האחים סאליבן
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
האחים סאליבן (באנגלית: Sullivan brothers) היו חמישה אחים אמריקאים בני משפחה אחת, שנהרגו באירוע טביעת ספינת המלחמה שעליה שרתו יחד כולם, הסיירת הקלה "ג'ונו", במלחמת העולם השנייה.
האחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האחים סאליבן נולדו בווטרלו במדינת איווה שבארצות הברית. משפחתם הייתה משפחה אמריקאית קתולית, ממוצא אירי שכללה שמונה ילדים, מתוכם שלוש אחיות, שאחת מהן מתה מדלקת ריאות, וחמישה אחים. המשפחה הייתה מגובשת ופטריוטית, וההורים חינכו את ילדיהם לאהבת האל והמולדת. פרט לאחד האחים שהיה נשוי ואב לתינוק, שאר האחים היו רווקים.
שמותיהם היו:
- ג'ורג' סאליבן, בן 27 במותו;
- פרנסיס (פרנק) סאליבן, בן 25 במותו;
- ג'וזף (ג'ו) סאליבן, בן 23 במותו;
- מאדיסון (מאט) סאליבן, בן 22 במותו;
- אלברט (אל) סאליבן, בן 19 במותו.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והקריאה הציבורית בארצות הברית לבנים להתגייס לצבא, החליטו חמשת האחים להתגייס יחד לצי האמריקני. הקשר בין האחים היה חזק, והם דרשו להישאר ולשרת באותה יחידה. אף שהדבר לא היה מקובל, נעתר חיל הים האמריקאי לדרישת האחים, מאחר שהצי היה זקוק נואשות לכוח אדם. האחים הוצבו לשירות יחד, בחודש ינואר 1942, על הסיירת הקלה USS Juneau(ג'ונו).
ב-13 בנובמבר 1942, במהלך הקרב הימי על גוודלקנל שבאיי שלמה, הסיירת הקלה שעליה שירתו נפגעה מטורפדו, והוטבעה על ידי צוללת יפנית. שלושה אחים נהרגו מיד, אחד שרד יום אחד, והאחרון סבל מהזיות והיה שרוי בצער רב, וביום החמישי מטביעת הסיירת קפץ למים ונעלם.
לאחר שפסקו מכתביהם להגיע לאמם, היא דרשה מהצי לדעת מה עלה בגורל הבנים שלה. את מכתב התשובה כתב הנשיא האמריקאי בכבודו ובעצמו. יום לפני שהגיע המכתב, הגיעו לבית ההורים של האחים נציגים במדים. האב רץ אל המשלחת ושאל: "מי מהם?". תשובת המשלחת הייתה: "כולם".
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתוצאה מהאסון הונהגה בצבא ארצות הברית מדיניות הניצולים היחידים. מדיניות זאת אוסרת על בנים לאותה משפחה לשרת באותה יחידה צבאית, ואוסרת על המדינה לגייס לשירות קרבי אדם שבן משפחתו מקרבה ראשונה נהרג בקרב. מדיניות הניצולים היחידים הונהגה בהדרגה בשאר צבאות העולם המערבי, ובגרסאות שונות במקצת, היא נהוגה גם בצה"ל.
הצי האמריקני קרא לשתי משחתות, DDG-68 (אנ') ו-DD-537 (אנ') "הסאליבנס", על שמם של האחים. זו הייתה הפעם הראשונה שספינות הצי האמריקני נקראו על שם יותר מאיש אחד, והמוטו של שתיהן היה זהה למוטו של האחים סאליבן, "אנו נשארים יחדיו".
למקרה הייתה השפעה על התרבות האמריקאית של שנות הארבעים והחמישים של המאה ה-20. האחים לבית סאליבן הונצחו בשמות רחובות, ופארקים, נכתבו לזכרם שירים, ושני סרטים הופקו בעקבות האירוע: "Fighting Sullivans" משנת 1944, ו"להציל את טוראי ריאן" משנת 1998 המספר על אירוע דומה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- We Stick Together
- Naval Historical Center
- האחים סאליבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
