לדלג לתוכן

השקעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בכלכלה ובמימון, השקעה, היא העברה של סכום כסף (או הון) לגורם אחר כדי לייצר הכנסה משני סוגים:

  • הכנסה פירותית (תשואה), כלומר הכנסה שוטפת מפירות ההשקעה, כגון דמי שכירות, דיבידנד או ריבית.
  • הכנסה הונית, כלומר הגדלת ערכה של ההשקעה, למשל בזכות גידול הביקוש לנכס זה.

ההבדל בין הוצאה להשקעה הוא לעיתים דק ואינו ברור, אך ניתן לומר שהוצאה היא במישור הפירותי, כלומר היא מופיעה כניכוי מההכנסה השוטפת, והכרחית לשם ייצורה, בעוד שהשקעה היא במישור ההוני, כלומר תביא להכנסות בעתיד או על פני תקופה ארוכה.

במקרו כלכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרו כלכלה השקעה היא רכישה או ייצור של נכסים שאינם מיועדים לצריכה כי אם להעלאת רמת הייצור בעתיד, כמו מתקני תשתית, ציוד למפעלים, ציוד תובלה ועוד. השקעה נחשבת לאחד ממרכיבי התמ"ג בנוסחה:

תמ"ג = צריכה פרטית + השקעה + הוצאות הממשלה + ייצוא -ייבוא

השקעה נקייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להשקעה הגולמית שנועדה להגדיל את כמות ההון במשק ואת כושר הייצור שלו, יש ירידה צפויה בכמות ההון בשל בלאי של ההון הקיים או נזקים לא צפויים שנגרמים כתוצאה מאסונות טבע או מלחמות.
ההשקעה הנקייה היא ההשקה בניכוי הירידה בכמות ההון; וייתכן מצב של השקעה נקייה שלילית כתוצאה מבלאי או נזקים לתשתיות שעולים על ההשקעה הגולמית באותה שנה.

סוגי השקעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה סוגי השקעה עיקריים:

  1. נדל"ן: מגרש, דירה, בית, בניין מגורים או משרדים, מחסן וכדומה. השקעה מסוג זה עתידה לייצר הכנסה שוטפת מדמי שכירות, ולעיתים מלווה גם ברווח הון בזכות עליית ערך הנכס.
  2. השקעה בניירות ערך: רכישת מניות, אופציות, מלווה קצר מועד (מק"מ), איגרת חוב (אג"ח), מתוך הערכה שערך הנייר יעלה בעתיד. להבדיל ממסחר בניירות ערך, השקעה מתייחסת לעליית שווי ערך הנייר לטווח ארוך (של יותר מ-6 חודשים). גם כאן שני סוגי ההחזר אפשריים - הכנסה שוטפת (למשל מדיבידנד), ותשואה הונית שהיא עליית שווי הנייר. ניתן להשקיע בניירות ערך גם על ידי מכירת הנייר בלי בעלות ממשית עליו (מכירה בחסר) מתוך הערכה שערכו ירד בעתיד. במאה ה-21 החלה הסדרה של אפשרות להשקיע במניות ואג"ח גם באמצעות מיזמי השקעות המונים.
  3. השקעה בעסק פרטי: להבדיל מחברות ציבוריות שהנפיקו ניירות ערך על בעלותן, בהן יכול להשקיע כל מי שברשותו סכום שער נייר הערך. בחברה פרטית ההשקעה נעשית מול בעלי העסק בתמורת בעלות על חלק (באחוזים) מהעסק או תמורת אחוזים מרווחי העסק. השקעה פסיבית מתבטאת בכך שאין התערבות תקופתית בניהול העסק. משקיע אקטיבי ידאג להתעדכן באופן תקופתי ויוכל להשפיע ממשית על החלטות ניהוליות בעיקר באמצעות יצירת ועד מייצג למשקיעים וישיבות תקופתיות עם הנהלת העסק. חלוקת רווחים של העסק מספקת למשקיע הכנסה פירותית ממנו, וכשהעסק משגשג עולה גם שוויו, ובכך נוצרת הכנסה הונית.

