דזמונד טוטו

דזמונד טוטו
Desmond Tutu
	הארכיבישוף דזמונד טוטו
לידה	7 באוקטובר 1931; Munsieville, טרנסוואל, איחוד דרום אפריקה
פטירה	26 בדצמבר 2021 (בגיל 90); קייפטאון, דרום אפריקה
שם לידה	Desmond Mpilo Tutu
מדינה	דרום אפריקה
מקום קבורה	St. George's Cathedral
השכלה	בית הספר של סנט. מרטין; קינגס קולג' לונדון (2012); אוניברסיטת דרום אפריקה (1954); קולג' המילטון; בייטס קולג' ;
מעסיק	האוניברסיטה הלאומית של לסוטו
תפקיד	ארכיבישוף קייפטאון (7 בספטמבר 1986–יוני 1996); bishop of Lesotho (אוגוסט 1976–מרץ 1978); Bishop of Johannesburg (פברואר 1985–7 בספטמבר 1986); מזכיר כללי (מרץ 1978–פברואר 1985) ;
השקפה דתית	אנגליקניזם
בת זוג	נומליזו לי טוטו
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (1984); פרס רנה קסין (2008); עמית האקדמיה האפריקאית למדעים (1991); מדליית הכבוד של הפרלמנט של קטלוניה (2000); מפקד במסדר אורנז'-נסאו (2012); קצין גבוה בלגיון הכבוד (1998); עמית כבוד (2015); הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1999); Honoris causa doctorate by Université Toulouse-III (21 ביולי 1988); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פורטלנד (1 במאי 2009); אוסגר (2006); Order for Meritorious Service (1999); honorary doctorate at the University of Washington (7 במאי 2002); מסדר ג'מייקה (1986); Archbishop of Canterbury's Award for Outstanding Service to the Anglican Communion (1996); מנהל הצלב הגדול של מסדר ג'ון הקדוש (ספטמבר 2017); Bishop John T. Walker Distinguished Humanitarian Service Award (1992); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת וינה (12 ביוני 2009); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (יוני 1979); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שטרסבורג (1988); עיטור ארבע החירויות – חירות הפולחן (1998); פרס קטלוניה הבין-לאומי (2014); פרס צלחת הזהב (2003); פרס ג'יימס פארקס מורטון לבין-דתיות (2003); פרס Pacem in Terris (1987); פרס דלתא להבנה עולמית (2000); פרס מוניסמאניין (1999); מדליית ג'וזפה מוטה (2007); פרס פולברייט (2008); פרס גנדי לשלום (2005); הפרס ההומניטרי ע״ש אלברט שווייצר (1986); פרס הומניטרי של השנה (מרץ 1984); מדליית החירות הנשיאותית (2009); פרס ג'מנאלאל באג'אג' (2000); פרס השלום של סידני (1999); פרס טמפלטון (2013); פרס אור האמת (2006); פרס מריון דנהוף; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פומפאו פברה; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חרונינגן; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קיימברידג'; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טרומסה; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולומביה; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פריבור; דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ורשה ;
חתימה

דזמונד מפילו טוטו (באנגלית: Desmond Mpilo Tutu‏; 7 באוקטובר 1931 – 26 בדצמבר 2021) היה כומר דרום-אפריקאי, ממנהיגי מאבק השחורים באפרטהייד, וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1984.

ביוגרפיה

קריירה

טוטו נולד בעיר קלרקסדורפ בטרנסוואל, ממנה עבר עם הוריו בגיל 12 ליוהנסבורג. כבנו של מורה פנה בעצמו למקצוע ההוראה, אך לאחר מספר שנים בודדות בהן שימש כמורה בתיכון, התפטר כמחאה על יישום חוק חינוך הבנטו, שקבע רמת שירותי חינוך נמוכה לשחורים במסגרת מערכת החינוך הדרום אפריקנית. הוא פנה ללימודי תאולוגיה, והוסמך ככומר בכנסייה האנגליקנית ב-1960.

בין השנים 1962 ל-1966 למד בקינגס קולג' לונדון במסגרת מלגה ממועצת הכנסיות העולמית, הוא סיים תואר ראשון ושני בתאולוגיה במקביל לעבודתו בכנסייה. ב-1967 חזר לדרום אפריקה והטיף כנגד האפרטהייד. בין השאר כתב לנשיא דרום אפריקה ג'ון פורסטר מכתב בו המשיל את מצב השחורים במדינה ל"חבית חומר נפץ".

בשנת 1975 מונה לראש הכנסייה האנגליקנית ביוהנסבורג, השחור הראשון בתפקיד זה. ב-1976 לבישוף של לסוטו, וב-1978 למזכיר הכללי של מועצת הכנסיות של דרום אפריקה (SACC), ב-1986 היה לשחור הראשון שעמד בראש הכנסייה האנגליקנית בדרום אפריקה, ונשא את התואר הארכיבישוף של קייפטאון, במקביל בשנים 1987 ל-1997 שימש כנשיא מועצת הכנסיות של אפריקה.

