלת 32 סיביות, מבית "נינטנדו" משנת 1995. כששווקה לראשונה, נחשבה לקונסולת המשחקים הראשונה שלה סטריאוסקופיה דמוית תלת מימד. השחקן מניח את ראשו כנגד העינית כדי לראות תצוגה מונוכרומית אדומה. המשחקים משתמשים באפקט היסט כדי ליצור תחושת עומק. לאחר הפצת 22 משחקים, המכירות לא עמדו ביעדים, ובתחילת 1996, לאחר שנמכרו 770,000 אלף יחידות בלבד, הפסיקה נינטנדו את הפצתה של הקונסולה.

ב-13 בנובמבר 1994 הציגו הניו יורק טיימס סקירה מקדימה של הווירטואל בוי[1]. המערכת נחשפה רשמית למחרת בתערוכת שושינקאי של נינטנדו[2]. נינטנדו ארצות הברית הציגה את הקונסולה בתערוכת האלקטרוניקה הצרכנית ב־6 בינואר 1995.

הווירטואל בוי הופץ ביולי ביפן ובאוגוסט בצפון אמריקה עם מספר משחקים. בצפון אמריקה, נינטנדו העבירה עותק של הטניס של מריו עם כל קונסולה שנמכרה (כל אחת במחיר של 175 דולר). עד אמצע 1996 ירד המחיר ל-50 דולר ברשת בלוקבסטר. הקונסולה נחשבה לכישלון בעיקר בגלל חווית המשתמש ומיקום העיניות שגרם לשחקנים לכאבי ראש.

עובדה מעניינת שאולי לא כולם יודעים על ה-Virtual Boy היא שבשלבי הפיתוח המוקדמים, הוא נועד בתחילה לכלול מצב מרובה משתתפים. הרעיון היה לאפשר לשחקנים לחבר מספר קונסולות יחד לחוויית משחק משותפת. עם זאת, בשל מגבלות טכניות והביצועים המסחריים הכוללים של המערכת, תכונת מרובי המשתתפים נזנחה בסופו של דבר לפני יציאת הקונסולה.

בעקבות הביקורות השליליות נינטנדו הפסיקו את ייצור המשחקים יחסית מהר, ויצאו לו 22 משחקים בלבד.

רשימת משחקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 3D Tetris
  • Galactic Pinball
  • Golf
  • Innsmouth no Yakata
  • Jack Bros
  • Mario Clash
  • Mario's Tennis
  • Nester's Funky Bowling
  • Panic Bomber
  • Red Alarm
  • SD Gundam Dimension War
  • Space Invaders Virtual Collection
  • Space Squash
  • Teleroboxer
  • V-Tetris
  • Vertical Force
  • Virtual Bowling
  • Virtual Boy Wario Land
  • Virtual Fishing
  • Virtual Lab
  • Virtual League Baseball
  • Waterworld

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וירטואל בוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Markoff, John (1994-11-14). "Nintendo Counts on a New 'Virtual' Game". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-10-04.
  2. ^ Kohler, Chris. "Virtual Boy, Nintendo's Big 3-D Flop, Turns 15". Wired (באנגלית אמריקאית). ISSN 1059-1028. נבדק ב-2021-10-04.
ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.