הנרי בון

הנרי בון
Henry Bone
	דיוקן הנרי בון, מאת ג'ורג' הייטר
לידה	6 בפברואר 1755; טרורו, הממלכה המאוחדת
פטירה	17 בדצמבר 1834 (בגיל 79); לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד

הנרי בון (באנגלית: Henry Bone ‏;6 בפברואר 1755 – 17 בדצמבר 1834) היה צייר אמייל אנגלי, שהועסק רשמית בתפקיד זה על ידי שלושה מלכים עוקבים, ג'ורג' השלישי, ג'ורג' הרביעי וויליאם הרביעי. בתחילת דרכו עבד כצייר חרסינה ותכשיטים. הוא נבחר לאקדמיה המלכותית והפיק את ציורי האמייל הגדולים ביותר שנראו עד אז.

ביוגרפיה ועבודה

הנרי בון נולד בטרורו, קורנוול. אביו היה יוצר ארונות וגלף בעל מיומנות בלתי רגילה. בשנת 1767 עברה משפחתו של בון לפלימות' בדבון. בשנת 1771 התמחה הנרי, עם ויליאם קוקוורת', מייסד עבודות החרסינה של פלימות' והיצרן הראשון של חרסינה עם דבק קשה באנגליה. ב-1772 עבר בון יחד עם מורו ורבו לעבודות חרסינה בבריסטול, שם שהה שש שנים, עבד בין השעות 6 בבוקר לשש אחר הצהריים ולמד ציור בלילה. קישוט החרסינה שלו הוא בעל ערך רב.^[1]

כאשר התמוטטו כלכלית מפעלי החרסינה בבריסטול בשנת 1778, נסע בון ללונדון עם גיני אחת משלו בכיסו, וחמש לירות שהושאלו מחבר. תחילה הוא מצא עבודה בשעוני חרסינה ומניפות, ולאחר מכן ביצירת דיוקנאות אמייל וצבעי מים. הוא הפך לחבר של ג'ון וולקוט, ובעצתו ערך סיורים מקצועיים בקורנוול.

ב־24 בינואר 1780 נישא לאליזבת ונדרמולן, צאצאית של צייר הקרב הנכבד אדם פרנס ואן דר מיולן. לבני הזוג נולדו שנים עשר ילדים, שעשרה מהם שרדו. באותה שנה הוא הציג את תמונתו הראשונה באקדמיה המלכותית לאמנויות, דיוקן אשתו, על אמייל גדול במיוחד לתקופה. לאחר מכן הוא התמסר כולו לציור אמייל, והמשיך לעיתים קרובות להציג באקדמיה, וצרב את רוב עבודותיו.

בשנת 1789 הציג את "מוזה וקופידון", ציור האמייל הגדול ביותר שאי פעם בוצע. בשנת 1800 מונה לצייר אמייל של הנסיך מוויילס. בשנת 1801 התמנה לעמית של האקדמיה המלכותית (ARA) וצייר אמייל לג'ורג' השלישי, והמשיך לקיים את המינוי בתקופת שלטונו של ג'ורג' הרביעי וויליאם הרביעי. ב־15 באפריל 1811 נבחר לאקדמאי מלכותי (RA), וזמן קצר לאחר מכן ייצר אמייל גדול עוד יותר, על פי "בכחוס ואריאדנה" של טיציאן. יותר מ-4000 איש ראו את העבודה. התמונה נמכרה למר ג'בולס מכיכר קוונדיש תמורת 2,200 גינאות, שסכומן שולם.^[2]

העבודות הגדולות הבאות של בון היו סדרת דיוקנאות היסטוריים מתקופת אליזבת הראשונה, וסדרת דיוקנאות של משפחת ראסל. הסדרה האליזבתנית לא הוכיחה הצלחה כלכלית; הם הוצגו בביתו ברחוב ברנרס 15. בשנת 1831 ראייתו נכשלה, הוא עבר באותה לעיירה סומרס, וקיבל בחוסר רצון את הפנסיה של האקדמיה המלכותית.

הנרי בון נפטר ב־17 בדצמבר 1834.

משפחה

שניים מבניו, הנרי פירס בון ורוברט טרוויק בון, היו גם ציירי אמייל בולטים. בן נוסף, תומאס בון, היה ימאי שטבע ליד האי מאן, ואילו אחר, פיטר בון, היה סגן בגדוד 36, שנפצע בקרב טולוז. ונפטר זמן קצר לאחר שחזר לאנגליה.

מורשת

זמן מה לפני מותו, בון הציע למכירה את אוספיו שהוערכו ב-10,000 לירות שטרלינג תמורת 4,000 ליש"ט, אך ההצעה נדחתה, וב־22 באפריל 1836 הם נמכרו במכירה פומבית בכריסטי'ס, וכך התפזרו. מכירות גדולות אחרות של עבודותיו התקיימו בשנים 1846, 1850, 1854 ו-1856.

גלריה

בכחוס ואריאדנה
אהבה
נימפה וקופידון
ג'ורג' הרביעי
ויליאם החמישי
דיוקן של תומאס הופ בלבוש טורקי
הדוקסית מקנט
מיס תומאס הופ

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי בון בוויקישיתוף

הנרי בון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Tregellas, Walter Hawken (1886). "Bone, Henry". In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 5. London: Smith, Elder & Co.
^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Bone, Henry" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.

[1] Tregellas, Walter Hawken (1886). "Bone, Henry". In Stephen, Leslie (ed.). Dictionary of National Biography. 5. London: Smith, Elder & Co.

[2] Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Bone, Henry" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.

[1]

[2]