השקעות חברתיות ואחראיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – השקעת אימפקט, השקעה אחראית

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 צמחו במהירות מודלים של השקעות, אשר שמים דגש לא רק על תשואה, אלא גם על עמידה בקריטריונים ערכיים, למשל, שמירה על הסביבה, יצירת שיפור חברתי או שמירה על רף מסוים של זכויות עובדים.

השקעות אחראיות הן כלי אשר מסייע בקביעת הרכב תיקי השקעות של בנקים ומוסדות מרכזיים ברחבי העולם. בהשקעה אחראית נמנעים המשקיעים מלהשקיע במוסדות המעורבים בענפים מסוימים, לדוגמה, ייצור או הפצה של אלכוהול, מוצרי טבק, הימורים, פורנוגרפיה, אמצעי לחימה או מוצרים צבאיים. מלבד הימנעות מהשקעות בתחומים שונים, השקעות אחראיות מעודדות יצירה של נורמות עסקיות המיטיבות עם הסביבה והחברה. סך ההשקעות הפועלות על פי עקרונות של אחריות חברתית וסביבתית נאמד בשנת 2018 כקצת פחות מ-5 מיליארד דולר[1].

השקעות איפמקט הן מודל מימון בו הכספים לא מושקעים בהכרח בחברות בעלות תחזית התשואה הגבוהה ביותר, אלא בחברות הצפויות להיות רווחיות אמנם, לצד תרומה חברתית או סביבתית. במודל זה מכמתים גופי ההשקעות לכדי תועלת כספית פעולות חברתיות שונות (לדוגמה, תוספת מקום עבודה שווה למדינה 24,931 ליש"ט, מניעת שנת מאסר שווה למדינה 34,840 ליש"ט, השארת ילד במסגרת משפחתית שווה 134,184 ליש"ט[2]), וחותמים על הסכם תשלומים מול הגורמים שיחסכו כסף מהצלחת המיזמים (כמו ביטוח לאומי אשר חוסך כסף עבור כל מובטל שמוצא עבודה, או קופות חולים שחוסכות כסף על מחלות שנמנעות). בשנת 2017 דוחות של חברות אימפקט פרסמו נתונים לפיהם היקף הכספים המושקעים בענף האימפקט עומד על 114 מיליארד דולר[3].

אסטרטגיה להשקעת עודפי מזומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסטרטגיה להשקעת עודפי מזומנים מדריכה, מכוונת ומאפיינת פעולות ותהליכי קבלת החלטות של יחידים או ארגון לטווח קצר או ארוך תוך הקצאת המשאבים הנדרשים להשגת מטרות אלו. אסטרטגיית השקעת עודפי מזומנים היא מדיניות ההשקעה של הכסף הנזיל קרי מזומן או כספים המושקעים באפיקים קצרי מועד של עד שלושה חודשים. מטרת ההשקעה לזמן קצר היא שמירת הנזילות של היחיד או הארגון כדי לאפשר מתן מענה מהיר לתנאי השוק המשתנים והדינמיים. ניהול עודפי המזומנים נעשה בהתאם למדיניות ההשקעה ופרופיל הסיכון של היחיד או החברה. כדי לנהל אסטרטגיה זו מקובל לשמור על יחסי נזילות מסוימים, אשר מאפשרים למשקיע נטילת סיכון ברמה שהוגדרה.

מס הכנסה חל עקרונית על כל סוגי ההכנסות, ובהתאם לכך הוא חל גם על הכנסה ממימוש השקעה, בין אם היא הכנסה פירותית ובין אם היא הכנסה הונית. עם זאת, על סוגי הכנסות שונים חלים לעיתים שיעורי מס שונים, ולעיתים ניתן פטור ממס להשקעה העומדת בתנאים מסוימים, על מנת לעודד השקעות כאלו. גובה המס משפיע על ההכנסה נטו הניתנת למשקיע, ולכן לשיקולי מס חשיבות רבה בעת בחירה של מסלול השקעה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא השקעה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]