הונג קונג (אי)
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
ים סין הדרומי  |
| קואורדינטות | 22°15′18″N 114°11′42″E / 22.255°N 114.195°E |
| שטח | 80.4 קילומטר רבוע |
| גובה מרבי | פסגת ויקטוריה |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 הונג קונג |
| אוכלוסייה | 1,270,876 (2011) |
| אזור זמן | UTC +8 |
|
(למפת הונג קונג רגילה) | |
  | |
האי הונג קונג (בסינית: 香港島 בתרגום: צד האי) הוא האי שבו נוסדה המושבה הקולוניאלית של הונג קונג בעיר ויקטוריה. האי הוא המרכז ההיסטורי, הפוליטי והכלכלי של הונג קונג ומתגוררים בו 1.3 מיליון איש. שטחו הכולל של האי כ־80 קמ"ר, שהם כ־7 אחוזים משטח הונג קונג כולה. האי הונג קונג הוא מהאיים הצפופים ביותר בעולם עם צפיפות של כ-19,000 איש לקמ"ר.
הוא גובל בצפון בנמל ויקטוריה, המפריד אותו מחצי האי קאולון והטריטוריות החדשות.
מרכזו של האי הררי, ולאורך החופים מישור צר. מנהרות מעשה ידי אדם נחפרו מתחת להר כדי לחבר את החופים השונים ואת האי לקאולון. האי הונג קונג היה ידוע בשם "הסלע הנטוש" ולא היה מיושב, עד שב־20 בינואר 1841 נתפש על ידי קפטן צ'ארלס אליוט מן הצי המלכותי הבריטי. האי הועבר לרשות בריטניה במסגרת חוזה ננקינג משנת 1842.
