היפריון (ירח)

היפריון
	היפריון בתצלום מהחללית קאסיני, ספטמבר 2005
כוכב האם
כוכב אם	השמש
מידע כללי
סוג	ירח
ירח של	שבתאי
תאריך גילוי	16 בספטמבר 1848
מגלה	ויליאם בונד ג'ורג' בונד וויליאם לאסל
על שם	היפריון
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי	1481009 ק"מ
אקסצנטריות	0.1230061
זמן הקפה	21.276 ימים
נטיית מסלול	0.43°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה	135±4 קילומטר
ממדים	270 ק"מ
מסה	‎5.6199±0.05×1018‎ ק"ג
צפיפות ממוצעת	0.544±0.050 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה	0.017–0.021 (תלוי במיקום) מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי	כאוטי ימים
נטיית ציר הסיבוב	משתנה°
אלבדו	0.3
בהירות נראית	14.1
טמפרטורה ממוצעת	93 K

היפריון (נקרא גם Saturn VII באנגלית Hyperion^[1]) הוא ירח של כוכב הלכת שבתאי. הוא ידוע בעיקר עקב תצורתו המיוחדת (המזכירה תפוח אדמה), מסלולו הכאוטי והרכבו המיוחד.^[2]

גילוי ושם

היפריון התגלה על ידי צוות האסטרונומים ויליאם בונד וג'ורג' בונד (אב ובנו) ב-16 בספטמבר 1848, ובמקביל באופן בלתי תלוי על ידי ויליאם לאסל ב-18 בספטמבר 1848^[1] שנתן לירח את שמו. לאסל קיבל את הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל אשר נתן את השמות לשבעת ירחי שבתאי שהתגלו קודם לכן, לפי המיתולוגיה היוונית. ולכן לאסל קרא לירח אחר היפריון, אחד מהטיטאנים, במיתולוגיה היוונית.^[3]

מאפייני מסלול

היפריון שונה באופיו משאר הירחים בכך שמסלולו בעל אקסצנטריות גבוהה, תצורתו אינה כדורית והוא נמצא בתהודה מסלולית של 3:4 עם הירח טיטאן. כלומר, כאשר טיטאן מסיים ארבע הקפות סביב שבתאי, היפריון מסיים בדיוק שלוש הקפות.^[4] תצורת הסיבוב של הירח היא כאוטית, כלומר ללא סדר קבוע או צפוי מראש. היפריון, יחד עם הידרה וניקס הוא אחד מהירחים הבודדים במערכת השמש אשר אין לו סיבוב קבוע.^[5]

מבנה ומאפייני פני השטח

פני השטח של הירח מרובים במכתשים. לחלקם ניתנו שמות של אלי הירח והשמש במיתולוגיות השונות.^[6] ריבוי המכתשים נותנים לירח צורה המזכירה ספוג. מידת הנקבוביות של הירח היא גדולה מ-40%.^[5] לארבעת המכתשים הגדולים ניתנו שמות:

שם המכתש	שם באנגלית	מקור השם	קואורדינטות
באלו	Bahloo	אל הירח מהמיתולוגיה האבוריג'ינית	36°N 196°W / 36°N 196°W / 36; -196 (Bahloo)
הליוס	Helios	אל השמש במיתולוגיה היוונית	71°N 132°W / 71°N 132°W / 71; -132 (Helios)
ג'ארילו	Jarilo	אל הפוריות ואהבה במיתולוגיה סלאבית	61°N 183°W / 61°N 183°W / 61; -183 (Jarilo)
מרי	Meri	אל השמש וגיבור לאומי במיתולוגיה של אנשי הבורורו (Bororo) מהשבטים הילידים בברזיל	3°N 171°W / 3°N 171°W / 3; -171 (Meri)

מחקר

החללית קאסיני ביצעה מספר יעפים ליד היפריון. הראשון היה ממרחק של 505 ק"מ, ב-26 בספטמבר 2005.^[7] שני יעפים נוספים בוצעו ממרחק של 58,000 ק"מ, באוגוסט וספטמבר 2011.^[8] היעף האחרון בוצע ב-31 במאי 2015 ממרחק של כ-34,000 ק"מ.^[7]

היפריון במבט מקרוב, צילום של קאסיני מתאריך 31 במאי 2015
היפריון ביעף הקרוב ביותר, צולם בצבע לא טבעי על ידי הגשושית הויגנס וקאסיני בספטמבר 2005

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא היפריון בוויקישיתוף

היפריון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

[IAU-1] ¹ ² . "Gazetteer of Planetary Nomenclature". IAU Working Group for Planetary System Nomenclature

[נאס"א-2] דף היפריון באתר החללית קאסיני בJPL

[הרשל-3] Lassell, W. (14 January 1848). "Observations of satellites of Saturn". Monthly Notices of the Royal Astronomical Society 8 (3): 42–43

[4] Jacobson, R. A. et al, (December 2006). "The Gravity Field of the Saturnian System from Satellite Observations and Spacecraft Tracking Data". The Astronomical Journal 132 (6): 2520–2526.