באוגוסט 2009 קיבל טוטו את מדליית החירות הנשיאותית מידי נשיא ארצות הברית ברק אובמה על פועלו.^[1]^[2]

מאבקו באפרטהייד

לאורך הקריירה הפוליטית שלו טוטו פעל למאבק לא-אלים באפרטהייד, תוך ביקורת על הקו הטרוריסטי של מפלגת הקונגרס הלאומי האפריקני, והתקרבותה לקומוניזם. הוא תמך בחרם העולמי על דרום אפריקה, ובמהלך דרשותיו ומסעותיו בעולם, בהם גייס תומכים למאבק באפרטהייד, נהג טוטו להשוות בין מדיניות ממשלת דרום אפריקה לנאציזם ולקומוניזם, דבר שהביא להחרמת דרכונו ואף למאסרו לזמן קצר ב-1980.

ב-1984 זכה טוטו בפרס נובל לשלום בזכות "תפקידו כמנהיג ומאחד במאבק באפרטהייד".

לאחר נפילת משטר האפרטהייד עמד טוטו בראש ועדת האמת והפיוס, שהוקמה במטרה לחקור את עוולות המשטר הקודם ואת הטרור של ארגוני האופוזיציה שלחמו נגדו, ולסייע בהעברה שקטה ומסודרת של השלטון לרוב השחור, על חשיבות עבודתה של הוועדה אמר דזמונד טוטו: "ללא מחילה אין עתיד, אך ללא הודאה לא תיתכן סליחה".

יחסו לישראל

טוטו היה ידוע בקו ביקורתי כלפי ישראל, במסגרתו השווה את מדיניות ישראל לאפרטהייד בדרום אפריקה^[3] ואף למשטרים אפלים אחרים מהעבר. על אף שציין את תמיכת היהודים במאבק נגד האפרטהייד, קרא לא לפחד מהלובי היהודי באמריקה ולתמוך בחרם בין-לאומי על ישראל.

בביקורו ביד ושם ב-1989 קרא טוטו ליהודים לסלוח לנאצים,^[4] ועורר ביקורת מצד גורמים רבים בישראל ובעולם, בהם מרכז שמעון ויזנטל אשר נציגו כינה את האמירה "עלבון ליהודים ולקורבנות השואה".

בנובמבר 2006 מונה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם לעמוד בראש ועדת חקירה לתקרית בבית חאנון, בה נהרגו 19 פלסטינים כתוצאה מירי פגזים לאחר השלמת מבצע "ענני סתיו" (במסגרת מבצע גשמי קיץ).^[5] נשיא המועצה ציין כי טוטו "צפוי להגיע לרשות הפלסטינית, על-מנת להעריך את מצבם של הקורבנות, לטפל בצרכי הניצולים ולהמליץ על דרכים ואמצעים שיגנו על האזרחים הפלסטינים מפני התקפות ישראליות נוספות".^[6]

בישראל התייחסו לוועדה כפוליטית והתמהמהו בהוצאת אישורי מעבר לחבריה, דבר שהוביל להודעה של טוטו על ביטול נסיעתו ולהשמעת ביקורת חריפה מצדו על ישראל.^[7] בשנת 2008, לאחר שישראל מנעה את הגעתו לשדרות,^[8] נכנס טוטו לרצועת עזה דרך מצרים. בדו"ח שפרסמה הוועדה נקבע ש"בהיעדר הסבר מבוסס מצד הצבא הישראלי... המשימה חייבת להסתכם בהכרזה שישנה אפשרות לפיה הפגזת בית חנון הייתה פשע מלחמה".^[9]

באוגוסט 2009, בעת ביקור בישראל לקידום יוזמת הנשיא ברק אובמה,^[10] טען בריאיון לעיתון "הארץ" כי המערב מרגיש אשמה וחרטה כלפי ישראל בגלל השואה, ואת "הקנס" על כך משלמים "הערבים – הפלסטינים".^[11] כמו כן הקביל בין רשמי ביקורו בישראל לזכרונותיו מתקופת האפרטהייד.

באוקטובר 2010 קרא לחברי האופרה של קייפטאון לבטל את הופעתם עם האופרה פורגי ובס בישראל "עד שהאפליה תיפסק", תוך שהוא משווה את ישראל למשטר האפרטהייד וטוען כי בשני המקרים מדובר ב"חברה שמבוססת על אפליה וגזענות".^[12]

טוטו המשיך בגישה זו עד למותו, תוך שהוא מפרסם מדי פעם^[13]^[14]^[15] קריאות ל-BDS כלפי ישראל.

