דמיטרי ביקוב
 | |
| לידה |
20 בדצמבר 1967 (בן 57) מוסקבה, ברה"מ  |
|---|---|
| שם לידה |
Дмитрий Львович Зильбертруд |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה |
הפקולטה לעיתונות של אוניברסיטת מוסקבה (1991) |
| תקופת הפעילות |
מ-1985 |
| מעסיק |
המכון הממלכתי ליחסים בין-לאומיים של מוסקבה |
| מפלגה |
מועצת התיאום של האופוזיציה הרוסית |
| בן או בת זוג |
Irina Lukyanova |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
דמיטרי לבוביץ' ביקוב (ברוסית: Дмитрий Львович Быков; נולד ב-20 בדצמבר 1967) הוא סופר, משורר ופובליציסט רוסי ממוצא יהודי, מבקר ספרות, מגיש רדיו וטלוויזיה, עיתונאי, מורה לספרות, מבקר קולנוע. הוגה דעות ופעיל פוליטי המתנגד להנהגה הרוסית המודרנית, בפרט לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד במוסקבה בשם דמיטרי זילברטרוד. אביו, לב זילברטרוד, היה רופא אף אוזן גרון ואמו, נטליה ביקוב - מורה ללשון וספרות רוסית. שני הוריו היו יהודים. הוריו התגרשו כשדמיטרי היה תינוק. כשגדל - החליף את שם משפחתו מזילברטרוד לביקוב, שם משפחתה של אימו.
דמיטרי ביקוב רואה בעצמו רוסי (למרות מוצאו היהודי) ואף הוטבל לנצרות אורתודוקסית.
ביקוב הוא ביוגרף של בוריס פסטרנק, מקסים גורקי, ולדימיר מיאקובסקי, ובולאט אוקוג'אבה[1].
ביקוב סירב פעמיים להזמנה אישית לפגישה של אנשי תרבות עם ולדימיר פוטין - ב-7 באוקטובר 2009, ו-29 באפריל 2011[2].
דמיטרי ביקוב הוא אנטי-סטליניסט נחרץ[3].
ב-29 ביולי 2022 פורסם שמשרד המשפטים של רוסיה הכניס את ביקוב לרשימה של "סוכנים זרים" בתקשורת ההמונים[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמיטרי ביקוב, ברשת החברתית פייסבוק
דמיטרי ביקוב, ביישום טלגרם
דמיטרי ביקוב, ברשת החברתית אינסטגרם
דמיטרי ביקוב, סרטונים בערוץ היוטיוב- אתר על דמיטרי ביקוב