[תומאס-5] ¹ ² P.C.Thomas, "Hyperion's Sponge-like Appearance"Nature 448, 50-56 (5 July 2007) doi:10.1038/nature05779

[גיאו-6] Hyperion features on the Gazetteer of Planetary Nomenclature

[JPL-7] ¹ ² נאס"א, Cassini Prepares for Last Up-close Look at Hyperion, אתר JPL מתאריך 28/5/15

[8] space.com 31/8/2011 hyperion-cassini-flyby-photos.html Saturn's Odd Pockmarked Moon Revealed in New Photos

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

146 ירחי שבתאי
ירחים רועי הטבעת	S/2009 S 1 • הירחים הקטנים • פאן • דפניס • אטלס • פרומתאוס • (S/2004 S 6 • S/2004 S 4 • S/2004 S 3) • פנדורה
שותפי מסלול	אפימתאוס • יאנוס
טבעת G	אגיאון
אלקיאונידס	מתונה • אנתה • פאליני
הירחים הפנימיים הגדולים (עם הטרויאנים)	מימס • אנקלדוס • טתיס • (טלסטו • קליפסו) • דיוני • (הלנה • פולידפקיס)
ירחים גדולים אחרים	ריאה • טיטאן • היפריון • יאפטוס
הירחים האינואיטיים	S/2019 S 1 ‏ • קיוויאוק • S/2005 S 4 ‏ • S/2020 S 1 ‏ • איג'ירק • פאליאק • S/2004 S 31 ‏ • טרקק • סיארנק • S/2019 S 14 ‏ • S/2020 S 3 ‏ • S/2020 S 5 ‏
הירחים הגליקיים	אלביוריקס • בווין • S/2007 S 8 ‏ •Saturn LX ‏ • אריאפוס • טארבוס • S/2020 S 4 ‏
הירחים הנורדיים	פיבי • S/2006 S 20 ‏ • S/2006 S 9 ‏ • סקאד'י • S/2007 S 5 ‏• S/2007 S 7 ‏ • S/2007 S 2 ‏ • S/2004 S 37 ‏ • S/2004 S 47 ‏ • S/2004 S 40 ‏ • S/2019 S 2 ‏ • S/2019 S 3 ‏ • S/2020 S 7 ‏ • סקול • S/2020 S 2 ‏ • S/2019 S 4 ‏ • S/2004 S 41 ‏ • S/2004 S 42 ‏ • הירוקין • גרייפ • S/2004 S 13 ‏ • S/2007 S 6 ‏ • מונדילפארי • S/2006 S 1 ‏ • S/2004 S 43 ‏ • S/2006 S 10 ‏ • S/2019 S 5 ‏ • גרידר • ברגלמיר • ג'רנסאקה • נארווי • סוטונגר • S/2007 S 3 ‏ • S/2004 S 44 ‏ • S/2004 S 45 ‏ • האטי • S/2004 S 17 ‏ • S/2006 S 11 ‏ • S/2004 S 12 ‏ • אגת'ר • S/2006 S 13 ‏ • S/2007 S 9 ‏ • S/2019 S 7 ‏ • S/2019 S 8 ‏ • פרבאוטי • ת'רימר • בסטלה • S/2019 S 9 ‏ • S/2004 S 46 ‏ • אנגרבודה • S/2019 S 11 ‏ • אגיר • בלי • S/2019 S 10 ‏ • S/2019 S 12 ‏ • גרד • S/2019 S 13 ‏ • S/2006 S 14 ‏ • גונלוד • S/2019 S 15 ‏ • S/2020 S 6 ‏ • S/2004 S 7 ‏ • S/2006 S 3 ‏ • S/2005 S 5 ‏ • סקריימיר • S/2006 S 16 ‏ • S/2006 S 15 ‏ • S/2004 S 28 ‏ • S/2020 S 8 ‏ • אלוולדי • קארי • S/2004 S 48 ‏ • גיירוד • פנריר • S/2004 S 50 ‏ • S/2006 S 17 ‏ • S/2004 S 49 ‏ • S/2019 S 17 ‏ • סורטור • S/2006 S 18 ‏ • לוגי • יימיר • S/2019 S 19 ‏ • S/2004 S 21 ‏ • S/2019 S 18 ‏ • S/2004 S 39 ‏ • S/2019 S 16 ‏ • S/2004 S 53 ‏ • S/2004 S 36 • ת'יאזי • S/2019 S 20 ‏ • S/2006 S 19 ‏ • Saturn LXIV • פורנג'וט • S/2004 S 51 ‏ • S/2020 S 10 ‏ • S/2020 S 9 ‏ • Saturn LVIII • S/2019 S 21 ‏ • S/2004 S 52 ‏
מסלול חיצוני	S/2006 S 12 ‏ • S/2019 S 6 ‏ • S/2004 S 24