דזמונד טוטו נמנה עם חבר הנאמנים של מרכז פרס לשלום.

לקריאה נוספת

דאגלס אברמס, ספר האושר, דאלאי למה/ דזמונד טוטו, הוצאת כתר, 2017.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דזמונד טוטו בוויקישיתוף

דזמונד טוטו, באתר פרס נובל (באנגלית)
ביוגרפיה באתר מרכז דזמונט טוטו לשלום
דזמונד טוטו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גרדיאן ורויטרס, הארכיבישוף דזמונד טוטו, אחד ממנהיגי המאבק באפרטהייד בדרום אפריקה, מת בגיל 90, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2021
אלן דרשוביץ, הצד האפל מאוד של דזמונד טוטו, באתר מידה, 2 בינואר 2022
דזמונד טוטו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
דזמונד טוטו (1931-2021), דף שער בספרייה הלאומית
דזמונד טוטו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דזמונד טוטו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דזמונד טוטו, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ, באתר ynet, 30 ביולי 2009
^ Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries, הניו יורק טיימס, 12 באוגוסט 2009
^ "אפרטהייד בארץ הקודש" מאת דזמונד טוטו – הגארדיאן (באנגלית)
^ Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis, הניו יורק טיימס, 27 בדצמבר 1989
^ אבי יששכרוף, עמוס הראל, לפחות 19 פלשתינאים נהרגו מהפגזה של צה"ל על בית חאנון, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
^ הילה רפופורט, האו"ם: דזמונד טוטו יחקור את תקרית בית חנון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בנובמבר 2006
^ ברק רביד ואי-פי, החקירה בוטלה, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2006
^ עקיבא אלדר, דזמונד טוטו: מאוכזב שלא נותנים לי לבקר בשדרות, באתר הארץ, 29 במאי 2008
^ AP, דו"ח האו"ם: ייתכן שהירי בבית חנון – פשע מלחמה, באתר ynet, 15 בספטמבר 2008
^ עקיבא אלדר, משלחת של מנהיגי עולם לשעבר תנסה לשווק את יוזמת אובמה לשני העמים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009
^ עקיבא אלדר, בישוף דזמונד טוטו ל"הארץ": הפלסטינים משלמים את מחיר השואה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
^ סוכנויות הידיעות, דזמונד טוטו לאופרה של קייפטאון: בטלו הופעתכם בישראל, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2010
^ nuclear weapons Joe Biden should end the US pretence over Israel’s ‘secret’ nuclear weapons
^ Desmond Tutu to Haaretz: This Is My Plea to the People of Israel
^ AN OPEN LETTER TO RADIOHEAD

[1] אובמה יעניק עיטור נשיאותי לקנדי, הוקינג וטוּטוּ, באתר ynet, 30 ביולי 2009

[2] Obama Gives Medal of Freedom to 16 Luminaries, הניו יורק טיימס, 12 באוגוסט 2009

[3] "אפרטהייד בארץ הקודש" מאת דזמונד טוטו – הגארדיאן (באנגלית)

[4] Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis Tutu Urges Israelis to Pray for and Forgive Nazis, הניו יורק טיימס, 27 בדצמבר 1989

[5] אבי יששכרוף, עמוס הראל, לפחות 19 פלשתינאים נהרגו מהפגזה של צה"ל על בית חאנון, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006

[6] הילה רפופורט, האו"ם: דזמונד טוטו יחקור את תקרית בית חנון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בנובמבר 2006

[7] ברק רביד ואי-פי, החקירה בוטלה, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2006

[8] עקיבא אלדר, דזמונד טוטו: מאוכזב שלא נותנים לי לבקר בשדרות, באתר הארץ, 29 במאי 2008

[9] AP, דו"ח האו"ם: ייתכן שהירי בבית חנון – פשע מלחמה, באתר ynet, 15 בספטמבר 2008

[10] עקיבא אלדר, משלחת של מנהיגי עולם לשעבר תנסה לשווק את יוזמת אובמה לשני העמים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009

[11] עקיבא אלדר, בישוף דזמונד טוטו ל"הארץ": הפלסטינים משלמים את מחיר השואה, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009

[12] סוכנויות הידיעות, דזמונד טוטו לאופרה של קייפטאון: בטלו הופעתכם בישראל, באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2010

[13] uclear weapons Joe Biden should end the US pretence over Israel’s ‘secret’ nuclear weapons

[14] Desmond Tutu to Haaretz: This Is My Plea to the People of Israel

[15] AN OPEN LETTER TO RADIOHEAD

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925	דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925)
1926–1950	בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975	ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000	ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך	האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד (2019) • תוכנית המזון העולמית (2020) • מוראטוב, רסה (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)