הסכם אי-תוקפנות
הסכם אי-תוקפנות (באנגלית: Non-aggression pact), הסכם אי-התקפה או הסכם נייטרליות הוא הסכם בין שתי מדינות או יותר, בו החותמות על ההסכם מתחייבות להימנע מפעולות צבאיות אחת כנגד השנייה.
לעיתים המונחים "הסכם אי-תוקפנות" ו"הסכם נייטרליות" משמשים במובנים שונים זה מזה, כשהסכם אי-תוקפנות (או הסכם אי-התקפה) מתייחס להסכם הכולל התחייבות של מדינה שלא לתקוף את המדינה השנייה, בעוד הסכם נייטרליות מכיל גם התחייבות שלא לתמוך במדינה שלישית הנלחמת נגד המדינה השנייה.
הסכמי אי-תוקפנות היו צורה נפוצה של הסכמים בינלאומיים בשנות ה-1920 וה-1930, אך השימוש בהם כמעט פסק בעקבות מלחמת העולם השנייה. כיוון שהיישום של הסכמי אי-תוקפנות תלוי רק ברצונן הטוב של המדינות החתומות עליו, אימצה הקהילה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השנייה נורמה של הסכמי ביטחון קיבוציים מרובי-משתתפים, כמו ההסכמים שביסודם של נאט"ו, ANZUS, SEATO וברית ורשה.
דוגמה להסכם אי-תוקפנות הוא הסכם ריבנטרופ–מולוטוב שנחתם בשנת 1939 בין ברית המועצות לבין גרמניה הנאצית, הסכם שהחזיק מעמד עד לפלישת הצבא הגרמני לברית המועצות במסגרת מבצע ברברוסה בשנת 1941.
מחקרים שנעשו הראו שסיכוייהן של מעצמות להיכנס לעימות צבאי נגד מדינות עמן הן חתומות על הסכמי אי-תוקפנות, גבוה מהסיכוי שלהן להיכנס לעימות כזה נגד מדינות עמן אין להן כל הסכם שהוא.
תוקפנות אסורה לפי מגילת האומות המאוחדות, לפיכך כל המדינות החברות באומות המאוחדות נמצאות תחת התחייבות הסכמית להימנע מפעולות תוקפנות (בפועל היו מקרים רבים של הפרה של איסור זה).
רשימה של הסכמי אי-תוקפנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנת לונדון (1518)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-ליטאי (אנ') (1926)
- הסכם אי-התוקפנות והבוררות היווני-רומני (1928)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-אפגני (1931)
- הסכם אי-תוקפנות סובייטי–פיני (1932)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-לטביאני (1932)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-אסטוני (אנ') (1932)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-פולני (אנ') (1932)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-איטלקי (1933)
- הסכם אי-התוקפנות הרומני-טורקי (1933)
- הסכם אי-התוקפנות הטורקי-יוגוסלבי (1933)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-פולני (אנ') (1934)
- הסכם הסיוע ההדדי הצרפתי-סובייטי (אנ') (1935)
- ברית סעדאבאד (1938)
- הסכם בלד (אנ') (1938)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-בריטי (1938)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-דני (1939)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-אסטוני (אנ') (1939)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-לטביאני (אנ') (1939)
- הסכם ריבנטרופ–מולוטוב (1939)
- הסכם אי-התוקפנות האנגלו-תאילנדי (אנ') (1940)
- הסכם אי-התוקפנות ההונגרי-יוגוסלבי (1940)
- הסכם אי-התוקפנות הסובייטי-יוגוסלבי (1941)
- הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני (1941)
- הסכם אי-התוקפנות הגרמני-טורקי (1941)